1. ראשיתה של המחלוקת שלפניי, בבקשה (בש"א 4470/07) למתן צו לחשוף כתובת IP של כותב יומן הרשת הקרוי "מה מתרחש בשערי תקווה" (להלן:
"הבלוג"). על פי הנספחים שצורפו לאותה בקשה, מדובר בפרסומים המייחסים למבקשים, או מי מהם, מעשים פליליים שחורגים מתחום הביקורת הציבורית. באותם פרסומים יש כדי להקים לכאורה את יסודות העבירה הפלילית לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.
2. לאחר דיון ראשוני שנערך בבקשה ניתן צו, המתבסס על הסדר בין הצדדים שעיקריו כדלקמן:
א. כתובת ה- IP מצויה בידי Google Inc..
ב. הצדדים ימסרו לבלוגר, באמצעות יומן רשת הודעה משותפת המודיעה לו על דיון במעמד הצדדים. בהודעה יוזמן הבלוגר לחשוף את זהותו או להופיע לדיון או להתנגד לחשיפת זהותו באמצעות כתב בית דין, אשר שם הכותב האנונימי יקרא בו "פלוני".
ג. עם פרסום ההודעה תימסר כתובת ה- IP לבית המשפט ובכך יבוא לסיום חלקה של Google Inc. בהליכים.
3. הבלוגר לא התייצב לדיון, למרות שנמסרה לו הודעה בדבר הדיון בבקשה. על כן, לאחר שהבאתי בחשבון את ההסדר שבין הצדדים, כמו גם את אופי הפרסומים, ראיתי לנכון ליתן צו למסירת כתובת ה- IP.
4. אלא שבכך, לא באה המחלוקת על פתרונה.
נתברר, שהבלוגר לא החזיק כתובת IP קבועה. הלכה למעשה הכתובת שמסרה Google Inc. הביאה לאיתורו של "פלוני". אלא שאותו פלוני, הוא המשיב 2 שלפניי, טוען כי אינו מעורב כלל בבלוג נשוא הבקשה וכי נקלע לפרשה ללא הצדקה (בש"א 5760/07). פלוני תמך את טענתו, שאין לו כל קשר לבלוג, בתצהיר שלו ובתצהיר של הממונה עליו במקום העבודה.
5. על רקע זאת, עתרו המבקשים בבקשה שלפניי, לנקיטת סנקציה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד Google Inc. וכן למתן צו נוסף, שיחייב את Google Inc. למסור את כל כתובות ה- IP של הבלוגר, לפי רשימת תאריכים של פרסומים המצויה בידה.
6. בתגובה לבקשה, השיבה Google Inc. שמילאה אחר הצו, במובן זה שמסרה את כתובת ה- IP
של המחשב האישי של הבלוגר. עוד הוסיפה Google Inc., כשהיא תומכת טענותיה אלה בתצהיר, כי אין בסיס לטענה כאילו ידעה שלבלוגר אין כתובת IPקבועה. Google Inc.לא ידעה אם הבלוגר עושה שימוש בכתובת IPקבועה או משתנה. Google Inc.מסרה את כתובת ה - IPשהייתה בידה ובכך מילאה אחר צו בית המשפט.
עוד הוסיפה, שאף אם היו ידועות לה מספר כתובות, אין זה מתפקידה של Google Inc.ליזום מסירת הכתובות. Google Inc.שבה וטענה שמסירת כתובת ה- IPמהווה פגיעה בחופש הביטוי ובפרטיות.
7. בדיון שנערך לפניי, במעמד באי כוח הצדדים, חזרו הצדדים על טיעוניהם.
ראוי לציין, שבא כוחו של פלוני עתר בשם מרשו, לחייב את Google Inc.לחשוף את כתובת ה- IPהנוספות על מנת ל"הסיר את העננה" מעל ראשו של מרשו.
בהמשך לאותו דיון, ועל פי החלטתי, מסרה .Google Incכי כל המידע בנוגע לפרסומים שנעשו בבלוג ישמרו ברשותה עד להחלטה. הצדדים הגישו השלמת טיעון בכתב והוסכם, כי תינתן החלטה על יסוד כתבי בית הדין וטיעוני הצדדים.
8. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לידי מסקנה שאין בידי לקבל את טענת המבקשים כאילו Google Inc.הטעתה את הצדדים לדיון, בכך שלא הודיעה כי הבלוגר עושה שימוש בכתובת IPדינאמי.
9. בהקשר זה יש לציין, Google Inc.תמכה את תשובתה בתצהיר, ממנו עולה שלא ידעה, בעת חתימת ההסדר הדיוני או לאחריו שמדובר בכתובת דינאמית. טענה זו לא נסתרה והנני נוטה לקבלה. זה המקום לציין שגם המבקשים לא ציינו מראש ולא ביקשו מראש את כתובת ה- IPלכל אחד מרשימת התאריכים שנזכרו במכתב מיום ה- 28.11.07, נספח ו' לבקשה.
בנסיבות אלה, דין הבקשה לנקיטת הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד Google Inc.- להידחות.
10. המבקשים עתרו, כסעד חלופי, לחייב אתGoogle Inc. למסור רשימת כתובת IP על פי מועדי פרסום שונים בבלוג. המבקשים תומכים יתדותיהם בהסדר שבין הצדדים, שאושר על ידי במסגרת ההחלטה בבש"א 4470/07.
11. הואיל וההסדר שהובא לפניי, הינו הסכם פשרה, שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית, הוא ממזג בתוכו מאפיינים של הסכם ושל פסק-דין [ע"א 5914/03
שוחט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (ט.פ.) (2005)].