אריה שיווק בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק-דין

התובעים הטילו עיקול זמני אצל הנתבע על זכויות צדדי ג' שהיו חבים להם כספים (להלן-"החייבים"). הנתבע השיב כי בידיו מצויים כספים השייכים לחייבים, אך לא סייג הודעה זו. לאחר זמן מימש הנתבע שעבוד שהיה לו על חלק הארי מהכספים שעוקלו ואשר נרשם ברשם המשכונות. ראש ההוצל"פ הורה על מימוש העיקול. התובעים הגישו בקשה כנגד הנתבע לפי סעיף 48 לחוק ההצל"פ. אז, כשנתיים ושמונה חודשים לאחר תשובתו לצו העיקול, ביקש הנתבע מראש ההוצל"פ רשות לתקן תשובתו לצו העיקול הזמני. ראש ההוצל"פ נעתר לבקשת הנתבע ודחה את בקשת התובעים, תוך שהוא מציין שהתובעים רשאים להגיש תביעה כנגד הנתבע. מכאן תביעת התובעים כנגד הנתבע.

כללי:

ההליכים שקדמו לערעור:

1.ביום 23.4.08 נחתם חוזה בין התובעת 1 באמצעות מנהליה לבין חברת א.ת.ר. שיווק מזון בע"מ באמצעות מנהלה מר אדגר שמואל (להלן-"החייבים") לפיו מכרה התובעת 1 לחייבים את זכויותיה במרכול המצוי ברחוב לשם 69 במודיעין (להלן-"המרכול").

2.ביום 27.4.08 חתם מר אדגר על "כתב התנאות ערבות ושעבוד כספים וזכויות" לפיו ערב לחובות חברת א.ת.ר שיווק עד לסך 199,000 ₪ ושעבד פקדון מט"ח על הסך 58,000 דולר ארה"ב שמספרו הסידורי הוא 351081595, שהיה לו אותה עת בחשבון 118518 בסניף 676 בבנק. שמספרו הסידורי הוא 351081595. השעבוד נרשם ברשם המשכונות. הנתבע המציא העתק מרישום השעבוד ברשם המשכונות שחלקו הימני חסר, כך שלא ניתן לדעת באיזו שנה נרשם השעבוד ברשם המשכונות.

3.בין התובעים לבין החייבים התגלעו סכסוכים אודות החוזה. התובעים הגישו תביעה כנגד החייבים לבית משפט השלום בראשון לציון בתיק אז' 2350/08, ובהסכמה פנו לבוררות. במסגרת ההליכים בבימ"ש השלום בראשל"צ הגישו המערערים בקשה לעיקול זמני על כספים וזכויות של מר אדגר אצל הנתבע. ביום 23.6.08 הגיש הנתבע תשובה לצו העיקול במעמדו כמחזיק, בה אישר כי מוחזקים אצלו כספים של מר אדגר כדלקמן:

תוכנית חסכון בסך 14,773 ₪

פקדון מט"ח בסך 192,757 ₪.

הנתבע לא סייג את תשובתו בכך שהיא כפופה לזכויותיו בגין שירותים בנקאיים ובגין חובותיו והתחייבויותיו של מר אדגר כלפי הנתבע.

4.ביום 9.7.08 הגישו התובעים בקשה להרחבת עיקולים על חשבון הבנק באופן שיכלול חשבונות עו"ש וחח"ד, עיקול בחברות כרטיסי האשראי ועיקול על הציוד והמלאי הנמצאים במרכול. העיקול הורחב אך ורק על זכויות החייבים בחברות כרטיסי האשראי והוטל עיקול ברישום בלבד על הציוד והמלאי של המרכול. לאחר מכן בוטל העיקול על הציוד והמלאי שהיו במרכול. בהחלטה מיום 24.7.08 ציינה כב' הרשמת את הכספים שנתפסו בעיקול, והחליטה שלא להשיב את העיקול על הציוד והמלאי שבמרכול משום שסברה שיש בו הכבדה העולה על הנדרש באותו שלב (ראה סעיפים 13 - 14 להחלטה). לא מן הנמנע שאם הנתבע לא היה מאשר העיקול, הייתה כב' הרשמת מאשרת העיקול לפחות על חלק מהציוד והמלאי.

