עיריית רהט חויבה לשלם לעובדים שכר עבודה ופיצויי הלנה בגין השבתתם בכפיה

מבוא:

עניינו של פסק דין זה, בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה הסתדרות העובדים הכללים החדשה (להלן: "המבקשת") במסגרתה התבקש בית הדין להורות בצו לעיריית רהט (להלן: "המשיבה") לשלם את שכרם של העובדים ליום 11.12.2012 ופיצויי הלנת שכר.

הצדדים:

1. המבקשת, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, היא ארגון העובדים היציג של עובדי המשיבה.

2. המשיבה, עיריית רהט, הינה רשות מקומית הפועלת במסגרת פקודת העיריות [נוסח חדש] תשכ"ט-1969, חברה במרכז השלטון המקומי.

3. יחסי העבודה במשיבה מוסדרים במישור הקיבוצי, בהסכמים והסדרים קיבוציים ובמרכזם חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.

הבקשה והתשובה:

4. בבקשה לפנינו טענת המבקשת כי ביום 11.12.2011 (להלן: "יום השביתה"), השביתה המשיבה את מקום העבודה במסגרת הפגנה ושביתה שיזמנה וועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל (להלן: "וועדת המעקב"), לאותו היום. המבקשת הוסיפה כי עובדי המשיבה היו מוכנים ומזומנים לעבוד ביום השביתה ועבודתם נמנעה בידי המשיבה, המעביד, ולפיכך הם זכאים לשכר על יום העבודה - ה-11.12.2011.

5. המבקשת הוסיפה כי לאחר שפנתה בשמם של עובדי המשיבה בדרישה לתשלום השכר על יום השביתה, היא נדחתה בטענה שאין בה ממש, האומרת כי מקום העבודה לא הושבת. על רקע זה הוגשה העתירה לפיצויי הלנת שכר על שכר העבודה הנתבע.

6. הבקשה מתייחסת לכלל העובדים במשיבה, למעט העובדים המועסקים במערכת החינוך (ראה: עדותו של מר אלגרינאוי סמי, עמ' 5 לפרוטוקול מיום 18.12.2012, שורה 24, והתייחסות הצדדים בכתבי הטענות לקבוצת העובדים אליה מתייחס הסכסוך ולדוגמא סעיף 10 לכתב התשובה).

7. בתמצית טוענת המשיבה, כי לא היו דברים מעולם. לעניין זה טוענת המשיבה כי לא הורתה לעובדיה לשבות מעבודתם ביום 11.12.2011 ולא מנעה מאותם עובדים אשר התייצבו לעבודה באותו היום, מלעבוד- והראיה בפועל מקצת מהעובדים עבדו ביום השביתה.

במאמר מוסגר הוסיפה המשיבה, כי בבוקר יום ה- 11.12.2011 (יום השביתה) "בשעה 07:30 לערך, התייצבו לעבודה מספר עובדים בודדים ומצאו את שער החניה נעול... בשעה 08:00 באותו היום, שער החניה היה פתוח והעובדים כבר נכנסו ללא הפרעה לבניין העירייה (שלא היה נעול), החתימו את כרטיס הנוכחות ועבדו..." סעיף 9 לתשובת צד בסכסוך קיבוצי.

8. על רקע טוענת המשיבה, כי העובדים אשר לא התייצבו לעבודתם ביום השביתה - אינם זכאים לשכר. בפרט טוענת המשיבה, כי אין בסיס לדרישת המבקשת לשכר לאותם עובדים אשר מקום עבודתם הרגיל, איננו בבניין העירייה ומכאן שעובדים אלה, והמבקשת בשמם, אינם יכולים לטעון כי ההפרעה הזמנית בכניסה לחניה בבניין העירייה - מנעה מהם את מימוש הזכות לעבוד.

9. המשיבה הוסיפה כי כל עוד לא הוכח שנמנעה כניסתם של עובדים לעבודה, קיימת מחלוקת לעניין זכותם של העובדים לשכר, מחלוקת המצדיקה הפחתה/ביטול פיצוי הלנת שכר, אף אם יימצא כי היא חייבת לשלם למי מבין עובדיה שכר על יום השביתה.

המחלוקת:

10.  כתבי הטענות- בקשת הצד בסכסוך קיבוצי ותשובת המשיבה- תוחמים את גבולותיהן של המחלוקות נשוא פסק דין זה, מחלוקות שהן עובדתיות בבסיסן. המחלוקת העיקרית נסובה על טענת המבקשת (המוכחשת על ידי המשיבה), האומרת- כי ביום 11.12.2011 השביתה המשיבה את מקום העבודה ומנעה מעובדיה את מימוש הזכות לעבוד וזאת במסגרת ההפגנה והשביתה עליה הכריזה וועדת המעקב לאותו היום; המחלוקת הנוספת היא בשאלת תום הלב שהפגינה המשיבה בדחיית דרישת המבקשת לשכר לעובדיה על יום השביתה.

בירור העובדות:

11.  בירור העובדות- נושא פרק זה של פסק הדין- נפתח בהצגת העובדות אשר לטעמנו מהוות את המסגרת לדיון שיתפתח בשתי הסוגיות העובדתיות שבמחלוקת- טענת המבקשת לפיה המשביתה המשיבה את מקום העבודה ביום השביתה; ושאלת תום הלב בדחיית בקשת המבקשת לשכר לעובדיה ליום שביתה; והעובדות הן כדלקמן:

א.    ועדת המעקב העליונה של ערביי ארץ ישראל הכריזה על הפגנה והשבתה במגזר הערבי שנועדה ליום ה- 11.12.2011.