פסק דין
1.לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
2.המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה. ביסוד הבקשה עומדת טענת המבקש, לפיה המשיבה סימנה על גבי אריזות ניירות לגלגול טבק בתוספת פילטרים מקרטון, המכונים OCB Slim Premium + Filters (להלן: "המוצר"), כי הן מכילות 50 ניירות לגלגול טבק, בעוד בפועל הכילו 32 ניירות בלבד. בכך, לטענת המבקש, הטעתה המשיבה את צרכני המוצר, התרשלה והתעשרה שלא כדין.
3.המבקש עתר לפיצוי כספי בגין נזק ממוני שנגרם לחברי הקבוצה, בשיעור ההפרש בין מספר ניירות הגלגול המוצהר לבין מספרם בפועל (36%) במכפלת מחיר המוצר (כ-10 ₪) ובהסתמך על ההשערות, כי המוצר נמכר בכ-5000 נקודות מכירה, שכל אחת מהן מוכרת בממוצע כ-3 יחידות מהמוצר ביום, וכי המחדל נמשך 10 שבועות לכל הפחות.
בהתבסס על השערות אלו העמיד ב"כ המבקש את נזקם המצרפי של חברי הקבוצה על סך של 3,240,000 ש"ח. עוד עתר המבקש לסעד הצהרתי, לפיו הפצת המוצר באופן המתואר לעיל נוגדת את סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). כן הוא עתר לצו עשה במסגרתו יורה בית המשפט למשיבה לתקן את הכיתוב על גבי אריזות המוצר באופן שיתאים את מספר ניירות הגלגול הנכון.
4.המשיבה לא הגישה תגובה לבקשת האישור, וזאת על רקע משא ומתן לפשרה שניהלה עם המבקש. יחד עם זאת, במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה כפרה בטענות המבקש, וציינה כי מדובר בטעות דפוס שאירעה בתום לב, בסדרת ייצור בודדת של המוצר. כן היא ציינה, כי לטענתה רוב רובם של צרכני המוצר הינם צרכנים קבועים, המודעים היטב לכמות ניירות הגלגול בכל אריזה, ולפיכך הם לא הוטעו. להשקפתה של המשיבה, ההטעייה אפשרית, אם בכלל, רק אצל מי שרכש את המוצר בפעם הראשונה. המשיבה הוסיפה וציינה, כי בשוק ניירות הגלגול מהסוג נושא התובענה (Slim) גם אריזות מוצרי המתחרים כוללות 33-32 ניירות בלבד ואין אריזות הכוללות 50 ניירות גלגול. נוסף על כך, גם מחירו של המוצר לא השתנה. לשיטתה, נוכח כל אלה - הצרכנים לא יכולים היו לסבור, בטעות, כי הם רוכשים כמות רבה יותר של ניירות גלגול.
עוד צוין, כי טעות הדפוס הנ"ל מתייחסת ל-194,250 יחידות שמחירן הממוצע לצרכן הינו כ-10 ₪, כך שהיקפה המירבי של התובענה עומד על 36% (ההפרש בין מספר ניירות הגלגול המצוין על האריזה לבין מספרם בפועל) במכפלת מספר היחידות בהן אירעה טעות הדפוס ובסה"כ 699,300 ₪.
5.ביום 5.3.2013 הוריתי לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונות ולשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעה שפורסמה כאמור, פורטו עיקרי ההסדר והוגדרה הקבוצה. כמו כן, צוין בה, בין היתר, כי בתוך 45 ימים ממועד הפרסום רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדויות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות.
6.לאחר הפרסומים הנ"ל לא הוגשו התנגדויות מצד חברי הקבוצה ואף לא אחד מהם ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסדר הפשרה המוצע, והותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט. יחד עם זאת, הוא סבר, כפי שיפורט להלן, כי סכום הפיצוי המוצע צריך להיות גבוה יותר.
7.בהתאם לסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.". סעיף 19(ג) מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה יכולים היו לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן נבחן את הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה.
8.עילות התביעה שעליהן התבססה בקשת האישור הן הטעיה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, רשלנות לפי סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], והתעשרות שלא כדין בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.
9.חברי הקבוצה שעליהם חל הסדר הפשרה הם "כל הצרכנים אשר רכשו ניירות לגלגול טבק מסוג 'Slim Premium + Filters' של חברת OCB (להלן: 'המוצר'), אשר על גבי אריזת המוצר נכתב כי הוא מכיל 50 יחידות של ניירות לגלגול טבק, כאשר בפועל הכיל 32 ניירות לגלגול טבק בלבד".
