לא אכל במסעדות לא כשרות במרוקו-איסתא תפצה

התובע רכש מהנתבעת ביום 22/4/2008 שני כרטיסים, עבורו ועבור רעייתו, לטיול למרוקו הגאוגרפית ושילם עבורם 11,774 ש"ח. הטיול תוכנן לארבעה עשר יום והיציאה מישראל נקבעה ביום 12/8/2008.

במסגרת התביעה המקורית טען התובע כי התביעה מוגשת גם בשם אחיו ובת זוגו, שאף הם רכשו כרטיסים לטיול והשתתפו בו. אולם הובהר לתובע כי אינו יכול לתבוע בשמם, זאת בין היתר מהטעם שהקבלה של התשלום עבור הטיול ניתנה לו רק עבורו ועבור בת זוגו (נ/1), וכי אינו יכול לתבוע בשם אחרים. לפיכך, פסק דין זה מתייחס רק לתובע ולרעייתו.

בעת הזמנת הטיול והתשלום עבור הכרטיסים, ניתנה לתובע תוכנית הטיול וכן פירוט של המרכיבים הנכללים במחיר ששולם (נ/2). על פי תוכנית זו, הטיול כלל ביקור באתרים שונים בכל ימי הטיול. במסגרת הפריטים הכלולים במחיר הטיול נכתב "טיפים לנותני השירותים בחו"ל". במסגרת הפריטים שאינם כלולים במחיר, נכתב "טיפ למלווה הקבוצה הישראלי  ונהג  האוטובוס (25$ לנוסע)".

במסגרת תביעתו טוען התובע שתי טענות עיקריות. הטענה הראשונה היא כי תוכנית הטיול המקורית כללה ביקור באתרים בכל ארבעה עשר ימי הטיול, לרבות בימי שישי ובשבתות. מכאן הניח שהטיול איננו לשומרי שבת ולפיכך, יתאפשר חילול שבת ואכילה במקומות שאינם כשרים. לטענתו, שבוע לפני הטיול, במפגש שנערך למשתתפי הטיול, התברר לתובע שמדריך הקבוצה הוא אדם דתי השומר שבת, ולפיכך מסלול הטיול שונה באופן שלא כלל סיורים וביקור באתרים בימי שישי אחר הצהריים ובשתי השבתות. למשתתפי הטיול ובכלל זה לתובע, נמסרה תוכנית מעודכנת של הטיול שבה צויין שהשבתות הן "יום חופשי" וכוללות "סיורים רגליים" (ת/1). במהלך הטיול אכן לא נערכו סיורים בשבתות ולדברי התובע גם לא נערכו סיורים בימי שישי אחר הצהריים. בנוסף לכך, מאחר שהמדריך היה כאמור, אדם שומר מצוות, נמנעה מהמטיילים האפשרות לבקר במסעדות שאינן כשרות ולאכול בהן. מכאן תביעתו של התובע לפיצוי עבור אובדן שלושה ימים מהטיול וכתוצאה מכך צמצום האתרים שבהם ביקרו, וכן עבור העובדה שנמנעה ממנו האפשרות להכיר את האוכל המקומי ולסעוד במסעדות מקומיות. התובע טען כי ביקש לבטל את השתתפותו והשתתפות רעייתו בטיול, אולם הדבר נמנע ממנו ולכן יצא לטיול, הגם שהתוכנית שונתה.

תביעת התובע מתייחסת גם לכך שכבר בתחילת הטיול נדרש על ידי מדריך הטיול, לשלם תשר לנהג, בעוד שלטענתו, מקובל לשלם תשר רק בתום הטיול. בעניין זה יוער כבר עכשיו כי לאור העובדה שבתוכנית הטיול נאמר במפורש כי יהיה על משתתפי הטיול לשלם למדריך הקבוצה ולנהג האוטובוס תשר בסך 25$, אינני רואה כל מניעה שהתשלום ייגבה מראש.

נציגת הנתבעת טענה כי אילו ביקש התובע לבטל את הטיול שבוע קודם ליצאתו, ניתן היה לעשות זאת, אולם התובע ביקש לבטלו רק יומיים מראש. בעניין זה טען התובע כי ביקש לבטל את הטיול מיד לאחר שהתברר לו השינוי בתוכנית הטיול, ואילו את התשובה כי הדבר אינו אפשרי קיבל רק יומיים קודם יציאתו לטיול. בעניין זה אני מקבלת את גרסתו של התובע, שכללה פירוט של הגורמים מטעם הנתבעת, שעימם שוחח.

טענה נוספת שטענה נציגת הנתבעת היא כי בהערות המופיעות בתוכנית הטיול מופיע סעיף שבו נאמר "סדר ימי הטיול יכול להשתנות בהתאם לתנאים המקומיים" (נ/2 - הערות, סעיף 1). עוד טענה כי גם בתוכנית ששונתה נאמר "מסלול הטיול עשוי לעבור עדכונים". התובע טען בצדק רב, כי אכן הסעיף הקובע כי ניתן לשנות את מסלולי הטיול, כפי שנמסר לו בעת הזמנת הטיול, מתייחס לשינויים שיינבעו מהתנאים המקומיים. אולם בפועל שינוי הטיול נעשה מראש בשל העובדה שהמדריך הוא אדם שומר מצוות.

אני סבורה כי טענת התובע אכן נכונה, שכן הטיול שונה באופן מהותי מזה שהוזמן על ידי התובע, כפי שניתן לראות זאת מהשוואה בין תוכנית הטיול שנמסרה לתובע בעת ההזמנה (נ/2), לבין התוכנית שנמסרה לו שבוע לפני הטיול (ת/1). מטיול של ארבעה עשר יום הכולל ביקורים באתרים, צומצמו הביקורים באתרים כתוצאה מכך שבפועל צומצם הטיול בשלושה ימים. שינוי זה אכן איננו שינוי הנובע מאילוצים הכרוכים בתנאים המקומיים במרוקו, אלא השינוי נבע מהתאמת הטיול למדריך. בנוסף לכך, אין לקבל מצב שבו העובדה שהמדריך שומר מצוות, יוצר מצב שבו נכפות על המטיילים אורחות חייו של המדריך, ובכלל זה הימנעות מאכילה במקומות שאינם כשרים. כך בייחוד לאור העובדה שבטיול שבו היו ארבעים משתתפים, כעשרים מהם אינם שומרי מצוות (כך העיד התובע ונציגת הנתבעת לא חלקה על כך).

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתובע ורעייתו טיילו ומרבית חבילת הטיול ניתנה להם.

לאור האמור, נראה כי הפחתה של כשלושה ימים (שתי שבתות ושני חצאי ימי שישי) מתוך ארבעה עשר יום היא משמעותית וכך גם משמעותית ההגבלה של אכילה במסעדות מקומיות. בנסיבות אלו אני מעריכה את הפיצוי המגיע לתובע ולרעייתו בסכום של כ-5,500 ש"ח (מתוך 11,774 ש"ח ששולם על ידם). כמו כן תשלם הנתבעת לתובע סכום של 500 ש"ח עבור הוצאותיו בשל הגשת התביעה.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובע 6,000 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום ואם לא ישולם סכום זה  במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ה באלול, תשס"ט (14 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים