1. לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות").
2. התובעת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת (להלן גם - " הנקל סוד"), שעניינה, בתמצית, בהטבעת סמל ה"ארנב" של "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים" (להלן - " האגודה") על גבי מוצריה, שעה שלא הייתה רשאית לעשות כן. התובעת טענה, כי בעוד שמשמעותו של סמל הארנב היא שהמוצר שעליו הוא מוטבע יוצר ופותח ללא שנערכו ניסויים בבעלי חיים, הרי הנתבעת הטביעה על גבי מוצריה את סמל הארנב לאחר שנת 2002 על אף שהיא משתייכת לקונצרן הנקל המבצע ניסויים בבעלי חיים, וחרף העובדה שבאותה שנה הסירה האגודה את הכרתה בכשרות הנתבעת לשאת את הסמל. בכך, טענה התובעת, הטעתה הנתבעת את חברי הקבוצה וגרמה להם נזקים ממוניים - בשווי מחיר המוצרים עם הסימון המטעה שנרכשו על ידיהם, כמו גם נזקים לא ממוניים - בדמות עגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הרצון. התובעת עתרה לסעד הצהרתי, לפיו הטבעת סמל הארנב על גבי מוצרי הנתבעת בצירוף הכיתוב "לא נוסה בבעלי חיים" הוא מטעה. כן עתרה לפיצוי כספי בסך של כ-52 מיליון ש"ח בגין הנזקים הממוניים והלא-ממוניים שנגרמו לחברי הקבוצה, ולצו המורה לנתבעת להסיר את סמל הארנב ממוצאים המיוצרים או משווקים על ידיה. בהינתן שאי אפשר יהיה לאתר את חברי הקבוצה, גם להבנת התובעת, התבקש בית המשפט ליתן סעד לטובת הציבור, מכוח סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות.
3. הנתבעת הגישה תגובה לבקשת האישור במסגרתה טענה, בין היתר, כי מוצריה המשווקים בישראל מיוצרים על ידיה באופן עצמאי, אינם קשורים לניסויים בבעלי חיים, ואין רלוונטיות לשאלה האם חברת האם (להלן גם - הנקל גרמניה) מבצעת ניסויים בבעלי חיים אם לאו. סמל הארנב מסמל, לטענתה, כי המוצרים עליהם הוא מוטבע לא נוסו בבעלי חיים וכי לא נעשה שימוש בניסויים מעין אלו לצורך ייצורם או פיתוחם. לפיכך, הצרכן הסביר לא הוטעה ולא נגרם לו כל נזק. כמו-כן הועלו בתגובה טענות בדבר אי התקיימותם של יתר תנאי הסף.
4. בהחלטה מפורטת מיום 9.1.2011 אישר בית המשפט (כב' השופט בדימוס ע' בנימיני) את התובענה כייצוגית ביחס לראש הנזק הלא-ממוני בלבד (להלן - החלטת האישור), זאת לאחר ששוכנע כי התנהלות הנתבעת הייתה מטעה, פגעה באוטונומיה של הרצון של חברי הקבוצה וגרמה להם לעגמת נפש. הקבוצה המיוצגת הוגדרה בסעיף 32 להחלטת האישור, בזו הלשון:
" הלקוחות הפרטיים, העסקיים או המוסדיים... אשר מתנגדים לניסויים בבעלי חיים במוצרים לא-רפואיים, ורכשו מוצר כלשהו של המשיבה [הנקל סוד - י.ע] מתחילת שנת 2002 ועד מועד הגשת התביעה (17.7.07), לאחר שנוכחו כי הוא נושא את סמל הארנב, מבין אלו המשתייכים לאחת או יותר מן הקטגוריות הבאות:
(1) לקוחות אשר מקפידים שלא לרכוש מוצרים של יצרן שאינו מורשה להטביע את סמל הארנב, או אשר אינו נמצא ברשימה המומלצת של האגודה הישראלית;
(2) לקוחות המקפידים שלא לרכוש מוצרים של יצרן המשתייך לקונצרן העושה ניסויים בבעלי-חיים, גם אם המוצר עצמו אינו "נגוע" בניסויים שכאלו;
(3) לקוחות המקפידים שלא לרכוש מוצרים של יצרן המסתייע לצורך פיתוח מוצריו או ייצורם - חלקם או כולם - בידע של הקונצרן אליו הוא משתייך, שהושג תוך ניסויים בבעלי-חיים."
5. ביום 12.9.2011 צורפה לתובענה תובעת ייצוגית נוספת: "נח התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים"(להלן - עמותת נח), המאגדת בתוכה את כל הארגונים הפועלים בישראל לשם הגנה על בעלי חיים, לרבות ארגונים המתנגדים לעריכת ניסויים בבעלי חיים. בהמשך הגישו הצדדים את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. בתוך כך הוגשו על ידיהם חוות דעת מומחים בתחום הסטטיסטיקה, אשר אמדו את מספר חברי הקבוצה.
