פסק-דין בתיק ס"ע 31589-05-10

זו תביעה לתשלום גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, החזר ניכויים מהשכר ופיצוי בגין חדירה לפרטיות.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע עבד אצל הנתבעת כסוכן מכירות החל מיום 2.3.02 ועד ליום 31.5.09, מועד פיטוריו.

2.         הנתבעת הינה חברה העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי פרסום ומתנות לגברים.

3.         התובע טוען כי במהלך תקופת עבודתו לא שולמו לו מלוא זכויותיו הסוציאליות, וכן כי הנתבעת הפרה את פרטיותו משהותקן שירות מעקב בטלפון הסלולרי שלו ללא ידיעתו והסכמתו.

            לאור האמור הוגשה התביעה לבית הדין.

טענות התובע:

4.         התובע הועסק 6 ימים בשבוע, ותלושי השכר לא שיקפו נאמנה את עבודתו בפועל.

            בימים א-ה עבד התובע לפחות 9 שעות ביום וביום ו' עבד 5 שעות, שהינן שעות נוספות.

5.         הנתבעת לא הוכיחה טענתה כי התובע איחר לעבודה ונהג לצאת להפסקות בנות 45 דקות כל יום.

6.         הנתבעת נותרה חייבת לתובע דמי הבראה בגין 20 ימים. הוכח כי לא שולמו דמי הבראה בגין השנים 2007-2009. הטענה כי דמי ההבראה נרשמו תחת "חג שמח" מעלה תמיהות רבות שעה שהוכח כי כל התשלומים האמורים שולמו לתובע בחגים, על כן, ההגיון אומר כי אכן מדובר בדמי חגים ולא בדמי הבראה.

7.         קיימת אי התאמה בין ימי החופשה המצוינים בתלושי השכר לאלו המפורטים בפנקס החופשות.

8.         הנתבעת ניכתה משכרו של התובע שלא כדין בגין שימוש בטלפון נייד, כאשר הקיזוז בוצע באופן לא עקבי וללא כל הסכם בין הצדדים. הנתבעת לא המציאה חשבונות טלפון המעידים על שימוש חורג.

9.         הנתבעת ניכתה משכרו של התובע סכומים שונים בגין מתנות, מפרעות, הלוואות וכו', ללא ששולמו לתובע סכומים אלו. הנתבעת לא הוכיחה באילו מתנות מדובר, ולא המציאה אסמכתאות המעידות על נטילת מפרעות או הלוואות.

10.       הנתבעת הסבה את הטלפון הסלולרי שהעמידה לרשות התובע למכשיר מעקב, ללא ידיעתו ומבלי לקבל הסכמתו, ובכך הפרה את פרטיותו. הפרת הפרטיות של התובע נעשתה אופן  בלתי סביר מבחינת היקף ומשך השימוש.

11.       טענות הנתבעת באשר לעוולות שכביכול ביצע התובע, המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, לא נתמכו בראיות ואין להן כל אחיזה במציאות. טענות הנתבעת לא הוכחו.

12.             כמו כן, לא הוכחה טענת הנתבעת כי התובע עבד בעסק עצמאי במקביל לעבודתו אצלה.

13.        לפיכך התובע זכאי לתשלום הסכומים כדלקמן -

             א.        גמול שעות נוספות - בסך של 74,298 ש"ח.