10.השאלות המהותיות שבעובדה ובמשפט, המשותפות לכאורה לכל חברי הקבוצה הינן: האם המשיבה ציינה על גבי אריזות המוצר כי הן מכילות 50 ניירות לגלגול טבק בעוד בפועל הכילו 32 ניירות בלבד; והאם בכך ביצעה עוולות של הטעייה צרכנית, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.
11.במסגרת הסכם הפשרה ציינה המשיבה, כאמור, כי מדובר בטעות דפוס חד-פעמית, בסדרת ייצור בודדת, שכללה 194,250 יחידות בלבד. כן היא ציינה כי עדכנה את לקוחותיה בדבר טעות הדפוס במסגרת אתר האינטרנט שלה, וכי מאז אירעה טעות הדפוס ועד היום היא מציינת על גבי אריזות המוצר את מספרם המדויק של הניירות לגלגול טבק הכלולים בהן.
12.במסגרת הסכם הפשרה התחייבה המשיבה להעניק 35,000 יחידות מהמוצר בחינם במסגרת מבצע של 1+1, כך שלכל יחידת מוצר שתירכש תצורף יחידת מוצר נוספת בחינם (להלן: "ההטבה"). משמעות ההטבה לצרכן הנה, למעשה, הגדלת האריזה ב-100%. יחידות ההטבה תצורפנה ל- 35,000 יחידות שתימכרנה לצרכנים בנקודות המכירה ברחבי הארץ ותיארזנה באריזה משותפת אחת, כדי למנוע מכירתן תמורת תשלום (להלן: "מארז ההטבה"). מארז ההטבה יימכר על ידי המשיבה לגורם המפיץ אותו עבורה במחיר השווה למחיר יחידת מוצר אחת ויועבר למפיץ בתוך 30 ימי עסקים מיום שפסק דין זה יהפוך חלוט.
בהתאם להסדר הפשרה הוא מהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה.
13.היועץ המשפטי לממשלה העיר, כאמור, כי ראוי שסכום הפיצוי המוצע בהסדר הפשרה יהיה גבוה יותר. זאת, לעמדתו, מכיוון שמדובר בהטעייה לכאורה, והיות שסכום ההטבה הגלום בהסדר הפשרה עולה רק כדי מחציתו של סכום הנזק כפי שחושב על ידי המשיבה עצמה. אלא שעמדה זו יוצאת מתוך ההנחה, המוכחשת על ידי המשיבה, שכל צרכני האריזות שבהן מדובר הוטעו הלכה למעשה, והיא אינה מעניקה משקל ראוי לנימוקי התנגדותה של המשיבה לבקשת האישור כפי שפורטו בסעיף 4 לעיל. בהינתן הנימוקים הללו, אין מדובר בסכום בלתי סביר. נוכח מכלול הנתונים, ובכלל זה היעדר התנגדויות כלשהן להסדר המוצע, אני סבור כי הסדר זה הינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.
14.מאחר שהסדר הפשרה מבוסס על חישוב נזק אריתמטי פשוט ועל העמדת ההטבה על שיעור מוסכם מתוך סך הנזק המחושב, איני רואה צורך במינוי "בודק".
15.נוכח כל האמור לעיל, אני מאשר את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.
16.הצדדים המליצו לבית המשפט, כי המשיבה תישא בשכ"ט ב"כ המבקש בסך של 50,000 ש"ח כולל מע"מ, ובגמול למבקש בסך כולל של 10,000 ש"ח. אשר לגמול יש להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים המפורטים בסעיף 22 לחוק תובענות ייצוגיות. אשר לשכ"ט ב"כ המבקשת יש להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים המפורטים בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות. במסגרת זו יש להביא בחשבון, בין השאר, את התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, את מידת חשיבותה הציבורית ואת הסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא כוחה בניהול ההליך ואת ההוצאות שהוצאו לשם כך. מאידך, יש לציין כי במקרה זה ההליך לא היה מורכב, שכן התשתית העובדתית והמשפטית הייתה פשוטה וצרת יריעה, וטרחת בא כוח המבקשת הייתה מוגבלת. נוכח שקלול מכלול הנתונים אני סבור כי הסכומים עליהם המליצו הצדדים הינם סבירים וניתן לאשרם. עם זאת, ראוי ליצור זיקה בין חלק משכר הטרחה לבין מתן ההטבה לצרכנים, הלכה למעשה, כדי לתמרץ את ב"כ המבקש לפקח על ביצועו של הסדר הפשרה בפועל. לפיכך, שכר הטרחה ישולם באופן הבא: