פסק-דין בתיק סע"ש 52264-06-13

1.         לפנינו תביעתה של הגב'  עינת טל ברזל (להלן " התובעת") כנגד מעסיקתה עמל 1 - רשת לחינוך מדעי וטכנולוגי בע"מ  (להלן " הנתבעת" או " עמל" או " הרשת").

ההליך נפתח בבקשה שהוגשה על ידי התובעת במעמד צד אחר.  בהסכמת הצדדים  אוחדו ההליך הזמני וההליך הקבוע.

2.         לטענת התובעת פיטוריה נעשו שלא כדין הן משום שההחלטה לפטרה נפלה עוד בטרם נערך לה שימוע והן משום שנעשו בניגוד לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (להלן: "חוקת העבודה") החלה על הצדדים. מבוקש סעד של אכיפת יחסי עבודה  ולחלופין  100,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורין שלא כדין.

3.         לטענת הנתבעת, הפיטורין נעשו כדין ועל רקע ביטול משרתה של התובעת בארגון וסגירת המחלקה בה עבדה. גם אם ייקבע שנפל פגם בהליך הפיטורין הרי שמדובר בפגם שאינו מהותי. הסעד הנהוג כאשר הופרה חובת השימוע הוא מתן שכר בגובה  שישה חודשים וזה ממילא שולם לתובעת שכן, לאור הסכמת הצדדים בעת פיטוריה, מועד סיום יחסי העבודה היה ב-01/08/2013, חמישה וחצי חודשים לאחר שנערך לה שימוע  ב-19/02/2013.

השאלה העומדת להכרעתנו היא האם נפל פגם בהליך הפיטורין וככל שנפל פגם האם הוא מצדיק מתן סעד אכיפה ו/או מתן סעד כספי .

4.         העידו בפנינו

התובעת בעצמה.  מטעם הנתבעת העידו מר אורן גרוס סמנכ"ל וראש מנהל משאבי אנוש       ברשת (להלן: " מר גרוס"), מר רוני פרץ יו"ר ועד העובדים הארצי (להלן: "מר פרץ").

5.         העובדות  הצריכות לענייננו כפי שהן עולות מן הראיות והעדויות בפנינו

א.        התובעת הועסקה בנתבעת מיום 15/02/2001.  ביום 01/09/06 הפכה לעובדת קבועה. התובעת מלאה מספר תפקידים פקידותיים במהלך השנים , בתפקידה האחרון, החל ביום 01/01/2012 שימשה התובעת כ"מנהלת אירועים וקשרי קהילה" במחלקת גיוס משאבים בכפיפות ישירה לגב' איילת אברמוביץ (להלן: גב' אברמוביץ").

ב.         במהלך 11/2012 הוענקה לתובעת העלאת שכר בסך 1000 ש"ח רטרואקטיבית מ 08/2012 וזאת באישור מנכ"ל הרשת גב' רוית דום ( להלן: " המנכ"לית" או " גב' דום" ) ומר גרוס. שכרה האחרון של התובעת עמד על סך 7000 ש"ח + 3000 ש"ח החזר הוצאות.

ג.         במהלך 11/2012 אירעה תקרית הקשורה ביחסי ציבור של הרשת בוועידת כלכליסט שהובילה לכך שגב' אברמוביץ, המנהלת הישירה של התובעת, סיימה עבודתה בהסכמה בראשית 04/2013.  לטענת התובעת תקרית זו היא שהובילה להחלטה לפטרה . הנתבעת טוענת שהתקרית אינה רלוונטית כלל לפיטורי התובעת (תצהיר מר גרוס סע' 13 פיסקה 2, פרוטוקול שימוע עמ' 2).

ד.         ביום 13/01/2013 זומנה המבקשת לשימוע, במכתב הזימון פורטו שני טעמים לזימון: האחד -  ארגון האירועים הועבר למחלקת משאבי אנוש, השני - בוטל תפקיד מנהלת קשרי קהילה  . כמו כן הובהר כי הרשת אינה מתכוונת לקלוט עובד אחר לתפקידים שביצעה התובעת. במהלך השימוע התייחסו נציגי הנתבעת לצמצומים ברשת"  (עמ' 2 לפרוטוקול השימוע) וכך גם בהליך לפנינו (ע' 12 ש' 3-13).

ה.        במועד כלשהו לפני קיום השימוע אמרה התובעת לנציגי הועד המקומי כי היא מסכימה לפיטוריה אם יינתנו לה שישה חודשי  הסתגלות (סע' 5.19 תצהיר התובעת, וכן עדותה  עמ' 5 ש' 25-33, ע' 6 ש' 1-8).

ו.         בין הנתבעת ויו"ר הועד הארצי התנהלו מגעים שהבשילו לכדי הסכם לפיו הנתבעת רשאית לפטר את התובעת בשל ביטול משרתה בתנאי שלא ייקלט עובד אחר תחתיה. (נספח ו' לתצהיר התובעת).

ז.         ביום 19/02/2013 נערך שימוע לתובעת. השימוע נמשך כשעתיים והשתתפו בו: התובעת ובא כוחה דאז עו"ד איתמר נצר (להלן: " עו"ד נצר") , מר גרוס , גב' ענת כהן - ממלאת מקום הסמנכ"ל במועדים הרלוונטיים, עו"ד  רווית שחמון - היועצת המשפטית במועדים הרלוונטיים, מר פרץ - יו"ר ועד העובדים הארצי  ומר מוטי אשכנזי - נציג ועד העובדים המקומי.

ח.        איש לא עדכן את עו"ד נצר לפני השימוע כי ניתנה הסכמת הועד לפיטורי העובדת ולא העביר אליו עותק ההסכם שנחתם עם הועד (ע' 8 ש' 3-14) במהלך השימוע נאמר לנוכחים על ידי מר גרוס שהוועד הארצי הסכים לפיטורי העובדת (פרוטוקול השימוע עמ' 8, עדות התובעת עמ' 4 ש' 5-11).

ט.        ביום 07/04/2013 נמסרה לתובעת הודעה בדבר סיום העסקתה ברשת. תחילה נמסר לה כי מועד סיום העסקתה יהיה 08/07/2013 אולם לאחר שבא כוחה הפנה את תשומת לב הנתבעת לחוקה תוקן התאריך (מועד סיום יחסי עבודה) ונקבע כי הוא יהיה  01/08/2013. התובעת חדלה לעבוד בפועל במהלך אפריל 2013 יחסי העבודה נותקו ב 01/08/2013.

י.         מועד הפסקת עבודתה של התובעת ברשת - 01/08/2013 - חמישה וחצי חודשים לאחר שנערך לה שימוע וכארבעה חודשים לאחר שנמסרה לה הודעת הפיטורין בתקופה זו המשיכה התובעת לקבל שכר. (ע' 5 ש' 32-33).

יא.       המטלות שבוצעו על ידי עובדות מחלקת גיוס משאבים וקשרי קהילה חולקו בין עובדים שונים בנתבעת (עמ' 6 ש' 12-18,  עמ' 13 ש' 9-16).