פסק-דין בתיק תמ"ש 50794-01-14

עניינו של פסק הדין אשר בפני הינו הכרעה בשאלה האם במסגרת תביעה למתן פסק דין הצהרתי לאבהות של בן זוגו של ההורה הגנטי, חובה על בית המשפט להורות על קבלת תסקיר כתנאי למתן צו הורות פסיקתי.

הרקע

1.         התובעים 1-2 (להלן "התובעים") הינם בגירים המנהלים חיים משותפים מזה כ-8 שנים וגרים ביחד תחת קורת גג אחת.

2.         ביום 22.04.10 חתמו התובעים על הסכם חיים משותפים ביניהם.

3.         מתוך רצון להרחיב את התא המשפחתי בין בני הזוג ולשם הולדת ילדים משותפים, פנו התובעים להליך פונדקאות בארה"ב. ביום 06.06.12 חתמו התובעים על הסכם עם פונדקאית אזרחית ארה"ב אשר הסכימה לשאת עבורם את ההריון ולהוליד ילדים אשר יהיו ילדיהם הגנטיים של התובעים.

4.         כמפורט בכתב התביעה, התובעים התקשרו עם תורמת ביציות אנונימית, כאשר הביציות שנשאבו מהתורמת האנונימית הופרו בזרעם של שני התובעים, במטרה ליצור שני עוברים אשר ייקלטו אצל הפונדקאית כך שהיא תוליד שני ילדים, שלכל אחד מהם יהיה קשר גנטי לאחד מהתובעים.

5.         המבקשים היו שותפים פעילים לכל ההחלטות שנעשו בקשר להליכי הפונדקאות, לרבות בחירת הפונדקאית ותורמת הביציות ולרבות שימוש בזרעם של שני התובעים לטובת ההליך.

6.         בסופו של יום נקלט ברחמה של הפונדקאית עובר אחד בלבד, וביום 19.04.13 נולדה התינוקת נשוא התביעה (התובעת 3).

7.         במסגרת ההליך בתמ"ש 13681-02-13 ובהתאם לבדיקת סיווג הרקמות, ניתן פסק דיני לפיו התובע 2 הינו אביה הביולוגי של הקטינה.

8.         ביום 26.01.14 הוגשה התביעה שבכותרת - תביעת למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע 1 הינו אביה של הקטינה.

9.         בדיון שהתקיים בפני ביום 01.05.14 הודיעו ב"כ הצדדים כי הם חלוקים ביניהם בשאלת הצורך בקבלת תסקיר בלבד ולפיכך ביקשו לסכם עמדותיהם בכתב.

10.        משהוגשו סיכומי ב"כ הצדדים ניתן עתה פסק דין בתביעה שבכותרת.

תמצית טענות הצדדים

11.        לטענת התובעים אין מקום להורות על מתן תסקיר סעד. לטענתם, לא קיימת חקיקה המתייחסת להליכי פונדקאות הנערכים בחו"ל. לדידם, דרישת הנתבע לתסקיר מבוססת על חוק הפונדקאות ומאחר וחוק הפונדקאות איננו חל על התובעים, אין מקום להורות על הזמנת תסקיר.

12.        התובעים טענו כי הוצגו ראיות מטעמם על מנת לקבוע את אבהותו של התובע 1 על הקטינה ודרישה אוטומטית של עריכת תסקיר "דורסת" את שיקול דעתו של ביהמ"ש.

13.        עוד טענו התובעים כי עריכת תסקיר בכל המקרים בהם מתבצעת פונדקאות בחו"ל מכבידה ומקשה על כל המעורבים ולטענתם אין צורך בעריכת תסקיר בעניינם, שכן הם בני זוג החיים ביחד כשמונה שנים, ערכו הסכם חיים משותפים, חתמו ביחד על מסמכי הפונדקאות  ומגדלים ביחד את הקטינה.

14.        מנגד טען הנתבע כי יש חובה להורות על עריכת תסקיר. לטענתו, מתן צו הורות פסיקתי על בסיס הצהרות התובעים והמסמכים שצורפו על ידם, ללא קבלת תסקיר סעד, משמעו פגיעה בטובת הקטינה והעדפת עניינם של מי שניהלו הליך פונדקאות בחו"ל על פני אלו המנהלים הליך פונדקאות בישראל.

15.        לטענת הנתבע, הורות שאיננה הורות ביולוגית איננה יכולה להתגבש לכלל הורות בעלת נפקות משפטית על יסוד רצונו של מאן דהוא בלבד, אלא היא מוקנית על ידי הליך משפטי שיוצר את קשר ההורות. לטענת ב"כ היועמ"ש יצירת קשר ההורות צריכה להיעשות על ידי מתן צו הורות פסיקתי לאחר עריכת  תסקיר אשר יבחן את טובת הקטין ואת התא המשפחתי כולו.

16.        עוד טען הנתבע כי בחוקים אשר בהם מבוקשת הכרה בהורות שאיננה הורית גנטית וביולוגית, חובה על ביהמ"ש להורות על הזמנת תסקיר טרם מתן הצו ולטענתו יש להקיש מעניין זה גם לגבי זוגות שקיימו הליך פונדקאות בחו"ל, ועל ביהמ"ש להורות על הזמנת תסקיר טרם מתן הצו המבוקש.