מונחות לפני ארבע בקשות להכרה בתובענה כייצוגית (להלן: "
ארבע הבקשות"), אשר אוחדו לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "
חוק תובענות ייצוגיות"), לתובענה אחת. כל אחת מארבע הבקשות הוגשה בנפרד וכנגד משיבות שונות, ואולם תכניהן, כמו גם המבקש העומד מאחוריהן, זהים.
יצוין, כי המבקש ובאי כוחו הגישו בקשה חמישית להכרה בתובענה ייצוגית כנגד שטראוס גרופ בע"מ בעניין דומה אשר הסתיימה בפשרה.
עניינן של ארבע הבקשות בטענה, כי המשיבות ייצרו, הפיצו, שיווקו ומכרו מוצרים שכונו על ידן "עוגת שוקולד", וחלקן מוצרים נוספים שכונו על ידן "כדורי שוקולד" (להלן: "
המוצרים"), תוך הפרה של תקן ישראלי 36 (שעניינו מוצרי שוקולד), תקן ישראלי 1145 (שעניינו סימון מזון ארוז מראש), חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 וצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 (להלן בהתאמה: "
חוק הגנת הצרכן" ו-"
צו הגנת הצרכן").
בנסיבות אלה עותר המבקש לתשלום סכום פיצוי וסכום השבה שבין 49.5 מליון ש"ח ל-300 מליון ש"ח, וכן מתן צו עשה המורה למשיבות לתקן את האופן בו הן מציגות ומכנות את המוצרים.
תמצית טענות המבקש
1. לטענת המבקש, הוא רכש לאורך השנים את המוצרים המיוצרים על ידי המשיבות תוך שהיה סבור שמדובר במוצרי שוקולד, להבדיל ממוצרים אחרים שהינם, לשיטתו, אך "בטעם שוקולד", בעודם מכילים רכיבים נוספים שלא על פי הוראות תקן ישראלי 36.
2. לטענתו, אילו היה יודע כי לא מדובר במוצרים העשויים משוקולד על פי הוראות התקן, אלא במוצרים בעלי תכונות נחותות, שלכל היותר ראויים להיות מכונים "בטעם שוקולד", לא היה רוכש אותם כלל, או שהיה מפחית את כמות הרכישות שביצע.
3. עוד טוען המבקש, כי המשיבות הפרו את תקן ישראלי 1145, בין היתר, בכך שלא עמדו בגודל המינימלי הקבוע לסימון המוצרים, וכן בכך שלא ציינו את אחוז חומר הגלם במוצרים. דומה כי המבקש זנח טענות אלו לאחר שהוכח במהלך הדיון כי אין לטענות אלה כל יסוד (ראו: סעיף 4 לסיכומי התשובה מטעם המבקש בת"צ 8111-11-12).
4. בנסיבות אלו, טוען המבקש, הטעו המשיבות את ציבור לקוחותיהן, הפרו את חובת תום הלב המוגברת החלה עליהן כיצרניות מזון ותיקות ומובילות, התעשרו שלא כדין על חשבון ציבור לקוחותיהן, הפרו הסכמים שנכרתו בינן לבין לקוחות אשר רכשו את אחד המוצרים והפרו חובה חקוקה.
5. בשל מעשיהן הנטענים של המשיבות כאמור, נגרמה למבקש, כך על פי טענתו, ולחברי הקבוצה עוגמת נפש רבה, ואף פגיעה באוטונומיית הרצון של הפרט.
6. הנזקים למבקש ולחברי הקבוצה הנטענת, הינם הסכום ששולם עבור מוצרים אותם לא ביקשו לרכוש, וכן נזק בלתי ממוני בגין תחושות תסכול, כעס, אובדן אמון ופגיעה באוטונומיית הרצון של הפרט.
7. עוד טוען המבקש, כי יש לאשר את ארבע הבקשות כתובענה ייצוגית, באשר מגלות הן עילה והן בעלות סיכויי הצלחה סבירים, ואף למעלה מכך; נוכח העובדה שלכל חברי הקבוצה שאלות משפטיות ועובדתיות משותפות, ומאחר שתובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה, ההוגנת, העדיפה והמוצדקת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין ולבירור השאלות המשותפות כאמור.
כמו כן, טוען המבקש, כי הוא ייצג וינהל את עניינם של כל חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב.
תמצית טענות המשיבות
המשיבות הגישו תשובות נפרדות לארבע הבקשות, הדומות בתוכנן. עיקרי טענותיהן הינם כדלקמן:
1. המשיבות טוענות בתמצית, כי התובענה נעדרת עילה, בין היתר, נוכח העובדה שהמוצרים שהינם תערובות להכנה ביתית של עוגות וכדורי שוקולד אינם חוסים תחת הוראות תקן ישראלי 36, שעניינו הגדרה של שוקולד גולמי במובנו הצרכני הברור ביותר.
2. תקן ישראלי 36, לשיטתן, אינו עוסק כלל במוצרים דוגמת המוצרים נושא ארבע הבקשות, ואף לא נועד לעסוק בהם, כמו גם במוצרים רבים אחרים שטעם וריח השוקולד קשור בהם, כדוגמת גלידות, ממרחים, משקאות ועוד.
3. עוד טוענות המשיבות, כי הכינוי "עוגת שוקולד" ו/או "כדורי שוקולד" הינו שם מקובל, וכי צרכן סביר הרוכש תערובות להכנה ביתית של עוגת שוקולד או של כדורי שוקולד אינו סבור שמדובר בשוקולד גולמי או במוצר העשוי משוקולד גולמי, אלא יודע הוא במדויק מה טיבו של המוצר שהוא רוכש - תערובת המכילה קקאו וסוכרוז וכן רכיבים נוספים כגון חומרי התפחה וקמח. כך אף מלמדים יתר המרכיבים והוראות ההכנה המפורטים על גבי האריזות של המוצרים.
4. כמו כן, טוענות המשיבות, כי אדם המקפיד על תזונתו - כפי שהמבקש מעיד על עצמו - בהכרח יבדוק את פרטי המוצר ומרכיביו באופן קפדני. ולכן, משאין מחלוקת כי אריזות המוצרים נושא ארבע הבקשות כללו פירוט ברור ומדויק של כל מרכיביהם, לא ניתן לטעון להטעיה.