פס"ד בתביעה לפס"ד הצהרתי לפיו כספים בחשבון משותף שייכים לשותף, לאחר פטירת הבעלים האחרים

א.        התביעה:

1.         בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי במסגרתה עותר התובע (להלן: " א'") שהוא אחיינו של המנוח להצהיר על כך, כי הכספים המצויים בחשבון בנק פועלים סניף *** שמספרו ******* (להלן: " החשבון") הינם רכושו שלו וניתנו לו במתנה על ידי המנוח. לחילופין מתבקש בית המשפט להצהיר, כי לכל הפחות מחצית הכספים שייכים לא' (ראה סעיף 33 לכתב התביעה).

2.         זה המקום לציין כי, בנוסף לתובענה שבכותרת מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים נוספים ולא מעטים, הן לעניין היקף עזבונו של המנוח והן לעניין השאלה אם יש לקיים צוואת "שכיב מרע" או שמא יש ליתן צו ירושה בעקבות פטירתו.

ב.        טענות א':

3.         א' טוען בכל כתבי טענותיו ובתצהירו כי בהיות המנוח ערירי ומקורב אליו הוא ראה בו למעשה כבן לכל דבר ועניין, התגורר עמו, שיתף אותו ברכוש, בכספים, ובהתנהלותו הכלכלית ודאג לסיפוק כל צרכיו. זה המקום לציין, כי א' עבר תאונת דרכים קשה בילדותו כאשר היה בן 7 ומאז ובעקבות הטיפול בו התהדק מאוד הקשר בינו לבין המנוח.

4.         בגדר מערכת היחסים המיוחדת שהיתה בין א' לבין המנוח, טוען א', כי המנוח החליט לצרף אותו לחשבון הבנק שלו בכוונה מוצהרת לשתף אותו בכל רכושו ולהעניק לו מתנה לאלתר.  עוד הוסבר כי למעשה כוונת המנוח הייתה לרכוש עבור א' חנות בעיר *** כאשר לצורך בקשה זו איחד המנוח כספים במספר חשבונות אלא שבעקבות מות הטראגי והפתאומי לא מומשה כוונה זו.

5.         א' טוען, כי צירופו כשותף לחשבון הבנק מצביע על כוונה ליתן לו מתנה לאלתר כאשר המתנה היא החשבון ו/או כל הכספים שיש בו. עוד הוסבר, כי לא מדובר היה בצירופו של א' מטעמי נוחות גרידא של המנוח אלא הייתה כוונה מפורשת להעניק לו מעמד של שותף עם סעיף "אריכות ימים", ובכך להעניק לו הכספים במתנה.

6.         א' קובל כנגד חוסר תום הלב של הנתבעת שהיא דודתו של א' ואחותו של המנוח, אשר אצה רצה לה הדרך להגיש בקשת צו ירושה אחר המנוח עוד בטרם הספיקה המשפחה להתאושש מהאבל והכל כאשר היא יודעת היטב בלבה, כי א' היה כל עולמו ובבת עינו של המנוח וכי בינה לבין המנוח שרר נתק מוחלט.

ג.         טענות הנתבעת:

7.         הנתבעת (להלן: " י'"), אמו של א' והמנוח הם אחים.

8.         י' הודתה בסעיף 11 לכתב הגנה, כי הייתה מערכת יחסים קרובה בין המנוח לבין א', הכוללת מגורים משותפים בתקופות שונות, אך יחד עם זאת היא טוענת שאין להסיק מכך על קרבה כפי שיש בין אב לבנו.

9.         בכתב ההגנה נטען, כי בין י' לבין המנוח היה קשר טוב והוא אף סייע לה כלכלית בכך, שהעניק לה 600 ש"ח מדי חודש במהלך התקופה שבנה היה בצבא.

10.        לי' טענות קשות כלפי א' והיא טוענת שהוא לא טיפל במנוח במהלך חייו ואף לא שהה עמו סמוך לפטירתו אך כאשר היה בהכרה בבית החולים. בנוסף היא מתקוממת כנגד העובדה שא' הסיר מעצמו אחריות, סירב לחתום על מסמכים המאפשרים משיכת כספים מהבנק  ועל כן לא ניתן היה להקים מצבה ראויה למנוח.

11.        זה המקום לציין, כי לפי טענתה של י' לא עלה בידי א' להוכיח קיומה של מתנה מוגמרת, ואין לקבל הטיעון כאילו באמצעות שיתופו בחשבון, ניתנו לו הכספים שהיו בו במתנה. בסעיף 23 לכתב ההגנה נטען, כי א' צורף כשותף לחשבון אך ורק מטעמים של נוחות וחשש מצדו של המנוח שמא לא יוכל לבצע פעולות בנקאיות בעצמו בשל מצבו הבריאותי לפיכך, טענה י', כי לא זו בלבד שאין לראות בא' כמי שמקבל את כספי החשבון במתנה, אלא שאף אין לראות בו כמי שזכאי לקבל אף את מחציתם (ראה סעיף 24 לכתב ההגנה). עם זאת, יש לציין, כי י' לא העלתה טענה כלשהי כי מדובר בהקניית מתנה לאחר פטירה הנוגדת את סעיף 8(א) לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965.

ד.        המסגרת המשפטית:

12.        באי כח הצדדים המלומדים פרטו במסגרת סיכומיהם את המסגרת המשפטית ולמעשה הם אינם חלוקים לגביה אלא באשר לשאלה האם וכיצד יש ליישם העובדות והראיות שבפנינו לאור ההלכה הפסוקה.

13.        במסגרת תמ"ש (טב') 2010-08-11 ש.א' נ. א'א' (ניתן ביום 27/8/12 ופורסם במאגרים), אשר נזכר גם בסיכומי ב"כ של י', פורטו וסוכמו בהרחבה המסגרת והמתווה הנורמטיביים ביחס לשתי שאלות המפתח בתובענה שבפניי:

א'         האם יש לראות בצירוף בעלים לחשבון והפיכתו לחשבון משותף משום הסכם מתנה לאלתר?

ב.         איזה משקל יש ליתן אם בכלל לסעיף אריכות הימים שבחשבון הבנק המשותף - האם מדובר בהסדר שרלבנטי ליחסים בין הצדדים או שמא מדובר בהסדר הרלבנטי אך ורק ליחסים שבין הצדדים לבין הבנק?