לפני תביעה כספית בגין הפרת זכויות יוצרים.
התובע הוא צלם טלויזיה עצמאי הנוהג לתעד בקביעות בוידאו נושאים שונים בתחום החדשות ובכלל זאת הפגנות ופעילות בנושאים חברתיים ופוליטיים. התובע מחזיק בתעודת עיתונאי. לטענת התובע הוא הבעלים של זכויות היוצרים בסרטונים אשר אותם הוא מצלם. התובע טוען כי הוא נוהג דרך קבע להעלות סרטונים שהוא מצלם לחשבונו באתר היוטיוב ומאפשר לציבור כולו לצפות בהם באופן חופשי. בנוסף, כך לטענת התובע ישנה אפשרות ליצור קשר עמו באמצעות משלוח דואר אלקטרוני, על מנת לקבל הרשאה לעשיית שימוש בסרטונים תוך משא ומתן על קבלת התמורה והקרדיט לתובע. לטענת התובע, פורסם ביום 2/6/13 בידי הנתבעת, באתר של הנתבעת באינטרנט ובחשבונה באתר היוטיוב סרטון באורך של כ 2.5 דקות. הסרטון מורכב מחמישה קטעים, מהם ארבעה לקוחים מארבעה סרטונים אשר צולמו בידי התובע, כל זאת ללא פניה אל התובע וללא קבלת הרשאה ממנו. התובע טוען כי מדובר בשימוש המפר את זכויות היוצרים שלו וכי עובר לשימוש המפר לא נערכה כל פניה אליו. לטענתו, נעשה שימוש בחלק מהסרטון המצולם על ידו ואין הוא מאפשר שימוש רק בחלק מהסרטון כי אם עומד על הצגת הסרטון המלא כולו, על מנת להציג תמונה כוללת ולא חלקית. עוד טוען התובע כי בוצעה בסרטוניו העתקה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת, הפרת זכותו המוסרית ואי מתן קרדיט, פעולה פוגענית כמו גם הטלת פגם ביצירה ופגיעה בכבודו ובשמו של התובע. התובע טוען כי פנה ביום 18/7/13 אל הנהלת אתר יוטיוב בדרישה להסרת הסרטון שהעלתה הנתבעת וזו אכן פעלה בהתאם. לטענת התובע הוא פנה ביום 23/7/13 במכתב אל הנתבעת והעלה טענותיו בפניה, אך הללו נדחו בידי הנתבעת תוך שהיא מביעה נכונות לפרסם התנצלות והבהרה באתר הנתבעת. התובע, לטענתו עמד על מתן פיצוי כספי. התובע טוען כי אין מדובר בשימוש הוגן כהגדרתו בחוק זכות היוצרים, אין מדובר במחקר והנתבעת אף אינה בגדר "מפר תמים". לטענת התובע יש ליחס לנתבעת אחריות קפידה ולטענתו הפרה הנתבעת אף את הוראות חוק החוזים בדבר ניהול משא ומתן בתום לב, הפרה חובה חקוקה ואף עשתה עושר שלא במשפט. משכך, עתר התובע לפיצוי בלא הוכחת נזק והעמיד תביעתו לצרכי אגרה ע"ס של 70,000 ש"ח בלבד.
