תביעה למזונות הקטינים ומדור.

א.         רקע כללי ופרוט ההליכים בעניינם של הצדדים:

1.         הגב' פלונית- ( להלן: "האם" ו/או "הנתבעת") ומר אלמוני ( להלן: "האב" ו/או הנתבע ו/או "התובע" נישאו זל"ז כדמו"י ביום **.**.2004. מנישואים אלה נולדו להם שני ילדים : פלוני קטין יליד ** ו-פלונית (קטינה) - הם  התובעים 2 ו-3 בתמ"ש *** שעניינו תביעה למזונות.

2.         ביום 10/2/11 הגישה האם תביעה למזונות הקטינים. על אף העובדה כי לא נתבעו מזונות עבור האם היא מופיעה בכותרת כתב התביעה כתובעת. עפ"י הנטען בכתב התביעה בחודש נובמבר עזב הנתבע את דירת הצדדים והביע רצונו להתגרש. האם עברה להתגורר בבית אמה יחד עם הקטינים, אך היא מחפשת דירה להשכרה. עוד עפ"י הנטען בכתב התביעה   לצדדים דירה עליה רובצת משכנתא. הדירה הושכרה ודמי השכירות שנתקבלו שימשו לתשלום המשכנתא.

3.         עפ"י כתב התביעה סעיפים 5 ו-6 העמידה האם את תביעת המזונות ע"ס של 4,710 ש"ח לפי הפרוט להלן: חלק יחסי בהוצאות החזקת הבית 300 ש"ח, מזון וכלכלה 2,300 ש"ח, ביגוד והנעלה 300 ש"ח, צעצועים,טיטולים ודברים נלווים 400 ש"ח, תרופות ותשלומים לרופאים 300 ש"ח, הוצאות מעון לאחר הנחה 860 ש"ח, נסיעות 250 ש"ח.  עפ"י ס' 6.1 לכתב התביעה : " במידה והתובעים יעברו להתגורר בשכירות לסכום זה יתווספו מדור ודמי שכירות לדירה בסך של כ-2,000 ש"ח לחודש".

לעניין זה יודגש כי צרכי הקטינים נתבעו במאוחד וללא כל אבחנה בין צרכי מי מהקטינים וזאת בניגוד לתקנה 261 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולפיה : " היתה תביעה למזונות בעד מספר תובעים, יפורטו בכתב התביעה צרכיו של כל תובע בנפרד".

4.         עוד יודגש כי האם לא צרפה להרצאת הפרטים 12 תלושי שכר וזאת בניגוד לתקנה 261 (ב) לתסד"א הקובעת : " הגיש הורה תביעה למזונות קטין, יצרף ההורה להרצאת הפרטים פירוט של הכנסותיו בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה". בהרצאת הפרטים הסתפקה האם בציון "מיולי 2010 עד היום בין 3,800-4,200 ש"ח. בכתב התביעה עצמו לא ציינה התובעת כל פרטים באשר למקום עבודתה ו/או השתכרותה וכאמור לעיל לא צרפה כלל תלושי שכר.

באשר להכנסת הנתבע הסתפקה האם בציון בהרצאת הפרטים כי הוא עובד בעבודות מזדמנות ולא ציינה כלל מהי הכנסתו.

5.         ביום 29/3/11 הוגש ע"י הנתבע כתב הגנה וכן בקשה לדחייה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית שכן התובעת הגישה כבר ביום 22/11/10 תביעת גירושין מזונות ומשמורת לבית הדין הרבני האזורי בת"א.

בסעיף 5 לכתב ההגנה טען הנתבע "כי לאורך כל חייו נתקל בקשיים רבים לעבוד". " הנתבע מתקשה להתמיד ולהצליח במקום עבודה מסוים לאורך זמן. לא זו אף זו נעדר הנתבע מקצוע ומקור פרנסתו הינו עבודות מזדמנות וזמניות. כך גם עבודתו הנוכחית של הנתבע שהינה עבודה זמנית אשר עתידה להסתיים בסמוך לחג הפסח הקרב ובא ומכל מקום, עובדה זו ידועה היטב לתובעת שכן כך גם היה לאורך שנות חייהם המשותפים".

לפיכך, עתר הנתבע בסעיפים 6 ו-8 לכתב הגנתו "לקבוע מזונות ומדור על הרף הנמוך ביותר".

6.         ביום 29/3/11 התקיים דיון בתביעת המזונות בפני כב' השופט פאול שטרק. במהלך הדיון שבה והעלתה ב"כ הנתבע טענות לעניין סמכות בית המשפט לדון בתביעה נוכח קיומם של הליכים מקבילים בבית הדין הרבני. בתום הדיון נתנה ע"י כב' השופט פאול שטרק החלטה כדלקמן:

"על ב"כ הצדדים להגיש מלוא הפרוטוקולים של הדיונים בביה"ד הרבני.

בימ"ש לא ייתן החלטה בעניין מזונות זמניים כל עוד מתנהל דיון בביה"ד הרבני. לכן, על ב"כ האם להגיש החלטה למחיקת התביעה בביה"ד הרבני ביחס למזונות הקטינים בלבד. בימ"ש במסגרת כל החלטה שתינתן יתייחס לדרך ניהול התיק ולטענות ב"כ האב.

התיק יובא לעיוני עד ה- 15.4.2011 לצורך מתן החלטה בעניין מזונות זמניים ו/או כל החלטה אחרת בהתאם לנסיבות".

7.         ביום 7/7/11 הגיש ב"כ האם הודעה לבית המשפט לה צרף פרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני מיום 17/5/11 והחלטה מיום זה. עפ"י ס' ב' להחלטה : "המזונות הזמניים שביה"ד קבע בסך של 2,500 ש"ח  יישארו כקבועים אולם אין הם כוללים רכיב מדור. האישה תוכל לתבוע את רכיב המדור בכל מקום הנראה לה לנכון". עפ"י ס' ג' להחלטה: "במידה ותוגש בקשה לפירוק שיתוף ידון ביה"ד בבקשה בהקדם".

            לעניין זה יודגש כי ההחלטה מיום 17/5/11 עגנה למעשה ההחלטה בדבר מזונות זמניים שנתנה ע"י בית הדין הרבני ביום 29/3/11. 

8.         ביום 10/7/11 נתנה ע"י כב' השופט פאול שטרק החלטה בדבר מזונות זמניים. בסעיף 5 להחלטתו דחה כב' השופט פאול שטרק את טענת הנתבע בעניין חוסר סמכות. בסעיף 22 להחלטתו קבע את מזונות הקטינים כדלקמן:  

"א. ביחס למדור, הנני מורה כי האם תעבור לגור עם הקטינים בדירת הצדדים עד הגיעה של הקטינה **** לגיל 18. בכך האב מרוויח פעמיים: הוא מוריד לו את סך העלות החודשית בגין מדור שכן אם האם הייתה פונה לגור בשכירות סביר להניח שדמי המדור שהיה נאלץ לשלם היו גבוהים יותר. בנוסף, האב רוכש זכויות קנייניות בדירה וכספו לא יורד לטמיון.

ב.  כל אחד מהצדדים ישלם מחצית המשכנתא וזאת בכפוף לכך שהאם תשוב עם הקטינים להתגורר בדירה.