1. לפנינו תביעת התובע למתן צו הצהרתי הקובע כי על הנתבעת להמשיך ולהעסיקו עד לגיל פרישה ולחלופין לתשלום פיצויים בשווי השכר שהיה יכול להשתכר אילו הועסק עד לגיל פרישה וכן לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
המסגרת העובדתית וטענות הצדדים בתמצית
2. הנתבעת היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח פתרונות תוכנה ושירות בענף התקשרות.
3. התובע, יליד 1947, החל לעבוד בנתבעת ביום 13.12.1987 והוא פוטר ביום 31.3.2010, בגיל 63.
עד ליום 28.12.1991 מלא התובע בנתבעת תפקידי ניהול פרויקטים בתחום התכנות. ביום 1.1.1992 יצא התובע לחופשה ללא תשלום עד ליום 12.9.1997 שבמהלכה עבר עם משפחתו להתגורר בארה"ב והועסק שם על ידי חברה אמריקאית מקבוצת אמדוקס, כמנהל הפרויקט. עם שובו לארץ, ולקראת שנת 2000 עסק התובע במסגרת עבודתו בנתבעת בהיערכות לקראת "באג 2000" וכן שילבה הנתבעת את התובע בעבודת מעקב אחר יישום מחלקת ביקורת הפנים בחברה וזאת תחת מנהל בשם שלמה קופילוב ( סעיף 17 לתצהיר התובע; סעיף 5 לתצהירו של מר מוטי מור).
4. בשנת 2002 ביצעה הנתבעת פיטורי צמצום נרחבים ובמסגרת כך צומצמה משרתו של התובע ל-50%. בחודש 1/2003 אף הועלתה דרישה לפטר את התובע. עם זאת, לאחר שהתובע פנה למנכ"ל הנתבעת באותה תקופה, מר דב בהרב, ולנוכח התחשבות במצבו הבריאותי והמשפחתי נמנעה הנתבעת מלפטרו והוא עבר לעבוד במשרה מלאה תחת מבקר הפנים של הנתבעת, מר מוטי מור ( סעיפים 20,21 לתצהיר התובע; סעיף 6 לתצהירו של מר מוטי מור).
5. בתוך זמן קצר התערערו יחסי העבודה בין התובע לבין מר מוטי מור ובשנת 2004 העלה מר מוטי מור דרישה לפטר את התובע. שוב הוחלט, בסופו של יום, שלא לפטר את התובע ותחת זאת להעבירו ממחלקת ביקורת הפנים למחלקת התיפעול, כך שהמשיך לבצע את עבודת המעקב אחר יישום מחלקת ביקורת הפנים, ממחלקת התפעול.
6. בחודש 9/2009 התקיימו שתי פגישות בין התובע, הממונה עליו במחלקת התפעול באותה תקופה הגב' זהבה פלג ומנהל מחלקת ביקורת הפנים מר מוטי מור, לקראת הצגת דוחות ביקורת הפנים להנהלת החברה. בפגישות אלו נתגלעו חילוקי דיעות והתעוררו ויכוחים ב"טונים צורמים" בין התובע לבין מר מוטי מור ( סעיף 25 לתצהיר התובע).
7. כעולה מהראיות, אירוע זה הוביל לבדיקת נחיצות תפקידו של התובע ובסוף שנת 2009 החליטה הנתבעת לבטל את ההפרדה בין מחלקת ביקורת הפנים לבין המעקב אחר יישום המלצות ביקורת הפנים ולטענת הנתבעת לביטול משרתו של התובע.
8. מר שלום פסי שהועסק בנתבעת כחבר הנהלה בדרגה בכירה נפגש עם התובע למספר פגישות, הציע לו מסלולי פרישה, אולם התובע סרב להצעות אלו ובסופו של יום הוא פוטר ביום 31.3.2010.
9. לטענת התובע, במהלך כל שנות עבודתו הוא עבד במסירות רבה, ביצע עבודתו על הצד הטוב ביותר ואף זכה מדי שנה לבונוסים בגין תרומתו לנתבעת. לטענתו, מאחר שמלא תפקיד של מעקב אחר יישום ביקורת הפנים והיה בשל כך "המתריע בשער" הרי שמעשיו שכללו התראות ללא פשרות בין היתר בגין כשלים אתים חמורים בהתנהלות הנתבעת, היו לצנינים בעיני גורמים שונים שהיו מעוניינים "להיפטר ממנו". לטענתו, הוא פוטר ללא שימוע, ללא התחשבות בנסיבותיו האישיות, ממניעים זרים בשל כך שהתריע על כשלים בנתבעת, ללא כל הגיון מקצועי וארגוני אלא בשל מאבקי כוח ארגוניים והן בשל סירובו לחתום על הסכם פרישה מוסכם ומקפח. לפיכך, בגין פיצויים בגין פיטורים שלא כדין תבע התובע פיצויים בסך 558,666 ש"ח (18 משכורות).