5.ביום 24.6.10 נרשמו 2 פעולות העברת כספים לחשבון חב' א.ת.ר האחת על הסך 18,000 ₪ והשנייה על הסך 221,986 ₪. בשתי הפעולות נרשם שהן בוצעו ע"י מר אדגר, ולא נרשם שהן בוצעו עקב מימוש משכון (נספח ז' לתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבע). פעולות אלו נעשו כאשר צו העיקול היה בתוקף, והנתבע התעלם לחלוטין מצו העיקול אותו אישר, ועליו הסתמכו התובעים.

6.ביום 25.7.10 ניתן פסק בורר בסכסוך שבין הצדדים, המחייב את החייבים לשלם לתובעים את הסך 615,000 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה בשנת 2008 ועד ליום התשלום בפועל. ביום 25.7.11 אישר ביהמ"ש בראשל"צ את פסק הבורר.

7.ביום 14.11.10 הגישו התובעים את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצל"פ ברמלה בתיק מס' 3406459100. ביום 1.12.10 הגישו התובעים בקשה לראש ההוצל"פ לממש את העיקול אצל הנתבע. ביום 2.12.10 הורה ראש ההוצל"פ לנתבע להעביר להוצל"פ את הכספים המעוקלים בסכום נומינלי של 192,757 ₪ נכון ליום 23.6.08. הנתבע לא הגיב לצו זה, ולכן הגישו התובעים ביום 27.12.10 בקשה נוספת לחייב את הנתבע להעביר להוצל"פ את הכספים, וראש ההוצל"פ נעתר לבקשה.

8.ביום 23.5.11, בחלוף למעלה משנתיים ושמונה חודשים מתשובתו לצו העיקול הזמני, הגיש המערער בקשה לאפשר לו לתקן את תשובתו לצו העיקול , ואילו התובעים הגישו בקשה על פי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ להורות על חיוב הנתבע בתשלום סכום העיקול.

9.בהחלטתו מיום 29.2.12 החליט ראש ההוצל"פ להיעתר לבקשת הנתבע ולהתיר לו לתקן את תשובתו לצו העיקול הזמני, וקבע כי התקיימו התנאים המיוחדים המצדיקים את מתן ההיתר לתיקון התשובה, תוך שהוא מסתמך על פסק הדין ב- ע"א (י-ם) 12/93 הלווים בע"מ עבודות עפר ופיתוח נ. מריו לזניק בע"מ. בהמשך להחלטה זו החליט ראש ההוצל"פ לדחות את בקשת התובעים על פי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ. בסיפא להחלטתו קבע ראש ההוצל"פ שתרופתם של התובעים היא הגשת תביעה כנגד הנתבע.

10.בפסק הדין בערעור על החלטת ראש ההוצל"פ שניתן ביום 20.7.12 דחיתי את ערעור התובעים על החלטת ראש ההוצל"פ, אך ציינתי שאם יש לתובעים טענות כנגד הנתבע, יכולים הם להגיש כנגדו תביעת נזיקין.

טענות הצדדים:

11.לאור דברי ראש ההוצל"פ שהתובעים יכולים למצוא תרופתם בהליכים אחרים כנגד הנתבע, דברים עליהם חזרתי בפסק הדין הנ"ל, הגישו התובעים תביעת נזיקין כנגד הנתבע עקב הדיווח המוטעה שהגיש הנתבע בתשובה לצו העיקול. לטענת התובעים, הדיווח המוטעה גרם להם לנזקים, שכן לא יכלו להרחיב העיקולים כנגד החייבים. התובעים העמידו את תביעתם על הסך 500,000 ₪.

12.הנתבע טען שהעובדה שכב' הרשם התיר לנתבע לתקן את תשובתו לצו העיקול ודחיית הערעור של התובעים, מהווה לו הגנה כנגד תביעת התובעים. הנתבע טען בנוסף, כי כנגד מר אדגר ננקטים הליכי פשיטת רגל וניתן כנגדו צו כינוס נכסים, ואם תתקבל התביעה כנגד הנתבע, יהיה בכך משום העדפת נושים.