סלאמה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

פסק דין

תביעתו של התובע, שלידתה בהתקשרויות לקבלת שירותי תקשורת שונים מהנתבעת, לקבלת פיצויים והשבה בסכומים שונים בשל הפרות נטענות שונות של ההסכמים שבין הצדדים.

1.לטענת התובע, בחודש דצמבר 2010 הוא פנה למרכז השירות של הנתבעת בכרמיאל ובינו לבין הנתבעת נרקמו מספר הסכמים לקבלת שירותי תקשורת: רכישת שלושה מכשירי טלפון ניידים וחבילות שירות, רכישת שתי חבילות שירות של טלפונים נייחים ובכלל זה שירותי אינטרנט, ציוד והתקנת מכשור במשרדו ובביתו של התובע. התובע הוסיף וטען כי בכלל הסיכומים שהיו הוסכם, כי התקנת המכשירים בביתו ובמשרדו תהא ללא עלות. התובע הוסיף וטען כי הנתבעת גבתה ממנו סכומים בניגוד למוסכם, חלקם הוחזר לו וחלקם לא. לטענת התובע הוא נאלץ להוציא הוצאות רבות בגין הטיפול והמעקב אחר החיובים השונים שעשתה התובעת, ובכלל זה פניות חוזרות ונשנות שלו אל הנתבעת, בין בביקור בסניפה ובין בשיחות טלפון.

2.הנתבעת הכחישה את טענות הנתבע והיא טענה כי היא קיימה את ההסכמות שהיו בין הצדדים וכל אימת שחויב התובע בסכומים, שהם בניגוד להסכם, הוא זוכה בסכומים אלה כך שבסופו של דבר אין לו על מה להלין. כן טענה הנתבעת, כי לסכומים הנתבעים על ידי התובע אין אחיזה והם מוגזמים, מופלגים וחסרי פרופורציה. אחת המחלוקות העיקריות שניטשה בין הצדדים, הנה עלות החבילות המוסכמת. בעוד שהתובע טען, כי החבילות שנרכשו היו במחירים של 148 ₪ ו- 128 ₪ כולל מע"מ. וענה הנתבעת, כי הסכומים שהוסכמו אינם כוללים מע"מ.

3.שמעתי את הצדדים ובכלל זה את העדה הגב' מורן ליבוביץ' (להלן: מורן), העובדת אצל הנתבעת בסניפה בכרמיאל, אשר טיפלה בהתקשרות עם התובע. הגב' מורן אישרה באופן כללי את טענות התובע, כי הוא פנה אליה מספר פעמים וכי בוצעו זיכויים בחשבונו והוסיפה וטענה, הגם שהדגישה כי אין היא זוכרת את הפרטים, כי מחירי החבילות שסוכמו עם התובע הנם סכומים ללא מע"מ. אשר לגרסת התובע: אני מקבל את גרסתו הן בקשר לפניות הרבות שנעשו על ידו לנתבעת והן בקשר לתוכן הסיכומים שהיו, לא רק בשל הטעם כי דברי התובע מהימנים כשלעצמם, אלא גם משום שהם נתמכים באינדקציות ופרטים התומכים בה כגון, ציון המועדים בהם הוא פנה אל הנתבעת, ציון מספרן הסידורי של הפניות (מספרים הנמסרים ידי הנתבעת ללקוח כל אימת שהלקוח פונה לקבלת שירות) ומנגד לא מצאה הנתבעת לנכון – וסיבותיה עימה, לצרף רישומים רלוונטיים המתעדים את הפניות האמורות.

כבר עתה אציין כי יש לזקוף לחובתה של הנתבעת את העובדה כי היא לא צירפה, במקרה זה, כפי שהוא נוהגת לעשות במקרים רבים, את התרשומות (שלא לדבר על שיחות מוקלטות שהנתבעת וחברות אחרות נוהגות לעשות) בגין פניותיו של התובע אליה ולמצער תרשומות לגבי הפניות אשר התובע ציין בכתב התביעה, ולא נתנה הסבר מניח את הדעת מדוע נמנעה מלעשות כן. המדובר הוא במידע המצוי בידי הנתבעת ובשליטתה הבלעדית. כלל מושרש בפסיקת בית המשפט העליון והוא נטוע בהגיון- והדברים הנם ביתר שאת למקרה שלפניני, כי צד שנמנע מהבאת ראיה או מידע ובמיוחד כאלה שמצויים בשליטתו, חזקה עליו כי הוא לא עושה כן משום שבראיות אלה אגורים נתונים שאינם לטובתו.