לטענת הנתבעת, היא עשתה שימוש לא מהותי, הוגן ומינורי בקטעי סרטים, אשר בדיעבד הסתבר כי צולמו בידי התובע, תוך שהיא מפנה באופן ראוי והוגן למקור הפרסום. לטענת הנתבעת, התובע העלה את הסרטים לאתר היוטיוב , אך לא עשה זאת תחת שמו ואף לא ציין באתר כי הוא בעל הזכויות בהם. הסרטים לא כללו כל אינדיקציה נראית לעין לזהות היוצר או בעל הזכויות. לטענת הנתבעת פרסום כאמור לא היה טעון הסכמה מצד התובע בהתאם לחוק זכות היוצרים. הנתבעת טוענת כי לתובע לא נגרם כל נזק מהפרסום ולטעמה רצונו של התובע הוא פגיעה בחופש הביטוי של הנתבעת מסיבות פוליטיות. עוד טוענת הנתבעת כי היא לא הציגה עצמה כמי שיצרה את הסרטים נשוא התובענה או כבעלת הזכויות בהם, אלא יצרה הפניה למקור, לא גזלה ולא פגעה בזכויות התובע בסרטים. לטענת הנתבעת כאשר פנה אליה התובע , היא הסכימה מיידית לחדול מכל שימוש בהם ואף עשתה כן בפועל והסכימה אף לפרסם הודעת הבהרה בעניין. לטענת הנתבעת היא עשתה שימוש בחומרים פוליטיים שפורסמו על ידי יריביה הרעיוניים וזאת על למתוח ביקורת עליהם ועל מעשיהם, כאשר בדיעבד הסתבר כי חלק מאותם חומרים נוצר בידי התובע והוא העמיד אותו לרשותם ללא כל קרדיט או אזכור של שמו. לטענת הנתבעת, היא עשתה שימוש מידתי ומוגבל בסרטוני התובע שהינו בגדר שימוש מותר כהגדרתו בחוק, קל וחומר לאור השימוש אשר עשה התובע בסרטיו. לטענת הנתבעת באתרים רבים ובאתר הועד לסולידאריות אשר הינו יריבה הרעיוני, מופיעים עשרות סרטים וקטעי סרטים שצילם התובע ואינם מאזכרים כלל את התובע . לטענתה השימוש שעשתה היא עצמה בסרטוני התובע נעשה לצורך דיון בעל אופי ציבורי בעניין מדיני המצוי במחלוקת, בעוד השימוש לא פגע כלל בערכה של היצירה או בשוק הפוטנציאלי שלה. הנתבעת טוענת כי התובע עושה מעשיו אלו כצד מעוניין בזירת ההתרחשות ולא כעיתונאי. לטענת הנתבעת התובע לא העלה את הסרטים לאינטרנט תחת שמו האמיתי, אלא תחת שם כינוי ולא ציין כי הוא יוצר הסרטים או בעל הזכויות בהם ואילו הנתבעת נתנה קרדיט לתובע באופן שכללה, הפניה במקום בולט למקום פרסומם המקורי של הסרטונים בדרך של קישור. הנתבעת טוענת כי העלאת סרט לאינטרנט אינה ביצוע פומבי או שידור כמשמעם בחוק. הנתבעת, לטענתה, אף לא התעשרה על חשבון התובע. מכל הטעמים הללו, עותרת הנתבעת לדחיית התביעה כנגדה.
דיון :
אין חולק כי לתובע זכות יוצרים בסרטונים נשוא התובענה בהתאם להוראות ס. 11 לחוק זכות יוצרים התשס"ח 2007 (להלן:"החוק"). הנתבעת כלל לא הכחישה כי התובע הוא זה אשר צילם את הסרטונים נשוא התובענה ואף לא הכחישה כי נטלה מהם חלקים ויצרה מהם סרט המורכב מחמישה חלקים, מתוכם ארבעה חלקים הינם סרטונים אשר צילם התובע, אותם הציגה באתר האינטרנט שלה וכן בחשבונה באתר היוטיוב. הזכות ליטול חלקים מתוך הסרטים המקוריים אשר צולמו על ידו ולעשות בחלקם שימוש לצורך הצגתם כסרט נוסף וחדש קנויה לתובע וזאת בהתאם להוראותיו של ס. 16 לחוק.
לתובע קיימת אף זכות מוסרית - בהתאם להוראותיו של ס. 45 לחוק , שהרי התובע הינו היוצר של הסרטונים נשוא התובענה ובמסגרתה זכותו כי שמו יקרא על יצירתו וכי לא יוטל בה פגם או יעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, אם יש באלו על מנת לפגוע בכבודו או בשמו של התובע.
האם הופרה זכות היוצרים של התובע ?
