פלאפון תפצה לקוח כיוון שאפשרה לבנו הקטין לבצע עסקאות ללא הזהדות

1.                לפניי תובענה לפיצויים בסך 150,000 ש"ח שהגיש התובע, מר ג.י (להלן: "י" או " התובע") נגד חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "פלאפון" או "הנתבעת"), שעניינה - עסקת מכר ארבעה מחשבים ניידים מתוצרת יצרנים שונים לבנו של י, מר ד.י (להלן: "ד"), וזאת ללא הרשאתו של י.

2.                למען השלמת התמונה יוער, כי בתחילה הוגשה התביעה גם ביחס לשלושה נתבעים נוספים, שהיו נציגי שירות מטעם פלאפון בעת ביצוע עסקאות המכר נושא הליך זה, אולם בהסכמת הצדדים, נמחקו נתבעים אלה מן התביעה ביום 28.2.2013 בכפוף להתחייבות פלאפון שלא להתכחש לאחריותה השילוחית למעשיהם.

תמצית העובדות

3.                עובדות המקרה, בבסיסן, אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, והן תובאנה להלן בתמצית:

                                 א.         י התקשר עם חברת פלאפון במהלך שנת 2009, רכש שני מכשירי טלפון סלולאריים, ונתן לפלאפון הרשאה לחיוב כרטיס האשראי שלו בגין רכישת הציוד וכן בגין שירותי רדיו טלפון נייד (רט"נ).

                                 ב.         בארבעה מועדים שונים, הראשון ביום 29.6.2010 והאחרון ביום 2.8.2010, פנה ד לדוכני שירות של פלאפון ורכש - בעסקאות נפרדות - לא פחות מארבעה מחשבים ניידים, כדלקמן:

1)                        ביום 29.6.2010 רכש ד מחשב נייד מדגם LG R380;

2)                        ביום 8.7.2010 רכש ד מחשב נייד מסוג Dell Studio;

3)                        ביום 29.7.2010 רכש ד מחשב נייד מסוג HP Probook;

4)                        ביום 2.8.2010 רכש ד מחשב נייד מסוג HP Probook.

(וראו לעניין זה סעיף 8 לתצהיר גב' עדי רז מטעם פלאפון, להלן יכונו ארבע הרכישות " עסקאות המכר").

                                  ג.          הצדדים חלוקים בשאלה כיצד הזדהה ד לפני נציגי השירות, כאשר ד עצמו טען, בעדותו בקדם המשפט, כי לא הזדהה כלל (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 28.2.2013, ש' 16), אולם לטענת פלאפון, המגובה בתצהירי העדים מטעמה, הציג ד לנציגי השירות של פלאפון צילום רשיון נהיגה של י. מכל מקום, אין מחלוקת בין הצדדים, ואף ד הודה בכך, כי השים עצמו כמתקשר לאביו, תוך שציין בפני נציגי השירות כי אביו אינו דובר עברית, והעמיד פנים כמי שמקבל את הסכמת אביו לביצוע העסקה.

                                 ד.         כאשר התברר לי, עם תחילת החיוב בגין עסקאות המכר, כי החיוב המתקבל מפלאפון גבוה מן הרגיל, החל בביצוע בירורים בעניין, שאז התברר לו, כי ד ביצע את עסקאות המכר, אשר נפרשו ל-36 תשלומים הנגבים מחשבונו של י.

                                 ה.         לטענתו של י, פנה טלפונית בחודש אוגוסט 2010 לשירות הלקוחות הטלפוני של פלאפון, והודיע כי עסקאות המכר לא נעשו על ידו, ואילו פלאפון שלחה מסמכים לחתימתו, שעניינם - כך טען - "נוהל זיוף מסמכים". י טוען כי מילא את המסמכים ושלח אותם לנתבעת, אולם בפועל הוסיפה פלאפון לחייב את חשבונו, וזאת עד שביטל את הוראת הקבע בכרטיס האשראי שבאמצעותו שילם את חשבונותיו השוטפים. (סעיפים 12, 14 לתצהיר י).

                                  ו.          בחודש אוקטובר 2010, בעקבות פנייה של י למחלקת פניות הציבור בפלאפון, הגיעו הצדדים לסיכום שלפיו יוחזרו המחשבים הניידים לסניף פלאפון, והעסקה תבוטל. י החזיר את המחשבים לפלאפון.

                                  ז.          בחודש ינואר 2011, קיבל י מכתב התראה מפלאפון בגין חוב נטען בסך כ-17,000 ש"ח, אשר נענה בפנייה מטעם בא כוחו של י בחודש מרץ 2011. באפריל 2011 הגישה פלאפון תביעה לסכום קצוב נגד י ללשכת ההוצאהל פועל בתל-אביב על סך של כ-10,000 ש"ח, והתכתובת שבין הצדדים נמשכה. בחודש נובמבר 2011 הטילה פלאפון עיקולים על חשבונותיו של י בבנקים, במשרד הרישוי ובגופים פיננסייים נוספים.

4.                בגין האמור, תבע י את פלאפון בעילות כדלקמן:

                                 א.         חיובים בסך 7,640 ש"ח אשר לא הושבו לתובע בגין העסקאות שבוטלו;

                                 ב.         פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות לפי סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981 בסך 100,000 ש"ח;