מאסר על תנאי ושל"צ בגין מכירת סחורה שסומנה בסימני מסחר ללא הרשאה

1.      הנאשם הודה בביצוע עבירה של מסמן סימן מסחרי לשם מסחר ללא רשות לפי סעיף 60 (1א) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, בכך שבתאריך 8/8/07, בדוכן בשוק בקריית גת, עסק במסחר של כובעים אשר סומנו בסימני מסחר של חברות שונות, ללא הרשאת החברות.

2.      לנאשם אין הרשעות קודמות.

3.      על פי ההסדר הדיוני, הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר, ובחינת הרשעתו בדין. הטיעון לעונש היה פתוח.

4.      מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נעדר דפוסי התנהגות עברייניים, נפצע ברגלו, ועל פי חוות דעת רפואית, עליו להימנע מעבודה הדורשת הליכה ועמידה ממושכים וכל עבודה פיזית אחרת, ובשל כך אינו עובד. הנאשם הודה בביצוע העבירה, וטען כי לא היה מודע  לאיסור  על מכירת הכובעים, ללא אישור. שירות המבחן המליץ להמנע מהרשעה, נוכח העובדה כי ייתכן ויחזור לשירות קבע, ולהטיל עליו עונש של 100 שעות של"צ.

5.      ב"כ המאשימה עתרה להרשיע את הנאשם, ולהשית עליו עונש של מאסר מותנה, קנס ושל"צ בשל העובדה כי מדובר בעבירה כלכלית, שיש צורך להלחם בה.

6.      ב"כ הנאשם עתר להימנע מהרשעת הנאשם, נוכח העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, ולא מדובר בסוחר מובהק. הנאשם הגיע להסדר עם חברת נייק ושילם לה סכום של 6,500 ש"ח וכן הודה בהזדמנות הראשונה.

7.      הנאשם הוסיף כי עבד בצבא, השתחרר לפני שנתיים, וכיום הוא נמצא בבית  לאחר התאונה.

8.      8.      הדין מחייב להרשיע כל מי שנמצא אשם בעבירות שיוחסו לו. זה הכלל, והיוצא ממנו מתייחס למקרים מיוחדים, בהם שיקולי השיקום גוברים על האינטרס הציבורי. ראה ע"פ 20873/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337: 

"הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

9. 9.      לטעמי לא מתקיימים במקרה זה נימוקים להמנע מהרשעה, נוכח העובדה כי לא הוצגה בפני ראיה לפגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם עקב ההרשעה. לא ראיתי כל מסמך לפיו הנאשם אמור להתגייס לשירות קבע, או לשירות אחר, שהרשעה תמנע אותו ממנו. תוכניות ערטלאיות לעתיד אין בהן די לצורך כך.
10. לקולא הבאתי בחשבון את עברו הנקי של הנאשם, הודייתו המהירה, והתסקיר החיובי, וכן את העובדה כי הגיע להסדר כספי עם החברה, ושילם כבר סך של 6,500 ש"ח. בנסיבות אלה לא אשית על הנאשם קנס כספי כעתירת התביעה, ואסתפק בפיצוי הנ"ל ששולם כבר למתלונן.

11.  11.  לחומרה, שקלתי את פגיעתה הרעה של עבירה זו בחיי המסחר, ובתדמית הגרועה שהיא יוצרת למדינת ישראל, כגן עדן לזייפנים. ראה דבריה של כב' השופטת דורנר ברע"פ 1519/03 סויסה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 24.4.03):

"... אכן, תופעת העבירות כנגד הקניין הרוחני הגיעו למימדים רחבי היקף, המביאים לפגיעה חמורה בסחר המקומי, כמו גם בסחר הבינלאומי, והמחייבים את רשויות אכיפת החוק, כמו-גם את מערכת בתי-המשפט, להקפיד כי תהיה הרתעה יעילה כנגד עבירות אלה"

12. אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וגוזרת על  הנאשם את העונשים הבאים:

                                 א.                                          א.         שלושה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך שלוש  שנים מהיום עבירה בה הורשע בתיק זה.

                                 ב.                                          ב.         100 שעות של"צ באגודת "נר דוד אבי".

                                  ג.                                            ג.          הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 5,000  ש"ח לפיה לא יעבור כל עבירה בה הורשע תוך שנתיים מהיום. אי חתימה על ההתחייבות תגרור מאסר של  7    ימים.

המוצגים יושמדו בכפוף לחלוף תקופת הערעור,  ואם יוגש ערעור כפוף להחלטה בו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.