התקלה במחמם המים התגלתה לאחר תום תקופת האחריות - פזגז לא תפצה

1.                   1.                   לפני תביעה כספית בגין אחריות של הנתבעת למכשיר מחמם טורבו יונקרס (להלן - "המכשיר") אותו רכשה התובעת מהנתבעת. התובעת טוענת, כי רכשה את המכשיר לאחר שהובטח לה כי אספקת המים תהיה חסכונית ויופחתו עלויות החשמל בגינו.  לשיטתה, המכשיר הותקן בחוסר אחריות וברשלנות וכתוצאה מכך, נגרמו לה נזקים.

2.                   2.                   מנגד טענה הנתבעת להיעדר יריבות ולהיעדר עילה ונטען כי התביעה טורדנית וכי התובעת מבקשת להתעשר על חשבונה. לטענת הנתבעת תקופת האחריות למכשיר פגה והתובעת איננה לקוחה שלה. לפיכך, אין לה כל חבות כלפיה, אשר בגינה עומדת לתובעת לקבלת פיצוי  ממנה.

3.                   3.                   התובעת טוענת כי ביום 15.7.04, הותקן בביתה המכשיר וכי בסוף חודש 12/2006 התגלו בעיות בנוגע לעוצמת המים. לטענתה, טכנאי הראשון שהגיעה מטעם הנתבעת, טען כי המכשיר תקין אך אמר שיש להחליף את הצנרת, על מנת לפתור את הבעיה שבעוצמת המים.עם החרפת הבעיה, הגיע טכנאי נוסף שטען כי התקנת המכשיר היתה לקויה וכי המכשיר מהווה סכנה בטיחותית ולכן, יש לנתקו. לדברי התובעת, עקב כך היא נותרה עם מכשיר מנותק ולא תקין וכן לא היה כל חסכון בחשמל בתקופת השימוש בו, בניגוד לפרסומי הנתבעת בנוגע לכך.

4.                   4.                   הנתבעת טוענת כי האחריות למכשיר היא לשנה מיום התקנתו קרי: עד ליום 15.7.05, ועל כן אין היא נושאת באחריות לליקויים נטענים שהחלו רק מסוף שנת 2006. התובעת, עברה לחברה מתחרה ולא סיימה לטענתה את תשלום התמורה בגין המכשיר. זאת ועוד, טענה הנתבעת כי היא הסכימה, לפנים משורת הדין, לתת הנחה לתובעת לתיקון המכשיר אף שהוא אינו עוד באחריותה, אך התובעת דחתה את הצעתה.

דיון ומסקנות:

5.                   5.                   מהעדויות ולפי לוח הזמנים של התקנת המכשיר ומועד הגילוי של הליקוי הנטען, נמצא כי פגה האחריות למכשיר לאור חלוף השנים ממועד רכישתו. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי מדובר בפגם ישן מתקופת האחריות, שכן הזמנת הטכנאי היתה רק בסוף שנת 2006. התובעת העידה, כי הטכנאי השני מטעם הנתבעת טען באוזניה כי ההתקנה לקויה וכי מי שאחראי לתקלה הוא המתקין ושקיימת סכנה בטיחותית של התפוצצות המכשיר (עמ' 4 שורות 12-9). התקלה, כפי שעולה מהעדויות וממועדי הזמנת הטכנאים, התגלתה לאחר תום תקופת האחריות של הנתבעת למכשיר. יתירה מכך, התובעת לא הכחישה כי המכשיר פעל בצורה תקינה קרוב לשנתיים וחצי. זאת ניתן ללמוד מכתב התביעה וכן ממכתב תודה של התובעת לנתבעת בטופס שיפור השירות וכפי שעולה גם מממצאי דו"חות בדיקה משנים 2004-2005, המעידים על תקינות המכשיר. בפרק זמן זה לא נשמעו טענות כלשהן מצד התובעת על ליקויים בפעולת המכשיר, ומכאן עולה תהייה לגבי טענתה של התובעת בדבר התקנה לקויה ולא בטיחותית, לנוכח פעולת המכשיר ללא דופי לפרק זמן ארוך.

6.                   6.                   התובעת בהגינותה העידה שהטכנאי הראשון העריך כי מקור התקלה בעוצמת המים הוא בצנרת, וכי המכשיר עצמו תקין, אך טענה כי הוא אינו דובר אמת ואינו מקצועי, כהגדרתה (עמ' 4 שורות 9-8). הטכנאים לא הוזמנו לעדות, והתובעת לא המציאה חוות דעת מקצועית למרות ההערכות השונות של הטכנאים לגירסתה, אף שהנטל מוטל עליה להוכיח את תביעתה.

7.                   7.                   לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה, ואת מקור החבות לחיוב הנתבעת בתשלום הוצאותיה בגין ליקוי נטען במכשיר. כמו כן, הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענתה בדבר מצג שווא לעניין החסכון בעלויות של החשמל ואין ללמוד מהראיות שהוגשו על ידה בהצגת חשבונות החשמל, על צריכה מוגברת של חשמל דווקא בשל מצבו של המכשיר, ולא בשל שימוש מוגבר בחשמל לצרכים אחרים.

8.                   8.                   לפיכך, התביעה נדחית.

9.                   9.                   התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 250 ש"ח שישולמו תוך 15 יום מהיום בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

10.               10.               המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים .

ניתן היום ד' בתשרי, תש"ע (22 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים.