העליון דן בשאלה האם שימוש במלגזה לצורך ניקוי חלונות נחשב ל"מטרות תחבורה" .

השופט י' דנציגר:

           לפנינו בקשת רשות ערעור וערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 324/08 (השופטת ב' טאובר) מיום 6.7.2011, בו נדונה תביעתו של מר רמי שפסו (להלן: הניזוק) בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 26.3.2007. בפסק הדין נקבע כי לניזוק נגרם נזק כתוצאה מתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד), וכי מר משה בן שטרית (להלן: המשיב 3) וכלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: המבקשת) אחראים ביחד ולחוד לתאונה מושא הדיון ולתשלום פיצויים לניזוק.

יצויין כי במקביל לבקשת רשות הערעור מטעמה, הגישה המבקשת מטעמי זהירות ערעור בזכות על פסק הדין החלקי, המעלה שאלות זהות לאלה שהועלו בבקשה. ביום 23.5.2012 החליט בית משפט זה (המשנה לנשיא א' ריבלין), בהסכמתם של הניזוק ושל המבקשת, כי בקשת רשות הערעור והערעור מטעם האחרונה יידונו יחדיו, וביחד עם ערעורו של הניזוק.

1.        אקדים הערה קצרה בעניין מסלולי התקיפה של פסק הדין החלקי על ידי הגורמים הנוגעים בדבר: פסק דינו החלקי של בית המשפט קמא והחלטותיו בשאלת החבות וסיווג האירוע שמו סוף להתדיינות במישור היחסים שבין הניזוק לבין אותם הנתבעים אשר נקבע שאין הם נושאים באחריות לתאונה. לפיכך, מקימים הם זכות ערעור לניזוק. מנגד, זכות זו אינה עומדת למבקשת, שכן ההתדיינות בינה לבין הניזוק לא הסתיימה וההליך נגדה ממשיך להתנהל. משכך, רשאית המבקשת לפעול באחת משתי דרכים - האחת, הגשת ערעור בזכות לאחר מתן פסק הדין הסופי, בו תכללנה השגותיה גם על החלטות ביניים, ובכלל זאת על החלטה בעניין סיווג התאונה. השנייה, הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעניין החבות, הנובעת גם משאלת סיווג התאונה [ראו: רע"א 3559/13 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' קרפ (12.9.2013), פסקאות 7-6 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל (להלן: עניין קרפ)].

רקע עובדתי

2.        ענייננו בתאונה שאירעה ביום 26.3.2007. במועדים הרלבנטיים הועסק הניזוק על ידי ש.י.ר.ן ובניו אבטחה בע"מ (להלן: המשיבה 2), וביום התאונה עבד הניזוק בניקוי חלונות חיצוניים במשרדי חברת גל מרין בע"מ (להלן: המשיבה 4). לצורך ניקוי החלונות הגבוהים במבנה המשרדים נעשה שימוש במלגזה. במסגרת עבודות הניקיון הורם הניזוק באמצעות סל הרמה המיועד להרמת בני אדם, ואשר חובר לשיני המלגזה, לגובה החלון אותו ניקה, ולאחר שניקה אותו במשך מספר דקות, הורד הניזוק בחזרה אל הארץ. לאחר מכן הייתה אמורה המלגזה להתקדם מספר מטרים קדימה אל עבר החלון הבא, שם היה אמור התהליך המתואר לחזור על עצמו. עבודות הניקיון בוצעו בעת שנהג המלגזה ישב בעמדתו באופן קבוע, מנוע המלגזה פעל, ההילוכים היו במצב סרק, בלם היד נמשך וכן הנהג לחץ על דוושת הבלם, וזאת עד לסיום ניקוי החלון ומעבר לניקוי החלון הבא.

3.        במהלך העבודה, לאחר השלמת ניקיון החלון הראשון התקדמה המלגזה אל החלון השני. בעת שהניזוק היה מורם לגובה באמצעות הסל הייעודי והחל לעסוק בניקיון החלון השני אירעה תקלה. גלגל המלגזה הימני עלה על מכסה ביוב שנמצא על המדרכה בחזית המבנה, המכסה התרומם וגלגל המלגזה שקע לבור הביוב, באופן שגרם למלגזה לאבד את יציבותה ולהתהפך על צידה הימני. במהלך התהפכות המלגזה נפל הניזוק, בעודו בסל, מן הגובה אל עבר מכוניות שחנו בסמוך ונפגע.

פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי

4.        בעקבות התאונה הגיש הניזוק תביעה, אשר בהמשך תוקנה, בה טען כי האירוע בו נפגע הינו תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלת"ד, ולחלופין כי קמות לו עילות נזיקיות לפיצויים כנגד המשיבים 6-2. התביעה הוגשה נגד המבקשת, מבטחת המלגזה בביטוח חובה; נגד המשיבה 2, מעסיקתו של הניזוק; נגד המשיבה 4, בעליה של המלגזה ומי שבשירותה עבד הניזוק בעת התאונה; נגד המשיב 3, נהג המלגזה, אשר הועסק על ידי המשיבה 4; נגד "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ, מבטחת המשיבה 4 בביטוח מעבידים (להלן: המשיבה 5); וכן נגד עיריית חיפה, האחראית על מכסה הביוב (להלן: המשיבה 6). לנוכח המחלוקת שהתעוררה בין הצדדים לעניין סיווגו של האירוע, נדרש תחילה בית המשפט המחוזי לשאלה האם מלגזה הינה בבחינת "רכב מנועי" והאם האירוע הינו תאונת דרכים, כמשמעם בסעיף 1 לחוק הפלת"ד.

5.        באשר לשאלה האם יש לראות במלגזה "רכב מנועי"; בית המשפט המחוזי עמד תחילה על כך שבמסגרת ההליכים לא נטען על ידי מי מהצדדים שהמלגזה אינה "רכב מנועי", וכן כי המבקשת ביטחה את המלגזה בביטוח חובה וגבתה פרמיות ביטוח בהתאם. לאור האמור, נקבע כי הניזוק והמבקשת, אשר העלו טענה זו לראשונה בסיכומיהם, מנועים מלהעלותה, שכן מדובר בהרחבת חזית. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט כי מלגזה מסוגלת ומיועדת על פי טיבה להוביל מטענים בין מקומות יבשתיים שונים ולמרחקים ניכרים, כי מרבית תנועתה היא בעלת אופי תחבורתי וכן כי הסיכון הדומיננטי בפעילות מלגזה הוא סיכון תחבורתי. לאור האמור, מצא בית המשפט כי ייעודה העיקרי של המלגזה שהייתה מעורבת בתאונה, אשר הינה מלגזה הדומה למלגזות רבות בהן נעשה שימוש להובלת מטענים, הוא לשמש לתחבורה יבשתית, ללא קשר לאופן השימוש בה בנסיבות הקונקרטיות. לפיכך קבע בית המשפט כי המלגזה עונה להגדרת "רכב מנועי" לפי סעיף 1 לחוק הפלת"ד, כאשר אין בעובדה שלצורך תנועת המלגזה בכביש נדרש אישור משטרה, כדי לשנות מכך.

6.        באשר לשאלה האם יש לראות באירוע תאונת דרכים; בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמקרה דנא אינו נכנס לגדרי ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים, שכן עמידתו של הניזוק בסל ההרמה המורם לגובה בעוד המלגזה סטטית ופעולות הניקיון שביצע אינן מהוות "שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" לפי סעיף 1 לחוק הפלת"ד. עם זאת קבע בית המשפט כי התהפכות המלגזה עונה להגדרת "שימוש ברכב מנועי" לפי סעיף 1 לחוק הפלת"ד. בית המשפט מצא כי התרחשויות כגון הידרדרות או התהפכות, אשר נוספו להגדרה על דרך הריבוי, הינן אירועים עצמאיים המהווים מימוש של סיכון תחבורתי ולפיכך הן בעלות אופי תחבורתי כשלעצמן. זאת בין אם התרחשו כאשר הרכב עמד במצב סטטי, ובין אם לאו, וללא קשר לשאלה אם השימוש שנעשה ברכב עובר להתרחשות מהווה שימוש ל"מטרות תחבורה" כהגדרתן בפלת"ד. לפיכך קבע בית המשפט כי די בעובדה שפגיעת הניזוק אירעה כתוצאה מהתהפכות המלגזה, אף שזו התרחשה בעת שימוש בה להרמת הניזוק לגובה כתחליף לפיגום, כדי לסווג את האירוע כתאונת דרכים. בתוך כך נקבע כי אין בקריסת מכסה הביוב תחת כובד משקלה של המלגזה כדי לשלול את אופייה התחבורתי של ההתהפכות.

7.        משהשיב לשאלות אלה בחיוב, לא ראה בית המשפט המחוזי צורך לדון בעילות הנזיקיות החלופיות שהעלה הניזוק בתביעתו.

