השופטת ורדה וירט-ליבנה
פתח דבר :
1. לפתחנו מובאת בערעור זה סוגיית הגדרת יחידת מיקוח ובחינת האיזון בהגדרתה אל מול הזכות לחופש ההתארגנות. כאשר השאלה לבירורה נדרשים אנו, לראשונה, היא האם קיים שוני מהותי ומה יהא משקלו, בהגדרת יחידת מיקוח במקום עבודה מאורגן, לבין הגדרת יחידת מיקוח בנסיבות של התארגנות ראשונית במקום עבודה שאינו מאורגן.
בהליך שבפנינו אבחן את הדברים כסדרם - תחילה אביא את הרקע העובדתי לערעור, ולאחריו אסקור את הגדרת יחידת המיקוח עד כה בפסיקת בתי הדין לעבודה ואת חשיבותה של הזכות להתארגנות בחוק ובפסיקה; אסקור את מהותה של ההתארגנות הראשונית ואת הפסיקה עד כה שהתייחסה לשאלת קביעת יחידת המיקוח בהתארגנות ראשונית, ולאחר מכן אשלב בין הזכות להתארגנות ראשונית לבין הכללים שיש להחיל על הגדרת יחידת המיקוח בזמן ההתארגנות הראשונית. לבסוף אחיל את הכללים מן הכלל אל הפרט כאשר אבחן את שאלת הגדרת יחידת המיקוח לאורה של הזכות להתארגנות ראשונית.
ותחילה הרקע לערעור :
2. במהלך חודש נובמבר 2010, החל מר תומר כובשי, מנהל מכירות בסניף של רשת "מחסני חשמל" (להלן גם הרשת) בנס ציונה, אשר עובד ברשת משנת 2002, בהליך צירוף של עובדי הרשת כחברים במערערת (להלן גם ההסתדרות), במטרה לקבוע יציגות של ההסתדרות כארגון עובדים בקרב עובדי הרשת. ביום 1.12.10 הודיע ב"כ ההסתדרות להנהלת הרשת כי ההסתדרות היא הארגון היציג ברשת לאחר שמעל לשליש מעובדיה הצטרפו אליה כחברים, וקרא להנהלת הרשת להיכנס עם ההסתדרות למשא ומתן קיבוצי. באי כוח המשיבה (להלן גם החברה) השיבו לפניה זו בסירוב, בטענה שההסתדרות אינה ארגון יציג במשיבה על פי הדין.
במאמר מוסגר יצוין כי ביום 18.1.11 הגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי בתל אביב בקשת צד בסכסוך קיבוצי (ס"ק 32475-01-11) שעניינה פגיעה נטענת בזכות ההתארגנות, בה נטען כי הנהלת החברה והרשת מפעילות לחץ ואיומים על עובדים ברשת שלא כדין, וזאת במטרה לסכל את התארגנות העובדים. בבקשה זו עתרה ההסתדרות למתן צווים ולחיוב בפיצויים ללא הוכחת נזק. בקשה זו מתבררת בפני בית הדין האזורי בהליך אחר ועל כן אין אנו נדרשים לה.
3. ביום 14.6.11 הגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי בתל-אביב בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד החברה, בה עתרה לקבלת צו הצהרתי המורה לחברה להכיר בהסתדרות כארגון עובדים יציג ביחידת המיקוח רשת "מחסני חשמל". כפועל יוצא מכך התבקש בית הדין להורות לחברה לנהל משא ומתן קיבוצי בתום לב עם ההסתדרות לחתימה על הסכם קיבוצי.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (סגן הנשיא שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר מרדכי כהן ומר צבי זייד; ס"ק 20894-06-11) דחה בפסק דינו את בקשת הצד בסכסוך קיבוצי שהגישה ההסתדרות וקבע כי אין להכיר ברשת חנויות "מחסני חשמל" כיחידת מיקוח נפרדת בחברה. על פסק דין זה הוגש הערעור שבפנינו.
השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בערעור שבפנינו, היא האם מתקיימים התנאים להכיר ברשת "מחסני חשמל" כיחידת מיקוח נפרדת בשלב של התארגנות העובדים הראשונית, או שמא יחידת המיקוח הרלוונטית היא רחבה יותר וכוללת את שלוש הרשתות המרכיבות את מגזר הרשתות הקמעונאיות שמפעילה המשיבה. ולשם כך אפרט את העובדות שהובאו על ידי הצדדים בפני בית הדין האזורי (יצוין, כי השאלה האם ההסתדרות עומדת בתנאים בחוק להכיר בה כארגון עובדים יציג ברשת בהקשר של הצטרפות שליש מעובדי הרשת לפחות, לא נבחנה עובדתית על ידי בית הדין האזורי והושארה על ידו בצריך עיון).
העובדות המהוות רקע לערעור:
4. המשיבה היא חברה המצויה בבעלות של חברת האחזקות אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ. החברה מורכבת משישה אגפי מטה (יעוץ משפטי, פיתוח עסקי, כלכלה ובקרה, כספים, מערכות מידע ומשאבי אנוש), והיא עוסקת בשלושה תחומי פעילות או מגזרים שונים (שחלק ממרכיביהם מאוגדים כחברות-בנות):
א. מגזר מוצרי הצריכה - כולל את תחום מיזוג אוויר - ייצור, יבוא, שיווק, מכירה והפצה של מזגנים - מאוגדת כחברה נפרדת בשם "אלקטרה תעשיות מיזוג אוויר 2006", מפעל מאורגן בו ההסתדרות היא ארגון יציג וקיים הסכם קיבוצי. בנוסף כולל מגזר זה את תחום הייבוא והסחר (יבוא שיווק ומכירה של מוצרי חשמל ביתיים), שיווק מטהרי מים (תחת המותג "אלקטרה בר") ומערך השירות של החברה.
ב. מגזר המחשבים והתקשורת - כולל שתי חברות שמאוגדות באופן עצמאי ונפרד: אלקטרה מחשבים בע"מ וברס-אלקטרה תקשורת סלולארית בע"מ (אשר מייבאת את מוצרי מותג סוני אריקסון בישראל).
ג. מגזר הרשתות הקמעונאיות - הפעלת רשתות שיווק למכירת מוצרי צריכה חשמליים, כולל בתוכו שלוש רשתות נפרדות - רשת "מחסני חשמל", רשת "שקם אלקטריק", ורשת "ביג סנסור". בהתאם לאמור בתשקיף החברה מיום 19.11.10, הרשתות כוללות בסך הכל 67 סניפים, בחלוקה של 23 סניפים ל"מחסני חשמל", 42 סניפים ל"שקם אלקטריק" ושני סניפים ל"ביג סנסור".
5. ביום 5.1.07 רכשה החברה מידי חברת מחסני יפו בע"מ את רשת "מחסני חשמל", כמותג העומד בפני עצמו. יוזכר כי הרשת אינה מאוגדת כחברה נפרדת.
על פי הסכם הרכישה, החברה רכשה את הזכות לעשות שימוש בשם "מחסני חשמל", את המוניטין, המיטלטלין והמלאי. בסעיף 4.5 להסכם הרכישה נקבע כך:
"הרוכשת רוכשת את הממכר כ"עסק חי" מתוך כוונה להמשיך ולהפעילו כרשת וכמרכז רווח נפרדים ועצמאיים ברוכשת, ותפעילו כאמור באותה מתכונת בה הופעל על ידי המוכרת עובר למועד ההשלמה, בשינויים המחויבים, והכל עד ליום 31.12.07 או כל עוד איזה מהסכמי שירותי הניהול יעמוד בתוקפו, לפי המאוחר ביניהם".
יצוין, כי הסכמי שירותי הניהול עם בעלי מחסני יפו בע"מ הסתיימו בסוף שנת 2007, ולכן על פי הסכם הרכישה התחייבותה של החברה להפעיל את הרשת באותה מתכונת בה הופעלה קודם לרכישה, כרשת וכמרכז רווח נפרדים ועצמאיים, פקעה ביום 1.1.08.