4.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים הרבים שצורפו, אני רואה לקבל את התביעה בחלקה, כפי שאפרט להלן.

5.בטרם אפרט את נימוקיי לגוף התביעה, רואה אני להקדים ולציין מספר דברים: ראשית, אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה- יש לדחות את התביעה נגדה בשל העדר יריבות מאחר ולטענתה ההתקשרות לא נעשתה עמה אלא עם שותפות הקרויה: "פרטנר פתרונות תקשורת נייחים, שותפות רשומה". עיון בנספחים א' ו- ב' לכתב התביעה, המהווים בסיס ההתקשרות בין הצדדים, מלמד כי ההתקשרות נעשתה עם הנתבעת ולא עם השותפות, כך גם בחשבוניות אשר הונפקו לתובע צוינו פרטי הנתבעת – ולא השותפות.

מעבר לכך, לא ברור מדוע צריכה הנתבעת להכביד על כתבי בי- דין המוגשים בהליכים בבית המשפט לתביעות קטנות שלרוב (ואין זה המקרה שלפנינו) המדובר בתובעים לא מיוצגים על ידי עורכי דין ואינם בקיאים ברזי הטענות המשפטיות. ראוי כי הנתבעת תימנע ככל שניתן מפירוט יתר של טענות משפטיות וככאלה מצויות למכביר בכתב ההגנה כאן (וראו טענות הנתבעת בדבר העדר יריבות, העדר עילת תביעה, הטענה בדבר כדאיות הסקה וכו').

אפנה עתה לדון בגוף התביעה ובטענות הצדדים.

6.החזר בגין ההפרש שבין מחיר השירותים המוסכם לבין הסכום שנגבה בפועל: על פי טענת התובע, בינו לבין הנתבעת הוסכם כי מחירה של חבילת השירותים שהוא רכש לשימוש הביתי הנו הסך של 128 ₪ כולל מע"מ ומחירה המוסכם של חבילת השירות למשרד הנו בסכום של 148 ₪ כולל מע"מ. התובע טוען, כי מחירים אלה אף צוינו על גבי מסמך עליו רישום בכתב ידה של מורן (נספחים א' ו- ב' לכתב התביעה). מורן לא הכחישה כי הרישום האמור הנו רישום בכתב ידה. טענתה של הנתבעת היא כי הסכומים הרשומים (148 ₪ ו- 128 ₪) הנם מחירם שאינם כוללים מע"מ ועליהם יש להוסיף מע"מ.

אין בידי לקבל טיעון זה משני טעמים: הרישום שנערך על ידי מורן בכתב ידה מלמד כי המדובר בסכומים כוללים מע"מ משלא צוין שעליהם יש להוסיף מע"מ, וכן טיעון זה אינו מתיישב עם החיובים שהיו בפועל בחשבוניות שנשלחו לתובע. אילו טענת הנתבעת, כי הסכומים שהוסכמו היו סכומים ללא מע"מ, נכונה היא, הרי שעל הסכומים בהם חויב התובע בחשבוניות להיות הסכומים שהוסכמו בתוספת המע"מ. לא כך הם פני הדברים, שכן קיים הפרש בין הסכומים שסוכמו (בתוספת מע"מ) לבין החיובים בחשבוניות בפועל. אמנם המדובר הוא בהפרש קטן של כ- 3 שקלים, אולם הפרש זה הפרש הוא- וטענתה של נציגת הנתבעת לפיה "יתכן [ונציג השירות] יטעה בשקל או שתיים", אינה מקובלת עלי כלל וכלל. חבילת השירות שהוסכמה ופרטיה נרשמו על ידי מורן בכתב ידה לא הייתה בסכומים מעוגלים אלא בסכומים מדויקים ("על השקל"), וממילא המדובר בסכומים קטנים, כך שקשה- לאור נתונים אלה להלום, את טענת הנתבעת.