הנתבעת הודתה בפה מלא כי אכן עשתה בסרטוני התובע שימוש בעת הצגתם כיצירה בת חמישה חלקים המורכבת ברובה מסרטוני התובע , באתר האינטרנט שלה ובחשבונה ביוטיוב. הנתבעת אף הודתה כי עשתה כן בלא נטילת רשות מעם התובע או יצירת כל קשר עימו בטרם עשיית השימוש בסרטונים שיצר. בהתאם להוראותיו של ס. 47, הרי שבכך עברה על איסור הפעולות הנקובות בס. 11 לחוק והפרה את זכויות היוצרים של התובע. הנתבעת העתיקה קטעים מיצירתו של התובע, פרסמה אותם באתר שלה וטענתה כי שידור הסרט אותו יצרה והמורכב מסרטוני התובע באינטרנט אינו שידור כהגדרתו בסעיף 14 לחוק, אינה יכולה לעמוד לה. אני קובעת איפוא כי הנתבעת הפרה את זכות היוצרים של התובע.
האם הופרה זכותו המוסרית של התובע ?
הנתבעת נטלה מתוך הסרטים המלאים אותם יצר התובע, מספר דקות מכל סרט ויצרה ארבעה סרטונים קצרים, אליהם צורף סרטון נוסף אחר אשר מקורו אינו בתובע ואת הסרט המלא הציגה באתר האינטרנט שלה ובחשבונה באתר היוטיוב. אין ספק כי שונתה צורתה של היצירה המקורית וניטלו ממנה חלקים בלבד. התובע טען כי יש בכך על מנת לפגוע בשמו כיוצר- עיתונאי המסקר אירועים חברתיים והפגנות שונות וכי אל נוכח ההכרות של אנשי המקום המכירים את אופן הסיקור העיתונאי שלו, המציג את מלוא אירוע ההפגנה ולא רק חלקים ממנו, ניתנת לו האפשרות לסקר במקום. התובע העיד בדבר חששו מהרושם המוטעה אשר ייווצר כתוצאה מנטילת חלקים מסוימים מתוך סרטים שצילם והצגתם "מה שהנתבעת פה עשתה, היא לקחה סרטים, עשתה בהם שימוש שאני לא הייתי עושה בהם, היא יצרה רושם מוטעה ממה שאני צילמתי והשימוש הזה יכול לפגוע בי הן כעיתונאי והן כאדם שמצלם שם והופך אותי משתף פעולה בסרטון תעמולה, זה יכול לסכן את הבריאות שלי ולסלק אותי מהשטח. זה פגיעה מהותית ומשמעותית" (ראה עמ' 5 שורות 1-3 לפרוטוקול). ועוד העיד התובע "אני תבעתי אתכם ובזה הוכחתי שאני לא שותף למי שצריך. ש. את כל התביעה אתה עושה שאמונם של המפגינים בך לא יאבד? ת. משתי סיבות, שהאמון בי כעיתונאי לא יאבד ושתיים כדי שאני אוכל לצלם במקום שאני מצלם, בתור עיתונאי, אני לא יכול לצלם שם בתור שותף לסרטי תעמולה" (ראה עמ' 6 שורות 4-8 לפרוטוקול). אכן הצגת חלק בלבד מן היצירה המקורית, תוך שימוש באותו חלק לצורך הדגשת מסר כזה או אחר, עשויה ליצור את הרושם כי התובע אשר סיקר את האירע וצילם אותו במלואו , מזדהה עם מסר כזה או אחר הנובע מאותו קטע קצר. הנתבעת ניסתה לטעון כי עמדותיה הפוליטיות המנוגדות לאלו של התובע הן הבסיס לתביעה, ברם אין זה מעלה או מוריד מהן העמדות הפוליטיות של הצדדים. זכותו המוסרית של התובע כי יצירתו תוצג במלואה ואין לשנות הימנה, כאשר מאופן השינוי ניתן להסיק בדבר השתייכותו של התובע לצד כזה או אחר של המפה הפוליטית. כאשר מבוצע שינוי שכזה וכאמור, אין זה מעלה או מוריד איזה מסר פוליטי משדר הדבר, עשוי הדבר לפגוע בסיקור של התובע הנתפס כאובייקטיבי מאחר והתובע מצלם אירוע מתחילתו ועד סופו בלא עריכה מכוונת. נטילת קטעים מכוונת מתוך היצירה הכוללת, הינה הפרה של זכותו המוסרית של התובע ביצירה.
האם הופרכו החזקות המצויות בחוק זכויות יוצרים ?
