1. עתירה מנהלית, בגדרה משיגה העותרת על החלטת המשיב מיום 3.4.13 לפיה נפסל רישיון הנהיגה של העותרת למשך 9 חודשים בהתאם לתקנה 549 (ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: " תקנות התעבורה").
רקע עובדתי
2. לעותרת רישיון נהיגה משנת 1987. נכון ליום הגשת העתירה נצברו לחובתה 46 נקודות תקפות בין השנים 2009 - 2013 . בין השנים 2006 - 2009 צברה העותרת 38 נקודות לחובתה שנמחקו לאחר חלוף הזמן וביצוע אמצעי תיקון.
3. בשל הנקודות שנצברו בין השנים 2006-2009 זומנה העותרת לקורס בסיסי וקורס ייעוד וביום 11.1.10 נפסל רישיונה של העותרת לראשונה למשך 3 חודשים בהתאם לתקנה 549 (ג) לתקנות התעבורה (להלן: " הפסילה הראשונה"), זאת לאחר שצברה בסה"כ 38 נקודות. רישיונה של העותרת חודש לאחר שעברה בהצלחה מבחן עיוני ביום 10.1.11.
4. בעותרת המשיכה לצבור נקודות לחובתה וביום 25.3.12 זומנה הן לקורס בסיסי והן לקורס ייעודי כדלקמן:
קורס בסיסי בגין עבירות מהתאריכים 4.12.09, 3.1.10, 26.1.10, אותו סיימה בהצלחה ביום 12.6.12
קורס ייעודי בגין עבירות מהתאריכים 4.12.09, 3.1.10, 26.1.10, 1.4.10, 12.12.11, אותו סיימה בהצלחה ביום 24.9.12.
5. ביום 3.4.13 החליט המשיב לפסול את רישיונה של העותרת למשך 9 חודשים וזאת מהטעם, כי העותרת המשיכה בביצוע עבירות תעבורה במהלך ואחרי ההשתתפות בקורסים, בגינם צברה 46 נקודות נוספות מיום ביצוע העבירה האחרונה שבגינה הוטלה הפסילה הראשונה בת ה- 3 חודשים (דהיינו מיום 20.8.09).
6. התקנה הצריכה לענייננו היא תקנה 549 (ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, הקובעת לאחר תיקון מס' 4 שנכנס לתוקפו ביום 1/9/11:
"נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובבחינות כאמור בתקנות 202 עד 210." (הדגשה שלי צ.צ)
נוסחה הקודם של התקנה קבע:
"נהג אשר רישיונו נפסל וחודש לפי תקנה משנה (ג) וצבר פעם נוספת, בתוך לא יותר מ-6 שנים מיום שחודש רישיונו לפי תקנת משנה (ג), 36 נקודות או יותר, ייפסל רישיונו ל- 9 חודשים..." (הדגשה שלי צ.צ)
טענות הצדדים
7. לטענת העותרת, תנאי תקנה 549 (ד) אינם מתקיימים בעניינה הואיל והיא לא צברה 72 נקודות. או לחילופין, לא צברה 36 נקודות מיום כניסתו לתוקף של תיקון מס' 4. לשיטתה, התיקון יוצר הפרדה בין הנקודות שנצברו לפני כניסת התיקון לתוקף לבין אלו שנצברו לאחריו. הואיל ולטענת העותרת, מיום כניסת התיקון לתוקף צברה "רק" 16 נקודות לחובתה אין לפסול את רישיונה .
8. לחילופין נטען, כי הנוסח הקודם לעומת זה החדש קבע, כי 36 הנקודות נוספות שמביאות לפסילת רישיון, יימנו מיום שחודש הרישיון ולא מיום העבירה האחרונה. חישוב נקודות לפי התיקון מהווה לטענת העותרת ענישה למפרע, שכן התיקון "מחמיר" עם העותרת בכך שהוא מתחיל את תחילת מנין 6 השנים מיום ביצוע העבירה האחרונה ולא מיום חידוש הרישון בהתאם לנוסח הקודם.
9. עוד נטען, כי נוסח תיקון 4 יוצר מצב משפטי "בלתי הגיוני ובלתי סביר". התקנה החדשה דורשת רישום של 36 נקודות תקפות (או יותר) בטרם חלפו 6 שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה שבגינה הוטלה הפסילה הראשונה. לשיטת העותרת, מאחר והנקודות שהובילו לפסילה הראשונה לא נמחקות מיד לאחר ביצוע אמצעי התיקון, הרי שנוצר מצב אבסורדי לפיו יום לאחר חידוש הרישיון ניתן להטיל על הנהג פסילה חדשה לתקופה של 9 חודשים.
10. עובדתית נטען, כי שני הזימונים לקורס בסיסי ולקורס ייעודי נשלחו בשיהוי ניכר. הזימון שנשלח ביום 25.3.12, מיוחס לעבירות שבוצעו בשנים 2009 - 2010. לטענת העותרת, אילו הייתה מקבלת את הזימונים בסמוך לביצוע העבירות, אזי לא היו מצטברות הנקודות נוספות. העותרת תומכת את טענתה זו פסקי הדין שניתנו בעת"מ 32892-10-12 מזור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.3.13) ועת"מ 37869-11-11 אביגדור עוקשי נ' רשות הרישוי - משרד התחבורה (פורסם בנבו, 26.2.12), בגדרם ביטל ביהמ"ש פסילת רישיון נהיגה שהוטל על הנהג, זאת בשל שיהוי ניכר בשליחת זימונים לקורסים ע"י רשות הרישוי (המשיב דנן).
11. מנגד, טען המשיב, כי יש לדחות את העתירה הן בגין שיהוי בהגשתה בחלוף 6 חודשים ממועד מסירת ההחלטה לעותרת, והן לגופו של עניין.
12. לגופו של עניין נטען, כי אף אם העותרת הייתה מקבלת את הזימונים שנשלחו אליה ביום 25.3.12, בסמוך למועד ביצוע העבירות, הנקודות עדיין היו נצברות לחובתה עד למועד ההחלטה בדבר הפסילה השנייה מאחר ולא חלפו 4 שנים בהתאם לתקנה 547 (ג) לתקנות התעבורה.