טענות הצדדדים

8.        המבקשת - באמצעות בא כוחה, עו"ד עופר שגיא - טוענת כי פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי מעניק פרשנות מרחיבה יתר על המידה של המונחים "הידרדרות" ו"התהפכות" ומהווה הרחבה בלתי רצויה של חוק הפלת"ד. לשיטתה, התאונה מושא הדיון אינה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפלת"ד. נטען כי התהפכות המלגזה, אשר התרחשה בעת שעמדה במצב סטטי, אינה בבחינת "שימוש ברכב מנועי" שכן המלגזה אינה אלא ה"זירה" להתרחשות התאונה. כל זאת, כאשר ממילא לא מתקיים בענייננו מרכיב נוסף בהגדרת תאונת דרכים, והוא כי השימוש ברכב ייעשה "למטרות תחבורה".עוד נטען כי בנסיבות העניין אין מקום לראות במלגזה "רכב מנועי" וכי המערערת לא הייתה מנועה מלהעלות טענה זו. המבקשת מוסיפה וטוענת להיעדר קשר סיבתי בין האירוע לבין נזקו של הניזוק, שנגרם, לטענתה, כתוצאה מהתממשות סיכון חיצוני למלגזה הגלום במכסה הביוב.

9.        הניזוק - באמצעות בא כוחו, עו"ד עבד אלכרים בדארנה - מצטרף לטענות המבקשת ומצדד בנימוקיה. עוד טוען הניזוק כי אין לראות במלגזה "רכב מנועי" לפי חוק הפלת"ד, גם מן הטעם שלא ניתן לה אישור של קצין משטרה לנוע בכבישים.  הניזוק מוסיף וטוען כי אין כל נפקות לעובדה שניקוי החלונות נעשה באמצעות מלגזה דווקא, שכן התאונה נגרמה בשל התממשות סיכון חיצוני שאינו תחבורתי - כשל במכסה הביוב - אשר היה מתממש גם במידה והיה נעשה שימוש באמצעי הגבהה אחר, נייח. לפיכך, נטען כי היה על בית המשפט קמא לדון בעילות הנזיקיות החלופיות שהעלה בכתב תביעתו המתוקן וכי שגה משלא עשה כן.

10.      המשיבים 5-3 - באמצעות בא כוחם, עו"ד יצחק שפרבר - טוענים כי האירוע מושא הדיון הינו תאונת דרכים. לשיטתם, התהפכות כלי רכב הינה"שימוש ברכב מנועי", כמשמעו בחוק הפלת"ד, גם במידה שזו התרחשה תוך יציאה ממצב סטטי למצב דינמי שלא עקב פעילות הנהג, ואף אם בנסיבות המקרה לא נעשה שימוש בכלי הרכב "למטרות תחבורה". המשיבים 5-3 מוסיפים כי אין נפקות לטענה כי ההתהפכות נגרמה בשל התערבות גורם זר חיצוני, שכן התהפכות רכב הינה תוצאה של מימוש סיכון תעבורתי המובנה ברכב, ולפיכך די בעצם התרחשותה כדי להוביל לתחולת חוק הפלת"ד. לצד זאת, טוענים המשיבים 5-3 כי משעה שהניזוק טען בתביעתו כי יש לסווג את האירוע כתאונת דרכים והעלה את עילותיו הנזיקיות כעילות חלופיות, הרי שהוא מנוע מלטעון ההיפך כיום, לאחר שהוענק לו הסעד הראשי לו עתר.

11.      המשיבה 2 - באמצעות בא כוחה, עו"ד אייל רגב - מצטרפת לטיעוני המשיבים 5-3. לצד זאת, מוסיפה המשיבה 2 כי במקרה שלפנינו שימשה המלגזה לצורך שינוע הניזוק מחלון אחד למשנהו במהירות ובנוחות, תוך ניצול כשירותה הייחודית להעברת מטענים במישור אנכי ובמישור אופקי גם יחד. לפיכך, נטען כי בשונה מקביעת בית המשפט קמא, הן בחינה של שרשרת הפעולות שהובילה בסופה לפגיעה בניזוק והן בחינת אופן השימוש במלגזה בהקשר רחב, מלמדות כי יש לראות את השימוש במלגזה בענייננו, לרבות פעולות הנפת התובע לגובה ועמידה סטטית למשך מספר דקות, כרצף פעולות המהווה כולו שימוש "למטרות תחבורה".

12.      המשיבה 6 - באמצעות בא כוחה, עו"ד גלעד גושן - מצטרפת אף היא לטיעוני המשיבים 5-3. עוד מדגישה המשיבה 6 כי התהפכות המלגזה לא נגרמה בשל פעולות שביצע הניזוק לאחר שהושלמה הרמתו באמצעות המלגזה. לצד זאת, נטען כי המלגזה לא התהפכה בשל כשל במכסה הביוב, אלא בשל השענת משקלה עליו באופן המהווה מימוש של הסיכון התעבורתי הגלום במלגזה על פי טיבה ונתוניה הפיזיקליים.

דיון והכרעה