הנתבעת טענה כי התובע העלה את הסרטים המקוריים אשר צילם לאתר היוטיוב , אך לא עשה זאת תחת שמו המלא ואף לא ציין באתר כי הוא בעל הזכויות בהם ומשכך הסרטים לא כללו כל אינדיקציה נראית לעין לזהות היוצר או בעל הזכויות. בהתאם לחזקות המופיעות בסעיף 64 לחוק, כאשר מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה. אם מופיע שם בדוי, חלה אותה החזקה ובתנאי שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור. במקרה אשר בפני מופיעים הסרטונים בחשבונו של התובע ביוטיוב תחת השםYISRAELPNM וניתן על מנת להיווכח מיהו היוצר ללחוץ על תיבת דו שיח לצורך משלוח הודעה (ראה נספח 2 לת/1). הנתבעת טענה כי היא לא ידעה שהתובע הוא בעל הזכויות בסרטונים בעת שעשתה בהם שימוש וכי אין אפשרות, בניגוד לנטען בידי התובע ללחוץ על שמו המופיע בחשבון היוטיוב שלו ולשלוח לו מייל. כראיה לעניין זה המציאה הנתבעת צילום מסך מטעמה בו אין אפשרות למשלוח דואר אלקטרוני לתובע, אך מופיע ברורות שם הכינוי של התובע YISRAELPNM מעל הסרטונים. התובע נשאל מדוע אין הוא מציין את שמו המלא מעל הסרטונים והוא השיב "מי שרוצה להגיע לבעל זכויות היוצרים יודע איך להגיע. הרבה פונים אליי דרך היוטיוב אפילו לא מהארץ. מגיעים אלי בקלות ומבקשים ממני רשות להשתמש" (ראה עמ' 5 שורות 24-25 לפרוטוקול). העד מטעמה של הנתבעת אשר נשאל באם נעשה ניסיון לברר מיהו בעל זכויות היוצרים ענה כי לא נעשה ניסיון שכזה, שכן לא הייתה אפשרות לשלוח לבעל הכינוי YISRAELPNM דואר אלקטרוני (ראה עמ' 9 שורות 1-22 לפרוטוקול). הנה כי כן, לא סתרה הנתבעת את החזקה כי ניתן היה להבין שהזכויות בסרטונים מחשבון היוטיוב של התובע שייכות לו. על גבי הסרטונים הופיע כינויו של התובע ובין אם הופיעה אפשרות לשלוח לו דואר אלקטרוני ובין אם לאו הנתבעת כלל לא עשתה ניסיון לברר את זהותו, על מנת להיווכח מיהו בעל זכויות היוצרים בסרטונים. הנתבעת לא הפריכה איפוא את החזקה לפיה בהתאם לכינוי המופיע על גבי הסרטונים, הזכויות בסרטונים שייכות לתובע.
הנתבעת טענה כי עשתה ביצירותיו של התובע שימוש מינורי , הוגן ולא מהותי. אבחן טענותיה של הנתבעת בראי השימושים המותרים ובהתאם להוראותיו של חוק זכות יוצרים.
האם נעשה ביצירותיו של התובע שימוש הוגן, כהגדרתו בס. 19 לחוק ?
שימוש הוגן ביצירה, כהגדרתו בס. 19 לחוק מותר למטרות כגון לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה או דיווח עיתונאי. הפסיקה קובעת כי על מנת שהמשתמש יוכל לטעון לשימוש הוגן, עליו ליתן קרדיט מתאים לבעל היצירה ובכלל זאת לאזכר את שמו ולציין כי הוא בעל הזכויות באותה היצירה. כאשר לא ניתן קרדיט, לא ניתן לאמר כי נעשה שימוש הוגן.
ראה בע"א 3038/02 זום תקשורת נ. הטלויזיה החינוכית הישראלית (ניתן ביום 29/4/07).
ובת.א. 3560/09 אבי ראובני נ. מפה מיפוי והוצאה לאור בע"מ (מיום 6/1/11).
כאשר השימוש המפר נעשה לצורך חינוכי לימודי, יש מקום לשקול האם בכל זאת ניתן לאפשר לנתבע לחסות בהגנת השימוש ההוגן, על אף שלא ניתן לתובע הקרדיט המתאים.
ראה בת.א. 8211/09 פורגס נ. בית חינוך תיכון גליל מערבי (ניתן ביום 27/7/11).