ביהמ"ש חייב את אתר NRG לחשוף זהות גולש כדי לאפשר הגשת תביעת דיבה נגדו

א.         מהות התובענה

בפניי בקשה למתן צו עשה, אשר יורה למשיבה להעביר לידי המבקשת את כתובת פרוטוקול האינטרנט (להלן: " כתובת ה- IP") של גולש ברשת האינטרנט המכנה את עצמו בשם "יודע דבר", שכתב הודעת "Talkback" (להלן: " תגובית") לכתבה שפורסמה באתר האינטרנט שבבעלות המשיבה, זאת מאחר ובכוונת המבקשת להגיש כנגדו תביעת לשון הרע.

ב.         עובדות רלבנטיות

המבקשת הינה חברה העוסקת, בין היתר, ביבוא, מכירה והשכרה של ציוד הפקות ושידור לחברות וערוצי טלוויזיה בארץ ובעולם.

המשיבה הינה הבעלים של אתר אינטרנט בשם NRG.

ביום 30.7.06 הופיעה באתר המשיבה ידיעה תחת הכותרת "תולה את הנעליים", אשר עסקה בפרישתו של מר שכי פרנץ מתפקידו כסמנכ"ל ערוץ הספורט.

במסגרת תגובות הגולשים בסיום הכתבה, הופיעה תגובית מס' 3 מאת "יודע דבר" (נספח א' לכתב התביעה), באלו המילים:

" לפרנץ יש אחוזים במזמור הפקות, שהם הקבלן הראשי של ערוץ הספורט. הוא מוציא כאילו לעצמו את העבודות ונהנה מהרווחים. גם כשהוא פורש הוא ממשיך להחזיק בזכויות ונהנה מהכסף בלי לעבוד קשה מדי".

לטענת המבקשת, בתקופה הרלבנטית לפרסום הכתבה היה ערוץ הספורט אחד הלקוחות הגדולים שלה, ומקריאת התגובית מתקבל הרושם כי לשכי פרנץ, שהיה בעל תפקיד מרכזי בערוץ הספורט, היו מניות אצל המבקשת ו/או שהוא קיבל ממנה מניות אלו ואחוזים מרווחיה, כשוחד, בתמורה לכך שערוץ הספורט יעביר אליה עבודות.

לטענתה, דברים אלו אינם אמת ונכתבו מתוך זדון וכוונה של כותב התגובית לפגוע במבקשת; משכך עומדת לה עילה להגיש כנגדו קובלנה פלילית בגין הפרסום, המהווה לשון הרע כנגדה ו/או כנגד בעליה ו/או מנהליה, כמשמעות הדבר בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: " חוק איסור לשון הרע"), וכן יש לה כנגדו גם עילת תביעה נזיקית בעניין זה. 

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיבה התרשלה, בין היתר, בכך שלא בדקה כיאות את תוכן הביקורות שפורסמו באתרה, אפשרה את העלאת התגובית ואף לא מחקה אותה מיד, אלא רק בעקבות פניית המבקשת.

כאן המקום לציין כי בין הצדדים התנהל הליך משפטי בבית-משפט השלום בת"א ב-ת.א. 67224/06, במסגרתו תבעה המבקשת באופן ישיר את המשיבה בגין לשון הרע; ההליך הסתיים בפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק-דין והתביעה נדחתה ללא צו להוצאות, ומבלי שהמשיבה תפצה את המבקשת.

לטענת המשיבה, יש לדחות את טענות המבקשת לפיהן היא התרשלה בכך שלא בדקה את תוכן הביקורות שפורסמו באתר ולא מחקה את התגובית מיד לאחר שעלתה, אלא רק משפנתה אליה המבקשת, וזאת משום שטענות אלה הועלו כבר במסגרת התביעה שהוגשה לבית-משפט השלום, תביעה שכאמור נדחתה.

המשיבה הודיעה בתגובתה, כי קיימת חשיבות להשארת האנונימיות של גולשים המביעים דעותיהם באמצעות כתיבת תגוביות, אך היא מותירה את השאלה האם התגבשו הנסיבות למתן צו אשר יורה לחשוף את כתובת ה-IP של כותב התגובית, לשיקול דעתו של בית-המשפט, כפי שהוסכם גם בהסכם הפשרה בין הצדדים.

מכאן התובענה שהוגשה לבית-המשפט ביום 3.12.07; התיק הועבר להרכב זה ביום 23.1.08, ונקבע לדיון מקדמי לתאריך 6.3.08.

בדיון שהתקיים ביום 6.3.08 הודיעו הצדדים כי ניתן להגיע להחלטה על סמך כתבי הטענות שבתיק בית-המשפט. 

ג.          המסגרת הנורמטיבית-חקיקה ופסיקה

הסוגיה של חשיפת זהות גולשים ברשת האינטרנט לא הוסדרה עד כה בחקיקה הישראלית, אם כי ישנה התייחסות לנושא בנוסח תזכיר הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ו - 2005 (להלן: " התזכיר"), שגובש על-ידי משרד המשפטים (פורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים בכתובת: www.justice.gov.il).

על-פי התזכיר (סעיף 15), חלה חובת סודיות בין ספקי שירותי האירוח והגישה, לבין מחברי המידע, בכפוף להוראת כל דין. כן נקבע, כי בית-המשפט רשאי ליתן צו למסירת מידע לזיהוי מחבר המידע במקרה שבו קיים " חשש של ממש לביצועה של עוולה או עבירה".

בינתיים ב- 14.1.08 פורסמה הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008 (שטרם נדונה בפסה"ד הקודמים שיצויינו להלן), שגישתה לנושא דומה לתזכיר שהופץ בעבר.