יתרה מכך, טענתה של הנתבעת, הגם שאיני מקבלה הינה בעייתית, שכן הנתבעת בטיעונה זה, מעידה על עצמה כמי שהיא מפרה לכאורה, את חוק הגנת הצרכן הקובע בסעיף 17 ד' שבו: "לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי". "המחיר הכולל" כהגדרתו בסעיף 17 א' לחוק, הינו המחיר אשר כולל בין היתר, מס ערך מוסף.

לפיכך, אני מקבל את טענתו של התובע כי הוא זכאי להשבת ההפרש בין מה שסוכם לבין הסכום שנגבה בפועל, ואני מקבל את החישוב שנערך על ידו בסעיף 8(ג) לכתב התביעה. ההפרש האמור מסתכם בסך של 520 ₪ ומסתכם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופת ההתקשרות במעוגל, בסך של 550 ₪. לתוצאה אליה הגעתי כאן, יש חשיבות ומשמעות לגבי פסיקת פיצויים לדוגמה- ואתייחס לכך בהמשך.

7.חיוב בגין "תא קולי ויזואלי" ושירות "המתנה נעימה": התובע טען כי הוא חויב בסכומים בגין שירותים אלה מקום שכלל לא נתבקשו על ידו וכי הוא ביקש לבטלם ופנה שוב ושוב בעניין זה לנתבעת. התובע פירט את פניותיו לנציגי הנתבעת, מספרי הפניות ומועדן. הנתבעת טענה כי שירותים אלה הופעלו לבקשת התובע, לאחר שהתובע פנה אליה ביום 25.2.2012. על כל פנים, טוענת הנתבעת, כי התובע זוכה בגין חיובים אלה.

כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה, הרי התובע זוכה בגין סכומים אלה, אך יחד עם זאת, אין בידי לקבל את גרסתה של הנתבעת לפיה התובע פנה אליה וביקש לקבל שירותים אלה וכי זיכויו היה "לפנים משורת הדין".. הגם שהנתבעת ציינה מועד בו פנה התובע אליה לטענתה,

לא צירפה הנתבעת מסמך כלשהו המעיד על פניה זו, והמתעד את תוכן הפנייה שהיתה, אם היתה.

אני מקבל אפוא, את גרסת התובע וקובע כי גם בגין רכיבים אלה, גבתה התובע סכומים שאינם מגיעים לה ובניגוד למוסכם (כאשר סכומים אלה הוחזרו לתובע).

8.חיובים נוספים שבוטלו: התובע טוען עוד כי הסכומים בהם חויב בחשבוניות לא תאמו את הסיכום שהיה בין הצדדים, שכן כבר בחשבונית הראשונה הוא חויב בשני סכומים שהוסכם שינתנו ללא עלות; תשלום עבור דמי יציאה מהחברה הקודמת ודמי ההתקנה וכן חויב בסכומים שונים בגין תיקונים ובגין שירותים נוספים שכלל לא נתבקשו- דבר אשר אילץ אותו לפנות פעמים רבות לנתבעת כדי להסדיר את העניין ולבטל את החיובים שהנם בניגוד למוסכם. למעשה הנתבעת אינה חולקת על כך כי התובע חויב בסכומים מסויימים בניגוד למוסכם בין הצדדים אולם היא טוענת כי בחשבונית שלאחר מכן הוא זוכה בסכומים שחויבו. אין מחלוקת כי בסופו של יום הסכומים בהם חויב התובע המפורטים לעיל, הושבו לו על ידי זיכויו בחשבוניות שהונפקו לאחר מכן.

אני מקבל את גרסתו של התובע כי בשל החיובים השונים בהם הוא חויב, הוא פנה פעמים רבות לנתבעת, הן טלפונית והן למרכז השירות כדי להסדיר חיובים אלה ואני סבור כי בגין כך זכאי התובע לפיצוי. דבר פנייתו של התובע לנתבעת עולה הן מגרסת התובע המפורטת ודבריו מקבלים חיזוק מעדותה של מורן.