בפניי בקשה לסילוק התובענה על סף ובקשה לפיצול סעדים.
התובעים שכרו מהנתבעים נכס מקרקעין שהינו בית מגורים ברחוב וינגייט 124 בהרצלייה פיתוח, (להלן: "הנכס").
בין הצדדים נתגלעה מחלוקת שנוגעת לליקויים שקיימים על פי טענת התובעים בנכס, ולהודעת קיזוז שנשלחה על ידם ואשר נדחתה על ידי המשיבים.
התובעים הגישו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה עתרו לקבוע כי הם בעלי זכות השימוש במחצית מבית דו משפחתי, כי המשיבים ימנעו מסילוק ידם, לא יפגעו בשלוות חייהם ויתקנו את כל הליקויים להם התחייבו.
המשיבים, הגישו בקשה לסילוק התובענה על סף, ולחלופין, העברתה לדיון כתובענה רגילה וזאת מן הטעם שאין התובענה ראויה להתברר בדרך של המרצת פתיחה.
התובעים, המשיבים בבקשה לסילוק על סף, (לשם הנוחות יכונו להלן: "התובעים"), טענו כי אין להורות על סילוקה של התובענה על סף, שכן במסגרת התובענה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים מלסלקם שלא כדין מהמושכר וצו מניעה בעניין ניתן.
התובעים טוענים, כי לאור מצבה של התובעת 2, דהייתה בחודש התשיעי להריונה, ובשל הבהילות והעדר מורכבות עובדתית הוגשה התובענה במתכונת שהוגשה, וכי אין בכך כדי להוביל לסילוקה של התובענה על סף.
עוד נטען, כי לגופו של עניין טענות המשיבים, על פיהם הנכס הושכר במצבו ולכך הסכימו התובעים הינן טענות שאינן מופיעות בהסכם השכירות.
התובעים מצדם עתרו להורות על פיצול סעדים, משום שבשלב זה הוגשה תביעה לפס"ד הצהרתי, וכי לא כל נזקיהם התגבשו.
עיון בהמרצת הפתיחה, יגלה, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת הנוגעת בעיקרה לתיקונים שונים שיש לבצע בנכס, אם בכלל. התובעים טענו, כי המשיבים התחייבו לבצע תיקונים שונים, וכי קיימים ליקויים שבאחריות המשיבים, וכי על המשיבים לבצע את תיקון כל הליקויים, ותמונות בעניין צורפו.
עוד נטען, כי המשיבים מפריעים לשלוות חייהם, מאיימים בפינוי, מאיימים בהגשת שטר הביטחון ללשכת ההוצאה לפועל, ולהפקדה בחשבון הבנק, וכד'.
בין לבין הוגשה תביעה לפינוי, אשר מתבררת והוגשה בקשה לאיחוד תובענות שהועברה לקבלת עמדת הצד שכנגד וטרם הוכרעה.
לאחר עיון בתובענה אני סבורה כי התובענה הוגשה שלא במתכונת הראויה.
עסקינן במחלוקת הנוגעת לטענות הדדיות להפרת הסכם שכירות, התובעים מצדם טוענים כי המשיבים, המשכירים הפרו את ההסכם בכך שלא תיקנו את הטעון תיקון, לא ביצעו את השיפוצים שהתחייבו לשפץ, והמשיבים, המשכירות מצדם טוענים, כי התובעים הפרו את ההסכם במשלוח הודעת קיזוז מיד עם תחילת ההסכם בסכום של 250,000 ש"ח, לא מילאו את כל הוראות ההסכם לעניין המצאת בטחונות, תשלומי הארנונה וכד'.
לכתב התביעה צורפו תמונות של ליקויים לכאורה שקיימים בנכס, ואשר על פי הטענה על המשיבים היה לתקן.
ביהמ"ש אינו מומחה ואינו מהנדס ואינו יכול לקבוע מתוך עיון בתמונות האם תופעה פלונית מהווה ליקויי, אם לאו.
לפיכך, לאור הטענות אין ספק כי להוכחת טענות התובעים יהיה דרוש מומחה, והתובעים ידרשו להגיש חוות דעת מטעמם, שתוביל בהכרח להגשת חוות דעת מטעם המשיבים ואולי גם למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.
זאת ועוד, בין שלל המחלוקות קיימת מחלוקת לעניין מכתב הקיזוז, המשיבים טוענים כי מכתב זה מהווה הפרת הסכם. בשלב זה אינני נדרשת לשאלה האם שוכר יכול לשלוח הודעת קיזוז מעין זו במועד שנשלחה ובמתכונת שנשלחה, במיוחד לאור סעיף 9 לחוק השכירות והשאילה, אלא, שלכאורה על מנת להצליח בטענותיה, למול גרסת המשיבים, התובעים ידרשו להצביע כי יש טעם במכתב הקיזוז ובדרך זו או אחרת לבסס את האמור בו.