בנוסף טען התובע, כי נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, גילו המבוגר, העובדה שעבד שנים רבות בנתבעת וביצע עבודתו באופן ראוי והעובדה שהנתבעת לא העלתה כל טענה בדבר חוסר שביעות רצון מתיפקודו המקצועי - מצדיקים את ביטול הפיטורים והשבתו לעבודתו בנתבעת במשרה מלאה מאחר שהיתה לו ציפייה לגיטימית להמשך תעסוקה עד לגיל פרישה. לפיכך תבע, בנוסף, פיצויים בשווי שכר למשך 51 חודשי עבודה, כולל הרכיבים הסוציאליים (37,503 ש"ח לחודש) וסך הכל - 1,912,653 ש"ח.
לטענת הנתבעת, במהלך השנים התעוררו בעיות עם התובע בתחום יחסי אנוש אולם בשל התחשבות בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, פעלה הנתבעת פעם אחר פעם על מנת להעביר את התובע מתפקיד לתפקיד ולהימנע מפיטוריו, עד אשר הוחלט בשנת 2010, משיקולי יעילות וארגון בנתבעת, לבטל את משרת התובע כך שהעבודה שבוצעה על ידו מבוצעת כעת על ידי מחלקת ביקורת הפנים ללא שהתקבל עובד חדש לצורך ביצוע העבודה. לטענת הנתבעת היא קיימה לתובע שימוע שנמשך כחודשיים וכלל פגישות רבות וטענות בכתב ואף נעשה ניסיון למצוא עבור התובע תפקיד חלופי בנתבעת ואף נמצא תפקיד , אולם התובע סרב להצעת הנתבעת ומעבר להצעה זו לא נמצא תפקיד חלופי עבורו.
10. מטעם התובע העיד הוא עצמו וכן מר דרור לוי שהיה הממונה הישיר עליו במשך תקופה מסוימת במהלך עבודתו במחלקת התיפעול בנתבעת.
מטעם הנתבעת העידו מר שלום פסי שהועסק בנתבעת כחבר הנהלה בכיר, מר מוטי מור ששימש בתפקיד מבקר הפנים של הנתבעת, הגב' זהבה פלג שהיתה הממונה הישירה על התובע בחודשים האחרונים לעבודתו בנתבעת, ומר יובל צעירי שהועסק בתקופה האחרונה לעבודתו של התובע כמנהל מחלקה בנתבעת.
דיון והכרעה
ביטול תפקיד המעקב שביצע התובע
11. כאמור, עולה מהראיות, כי בסוף שנת 2002, נשקלה האפשרות לפטר את התובע אולם מתוך התחשבות במצבו האישי, הוחלט שלא לפטרו והוא עבר לעבוד תחת ניהולו הישיר של מר מוטי מור במחלקת ביקורת פנים ( סעיף 6 לתצהירו של מר מוטי מור; סעיפים 15,16 לתצהירו של מר שלום פסי).
כפי שיורחב בהמשך, מקבלים אנו את עדויותיהם של מר מוטי מור ושל מר שלום פסי שלא נסתרו והיו מהימנות בעינינו בכל הנוגע לכך שבמסגרת עבודתו של התובע תחת ניהולו של מר מוטי מור, הסתכסך התובע עם עובדי מחלקת ביקורת הפנים ועם מר מוטי מור עצמו, וערער על סמכותו של מוטי מור ( סעיף 9 לתצהירו של מר מוטי מור; עדותו בעמוד 30 לפרוטוקול). בשנת 2004, כשנה לאחר שהחל התובע בעבודתו במחלקת ביקורת הפנים, טען מר מוטי מור כי התובע אינו מתאים לתפקיד והעלה דרישה לפטרו (סעיף 11 לתצהירו של מר מוטי מור; סעיף 19 לתצהירו של מר שלום פסי). עם זאת, התובע לא פוטר והוחלט להעבירו למחלקת התיפעול. וכך, החל משנת 2004 ביצע התובע את תפקיד המעקב אחר יישום המלצות המבקר מחוץ למחלקת הביקורת ומתוך מחלקת התפעול ( עדותו של התובע בעמוד 4; סעיפים 12,13 לתצהירו של מר מוטי מור).