ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
32156-10-11
18/08/2013
|
בפני השופט:
יוחנן כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. LAMA DAWA 2. (דרכון נפאלי -3131152)
עו"ד מיכה דוד
|
הנתבע:
1. רגולסקי ובניו בע"מ 2. (ח.פ.-513354258) 3. אמנון רגולסקי 4. () 5. אילן רגולסקי 6. ()
עו"ד עדי אלבוים
|
פסק-דין |
עניינה של תביעה זו הינו תשלום שכר עבודה, הפרשי שכר מינימום, שעות נוספות, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, מענק שנתי, דמי כלכלה, הפרשות לקרן פנסיה ופיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר.
הרקע להגשת התובענה וטענות הצדדים
1. התובע הינו עובד זר, אזרח נפאל.
2. הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ העוסקת בענף החקלאות (להלן:
"הנתבעת").
3. על יחסי העבודה שבין הצדדים חל צו ההרחבה בענף החקלאות.
4. הנתבעים 2 ו-3 הם אב ובנו (להלן:
"הנתבעים"), והינם בעלי מניות בנתבעת.
5. התובע החל את עבודתו במשק "רגולסקי" החל מיום 7.5.07 וסיים את עבודתו במהלך חודש יולי 2011.
6. התובע היה עובד שעתי.
7. התובע טוען כי שולם לו שכר יומי של 100 ש"ח ליום עבודה בן 8 שעות ו-15 ש"ח עבור שעה נוספת וזאת בגין התקופה שמחודש מאי 2007 עד ספטמבר 2008; עוד טוען התובע כי השתכר סך של כ-105 ש"ח ליום עבודה בן 8 שעות ו-16 ש"ח לשעה נוספת וזאת בגין התקופה שמחודש אוקטובר 2008 עד נובמבר 2009; כמו כן טוען התובע כי השתכר סך של כ-116 ש"ח ליום עבודה בן 8 שעות ו-15 ש"ח עבור כל שעה נוספת וזאת מדצמבר 2009 ואילך. לאור עמדה זו ערך התובע החישובים בכתב תביעתו.
8. התובע תובע הפרשי שכר מינימום ותשלום בעד שעות נוספות בסך 170,167 ש"ח, על פי טבלאות האקסל שצורפו לתביעתו (נספח ה' לכתב התביעה).
9. התובע תובע פדיון חופשה שנתית בסך 6,640 ש"ח ודמי הבראה בסך 5,054 ש"ח.
10. כמו כן תבע התובע תשלום מענק שנתי בסך 7,700 ש"ח, תשלום בעד דמי כלכלה בסך 1,750 ש"ח ופיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בסך 10,848 ש"ח.
11. התובע טוען כי פוטר מעבודתו אצל הנתבעים ולכן תובע פיצויי פיטורים בסך 16,042 ש"ח.
12. בנוסף עותר התובע לפיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר (פיצויים לדוגמה), על פי הוראות סעיף 26 א (3) לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958, בסך 145,000 ש"ח.
13. הנתבעים חולקים על זכאות התובע לתשלום הפרשי שכר וטוענים כי התובע הועסק בשעות רגילות ומעבר לכך שילמו לו שעות נוספות. הנתבעים מכחישים נכונות רישומי השעות לכאורה שצורפו על ידי התובע לכתב התביעה. הנתבעים טענו כי התובע לא השתכר מתחת לשכר מינימום ולתובע שולם כל המגיע לו על פי דין לפי שעות העבודה שפורטו בתלושי השכר.
14. הנתבעים הכחישו זכאות התובע לתשלום דמי כלכלה וטענו כי המדובר בזכות נלווית. כמו כן, נטען כי התובע קיבל כלכלה בעין שכן נתנו לו שקי אורז.
15. גם בנוגע לתביעה לתשלום מענק שנתי טענו הנתבעים כי מדובר בזכות נלווית, אשר לא ניתן לתבוע לאחר סיום יחסי עובד-מעביד.
16. הנתבעים טוענים כי התובע קיבל תשלום עבור דמי הבראה ופדה את ימי החופשה המגיעים לו.
17. הנתבעים טוענים כי התובע לא פוטר מעבודתו אלא נטש/עזב את מקום עבודתו טרם שפגה אשרת העבודה שלו, כאשר הוא מותיר את הנתבעים בחוסר משווע לידיים עובדות. לטענת הנתבעים עזיבה זו של התובע פגעה קשות במשק והם העמידו את נזקיהם כתוצאה מעזיבתו של התובע על סך של 50,000 ש"ח וביקשו לקזז סכום זה מכל סכום שייפסק לתובע, ככל שייפסק.