הפחתת מזונות מוכח מעבר הבן אל אביו

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעה להפחתת מזונות של שני קטינים, ילדי התובע, כנגד אמם של הקטינים - הנתבעת.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.         התובע והנתבעת נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1993 והתגרשו בשנת 2002. מנישואיהם נולדו שני קטינים - קטינה כבת 16 שנים וקטין כבן 13 בעת הגשת התביעה.

2.         הצדדים אישרו בבית המשפט הסכם גירושין ביום 9.7.2002.

3.         לטענת התובע, ערב חתימת הסכם הגירושין השתכר סך חודשי של 8,500 ש"ח נטו לחודש, ולצדדים נותרו כספים ממכר דירתם המשותפת.

4.         התובע טען עוד כי תביעתו מוגשת "לאור התדרדרות של מספר שנים בהכנסות התובע, וכיום שכרו אינו מגיע כדי סך המזונות אשר עליו לשלם על פי פסק הדין".

5.         עוד טען התובע כי באוגוסט 2011 החליף מקום עבודה, ואולם לאחר מספר חודשים עקב אי הצלחתו לעמוד ברף המכירות הדרוש ירדה רמת שכרו והוא השתכר כ- 3,800 ש"ח לחודש בלבד. עקב כך, התובע נאלץ לעזוב את דירת החדר ששכר במלון ...בסך חודשי של 3,000 ש"ח  ואח"כ עבר להתגורר בחדר בבית אמו.

6.         לטענת התובע, לפי מצב הדברים כיום אין הוא יכול לעמוד בסכום הפסוק, ואף אין בידיו כדי לכלכל את עצמו.

7.         התובע הוסיף וטען כי בעבר היתה לו הסכמה עם הנתבעת בעל-פה כי התשלום יהיה בסך 3,000 ש"ח לחודש בלבד עבור שני הקטינים.

8.         לפיכך טען התובע כי עקב הירידה החדה בהכנסותיו, יש להפחית את מזונות הקטינים וכי אומדן סביר של מזונות מינימליים יהיה צודק יותר בנסיבות הענין.

9.         לטענת התובע, מלבד שינוי הנסיבות הכלכלי יש להביא בחשבון את שינוי ההלכה הנוהגת על ידי בתי המשפט בגין השתתפות אם אמידה במזונות ילדיה הקטינים. התובע הוסיף כי כיון שהקטינים כבר זמן רב למעלה מגיל 6 שנים והבת אף למעלה מגיל 16, יש איפוא מקום לטענתו להפחתת מזונות.

10.        הנתבעת כפרה בהגנתה בטענות התובע בתביעתו. לטענתה, התביעה נעדרת עילה כיון שעל התובע להוכיח שינוי נסיבות מהותי ברכיב רלוונטי לקביעת חיוב במזונות, ועל פניו אין בתביעה ראיה כזו, מה גם שהרצאת הפרטים של התובע לא אומתה בתצהיר ונחתמה במאי 2012, בעוד שכתב התביעה הוגש כחודשיים לאחר מכן.

11.        הנתבעת הוסיפה בהגנתה כי סכום המזונות אשר הוסכם בין הצדדים עומד על סך 1,750 ש"ח לכל קטין ואינו חריג או גבוה, וכי בפועל שילם הנתבע רק סכום של 1,500 ש"ח לכל קטין " וזאת באופן חד צדדי וללא כל הסכמה מאת הנתבעת".

12.        עוד טענה הנתבעת, כי מצבו של התובע אף הוטב כיום שכן הוא החל עבודה חדשה וכעת הכנסותיו מספיקות גם לסיפוק צרכי הקטינים. לטענת הנתבעת, מתלושי השכר שצירף התובע עולה כי יכולתו ופוטנציאל השתכרותו גבוהים מאד, ויכול וכך השתכר גם בעבר, כ- 15,000 ש"ח בחודש, וכי אף זכה בירושה גדולה.

13.        מנגד, לטענת הנתבעת, מצבה הכלכלי הורע ממועד הסכם הגירושין, וזאת בין היתר בשל העובדה כי לאחרונה חלתה בסרטן ופסקה מלעבוד תקופה ארוכה, ובנוסף נאלצה לשלם בעל כורחה " את הפערים בהוצאות השוטפות של הקטינים וזאת לאחר שהתובע הפחית באופן חד צדדי וללא הסכמה סך של כ- 1,500 ש"ח (לא כולל הצמדה וריבית) מסכום המזונות החודשי האמור בהסכם הגירושין".

14.        לטענת הנתבעת, היא נאלצה ליטול הלוואות הן מקרובי משפחתה והן מגורמים נוספים כדי לעמוד בהוצאות הקטינים אשר רק הולכות וגדלות לאורך השנים, והתובע מצדו אף לא תרם את חלקו.

15.        לטענת הנתבעת, התובע בעל נסיון רב שנים בתחום ההי-יטק ולפיכך יש לו פוטנציאל השתכרות גבוה, ואולם התובע "מגמד" את כישוריו ופוטנציאל השתכרותו לצורך התובענה בלבד, כאשר הוא חי חיי הוללות, וכן שכר חדר בבית מלון ...היוקרתי, אשר שוכן ..., כאשר הוא יודע שאין זה מקום מתאים ללינת ילדים.

16.        עוד טענה הנתבעת כי התובע החל לעבוד והעלים ביודעין את הכנסותיו מעיני בית המשפט ואף לא שילם את חובו בהוצל"פ בגין מזונות עבר.

17.        לטענת הנתבעת, לקטינים הוצאות רבות בגין טיפולים וליווי חינוכי צמוד, ודרושות להם שעות טיפול רבות, הן על ידי הרשויות והן על ידי גורמים פרטיים, והיא העריכה את צרכיהם ומזונותיהם של הקטינים בסך 7,800 ש"ח לחודש.