נדחתה תביעה נגד הפאב "דבלין" לפיצוי בגין אי אכיפת החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים

הרקע

1.         עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בסך של 10,000 ש"ח עקב אי אכיפת החוק בנוגע להגבלת העישון במקומות ציבוריים על ידי הנתבעת, בפאב "דבלין" שבבעלותה (להלן -הפאב), בתאריכים 22.6.07 ו-6.7.07.

            התובע מודה כי כתב התביעה, שהוגש ביום 2.8.07, הוגש בסיוע ארגון "לנשום נקי" - מטה המאבק בעישון הכפוי, שפועל, לטענת התובע, בהתנדבות מלאה, ללא כוונת רווח, וכל מטרתו לאפשר לאזרח לממש את זכותו החוקית לנשום אוויר נקי ולא את עשן הסיגריות הרעיל.

2.         על פי סעיפים 8-10 לכתב התביעה, התובע הגיע לפאב ביום 22.6.07, ובמשך שהותו שם הבחין במעשנים רבים בכל אזורי הפאב ובמאפרות פזורות על כל השולחנות. לטענתו, נאמר לו על ידי המלצרית שאין בפאב אזור ללא עישון ולא הוקצה בו חדר נפרד לעישון.

            התובע טוען שמפאת חוסר אוויר לנשימה נאלץ לעזוב את הפאב בתוך פחות מ-10 דקות.

3.         על פי סעיף 11 לכתב התביעה, התובע חזר לפאב ביום 6.7.07, ושוב נאלץ לעזוב מוקדם מכפי שתכנן עקב כמות העשן שאפפה אותו.

            לטענתו, אנשים עישנו בכל אזורי הפאב והפעם הבחין שגם העובדים עישנו בפאב.

4.         עילות התביעה כפי שפירט אותן התובע הן: הפרת חובה חקוקה, רשלנות (בכך שהנתבעת לא פעלה בהתאם לנדרש בחוק ולא דאגה לאוכפו), סיוע ועידוד הפרת החוק, וכן סיוע למעשה תקיפה לפי חוק העונשין, על ידי גזים רעילים ומסרטנים, שמקורם בעשן סיגריות, ושהנתבעת לא מנעה בהציבה מאפרות ובהימנעה מלתלות שלטים האוסרים עישון ומלדרוש מהלקוחות בפאב שלא לעשן.

המסגרת הנורמטיבית

5.         התובענה הוגשה, כאמור, ביום 2.8.07 מספר ימים לפני פרסומו של תיקון מסיבי לחוק נשוא התביעה (ס"ח 2108 התשס"ז (7.8.07) עמ' 446), שכלל אף שינוי שמו של החוק.

            עד לתיקון האמור היה מדובר בחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983, ואילו לאחר התיקון מדובר בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (להלן - החוק המתוקן).

            בסעיף 1א לחוק המתוקן הוספה באופן מפורש מטרתו של החוק - "למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות".

6.         על פי סעיף 1(א) לחוק המתוקן,חל איסור על אדם לעשן במקום ציבורי המפורט בתוספת.

            אין  מחלוקת כי הפאב נשוא התביעה הוא בגדר "מקום ציבורי" לפי סעיף 11 לתוספת.

7.         סעיף 2(א) לחוק המתוקן קובע כי מי שמחזיק למעשה במקום ציבורי, למעט מעלית בבית מגורים, יקבע בו שלטים המורים על איסור העישון ויחזיקם במצב תקין.

על פי סעיף 2(ג), צורת השלטים, מספרם, גודלם, תוכנם, דרכי קביעתם, המקומות שבהם יותקנו והחובה להאירם תיקבע בתקנות.

8.         סעיף 2א לחוק המתוקן קובע:

"(א) המחזיק של מקום ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 1(א) ו-(ב) בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו.

(ב) יראו את המחזיק של מקום ציבורי כמי שמילא אחר הוראות סעיף קטן (א) אם הוכיח כי עשה את כל אלה:

(1)        פנה לאדם המעשן או המחזיק סיגריה, סיגרילה, נרגילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים במקום ציבורי, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, לחדול מהמעשה האסור או נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח מניעת עבירות לפי סעיף 1(א)

ו-(ב).