6. עם פרישתו של כב' השופט בנימיני מכס השיפוט נותב התיק לטיפולי. ביום 12.11.2013 קיימתי קדם משפט מורחב, אשר במסגרתו חודדו השאלות השנויות במחלוקת ועמדות הצדדים ביחס אליהן, בפרט ביחס לגודלה של הקבוצה המיוצגת, זאת בהתבסס על ניתוח משפטי של הגדרת הקבוצה בהתאם להחלטת האישור, מחד גיסא, וניתוח חוות הדעת הסטטיסטיות שהגישו הצדדים, מאידך גיסא. עם תום הדיון הצעתי לצדדים לנסות להגיע להסכם פשרה בתובענה, במסגרתו ישולם פיצוי לטובת הציבור בסדר גודל של 4-3 מיליון ש"ח (בנוסף לסעדים האקוויטביליים).
7. ביום 26.1.2014 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה, אשר תוקנה בעקבות הערות בית המשפט והוגשה בשנית ביום 16.2.2014. ביום 17.2.2014 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה דנן בעיתונים ומשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעה שפורסמה כאמור, פורטו עיקרי ההסדר והוגדרה הקבוצה. כמו כן, צוין בה, בין היתר, כי בתוך 45 ימים ממועד הפרסום רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדויות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות.
8. לאחר הפרסומים הנ"ל הוגשו מספר התנגדויות. היועץ המשפטי לממשלה הודיע, באמצעות באת כוחו, כי הוא מותיר את ההכרעה ביחס להסכם הפשרה לשיקול דעת בית המשפט, אך העיר הערות מספר והתייחס להתנגדויות שהומצאו לעיונו.
9. סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי " בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין." סעיף 19(ג) מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה יכולים היו לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן אבחן את הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה.
10. עילות התביעה הן הטעיה נזיקית וחוזית, ועשיית עושר ולא במשפט.
11. הגדרת הקבוצה הנה כאמור בסעיף 32 להחלטת האישור (וראו גם סעיף 4 לעיל).
12. השאלות המהותיות שבעובדה ובמשפט, המשותפות לכאורה לכל חברי הקבוצה הן אלו: האם הנתבעת הייתה רשאית לשווק את מוצריה עם סמל הארנב מתחילת שנת 2002 ; האם הנתבעת עשתה שימוש בידע של הנקל גרמניה לצורך פיתוח או ייצור מוצרים שנמכרו בישראל כשהם נושאים את סמל הארנב, והאם ידע זה הושג תוך עריכת ניסויים בבעלי חיים; האם שיווק מוצרים הנושאים את סמל הארנב לאחר שנת 2002 עולה כדי הטעיה או חוסר תום לב במשא ומתן; מהו הנזק הלא-ממוני שנגרם לחברי הקבוצה (וראו: סעיף 54 להחלטת האישור).
13. במסגרת הסכם הפשרה הוסכם כי יינתן צו מניעה קבוע על פיו הנתבעת לא תטביע בעתיד את סמל הארנב על מוצריה, בלא קבלת אישור מהאגודה. בהקשר זה הובהר כי ייתכן שקיימים עדיין מוצרים הנושאים את סמל הארנב שיוצרו או שווקו בתקופה הרלוונטית לתובענה, וכי לא התבצע איסוף של מוצרים אלה.
14. כמו כן התחייבה הנתבעת לשלם, בתוך 30 ימים מיום אישור הסדר הפשרה, פיצוי לטובת הציבור בסך כולל של 3,200,000 ש"ח, שיינתן על דרך של תרומה בחלקים שווים לארבעה גופים החברים בעמותת נח, הפועלים להגנה על בעלי חיים בתחום הניסויים בבעלי חיים: האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים (ע"ר 580052439); עמותת תנו לחיות לחיות (ע"ר 580176832); עמותת מאחורי דלתות המעבדה (ע"ר 580510006); והעמותה למען מדע מוסרי (ע"ר 580379899). עמותות אלה עוסקות, בין היתר, בפעולות חינוך והסברה, הפצת מידע, פעולות מחאה, נקיטה בהליכים משפטיים, קידום חקיקה ואכיפת החוק הקיים.
הצדדים ציינו, כי הואיל וטרם ניתן לעמותת מאחורי דלתות המעבדה אישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות, ימונה נאמן שיחזיק בכספים המיועדים לה על פי הסכם הפשרה בחשבון נאמנות, ויוודא כי כספים אלה ישמשו רק למטרות העמותה.