רע"א
בית המשפט העליון
|
4474-97,4923-97,5450-97
05/06/2000
|
בפני השופט:
1. הנשיא א' ברק
2. המשנה לנשיא ש' לוין
3. ט' שטרסברג-כהן
|
| - נגד - |
התובע:
1. רמי טצת ואח' (המבקשים ברע"א 4474/97 והמשיבים ברע"א 4923/97 ורע"א 5450/97)
2. מזרחי- חברה לחתמות בע"מ (המבקשת ב 4923/97)
עו"ד גיורא ארדינסט
עו"ד מיכל הלפרין
עו"ד ניר (בשם המבקשת 2)
עו"ד דוד לשם
|
הנתבע:
אברהם זילברשץ ואח' (המשיבים ברע"א 4474/97 וברע"א 5450/97 והמבקשים ברע"א 5450/97)
עו"ד צבי אגמון
עו"ד עירית רוזנבץ
|
| פסק-דין |
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1. לפנינו שלוש בקשות רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל) בה אושרה באופן חלקי הבקשה להגיש תובענה ייצוגית על פי פרק ט1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח1968- (להלן: החוק). בהסכמת בעלי הדין, עוכב ביצועה של החלטת בית המשפט המחוזי בדבר אישור התובענה כתובענה ייצוגית, עד למתן החלטה בבקשות רשות הערעור. כן הוחלט ליתן רשות ערעור והבקשות תידונה כערעור לפי הרשות שניתנה.
תמצית העובדות וההליכים
2. חברת עיט ציוד צבאי לייצוא בע"מ (להלן: "החברה") פרסמה ביום 30.3.92 תשקיף לפיו הציעה למחזיקי ניירות הערך שלה - על דרך של זכויות - מניות וכתבי אופציה של החברה. בחודש יולי 1993, חמישה עשר חודשים לאחר יום פרסום התשקיף, התמוטטו כליל עסקיה של החברה, חברות הבנות שלה הוכרזו כחדלות פירעון, לחברה נתמנו מפרק זמני וכונסי נכסים והמסחר בניירות הערך שלה הופסק (הכינוי "הקבוצה" יתייחס לחברה ולחברות הבנות שלה כאחד).
המבקשים ברע"א 4474/97 (להלן: "התובעים") רכשו והחזיקו במועדים שונים וגם במהלך החודשים שלאחר פרסום התשקיף, ניירות ערך של החברה. התובעים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה ובמסגרתה ביקשו את אישור בית המשפט לבירור התביעה כתובענה ייצוגית לפי הוראות החוק. התביעה הוגשה נגד המשיבים 8-1 ברע"א 4474/97 (הם המבקשים ברע"א 5450/97, להלן: "הדירקטורים"), אשר כיהנו כדירקטורים בחברה במועד פרסום התשקיף, וכנגד המשיבה 9 ברע"א 4474/97 (היא המבקשת ברע"א 4923/97, להלן: "חברת החתמות") אשר שימשה חתם מוביל בהנפקת ניירות הערך וחתמה על תשקיף ההנפקה (הכינוי "הנתבעים" יתייחס לדירקטורים ולחברת החתמות כאחד).
כתב התביעה - פרטים מטעים בתשקיף
3. בכתב התביעה טוענים התובעים, כי תיאור מצבה העסקי של החברה בתשקיף היה מטעה באופן שנכללו בו פרטים מטעים והושמט ממנו מידע חשוב לציבור המשקיעים. מן התשקיף הצטיירה - כך לטענת התובעים - תמונת מצב של חברה רווחית ויציבה, בעוד שבפועל, כבר בזמן פרסום התשקיף, הייתה החברה נתונה במצב עגום ועמדה על סף חדלות פירעון. התובעים משתיתים תביעתם על שלושה פרטים מטעים אשר נפלו לטענתם בתשקיף:
א. מצבן העסקי של חברות הבנות במועד פרסום התשקיף - לטענת התובעים, בניגוד לתיאורן בתשקיף של חברות הבנות, שולצה וגרינבראייר, כחברות רווחיות ויציבות, הרי שבמציאות, בעת פרסום התשקיף, היו הללו נתונות בקשיים פיננסיים והגיעו לכלל חדלות פירעון.
ב. צבר ההזמנות של החברה וחברות הבנות - לטענת התובעים, צבר ההזמנות שפורסם בתשקיף - הכולל נתונים באשר להיקף ההזמנות הקיימות של ציוד מן החברה וחברות הבנות שלה - הוצג באופן מנופח והיה גבוה מהיקף ההזמנות שצפוי היה להתבצע ואשר התבצע הלכה למעשה.
ג. חישוב שווי המניה לאחר ההתאמה למרכיב ההטבה - התובעים טוענים, כי השער בו תיסחרנה מניות החברה בעקבות ההנפקה, הוצג בתשקיף באופן שגוי ומטעה שאינו עולה בקנה אחד עם הנחיות הבורסה. במה דברים אמורים? כאמור, החליטה החברה להציע את ניירות הערך על דרך של הנפקת זכויות, קרי: לכל מי שהחזיק בניירות הערך של החברה במועד הקובע, ניתנה הזכות לרכישת ניירות ערך נוספים במחיר הנמוך ממחירו של נייר הערך לפני המועד הקובע (וכאן למעשה גלומה ההטבה שבהנפקה). החל מן היום שלאחר המועד הקובע - הוא יום האקס - נסחרות המניות ללא הזכויות, כך שמי שרוכש את מניות החברה החל ממועד זה ואילך, אינו זוכה בהטבה ולא עומדת לו האפשרות לרכישת ניירות ערך נוספים בתנאי ההטבה. מטבע הדברים, מחירם של ניירות הערך של החברה ביום האקס נופל ממחירם עובר ליום האקס, משום שהחל מיום האקס אין ניירות הערך כוללים את ההטבה האמורה. טענת התובעים היא, כי החישוב שערכה החברה ביחס לשווי המניה ביום האקס היה שגוי ומנוגד להנחיות הבורסה ובעטיו נגרם להם נזק.
לטענת התובעים, בהסתמך על התשקיף ובכלל זאת על שלושת הפרטים המטעים שנכללו בו, רכשו משקיעים רבים את מניות החברה - או נמנעו מלמוכרן. לפיכך, ביקשו הם להורות כי התביעה תתברר כתביעה ייצוגית על פי הוראות החוק.
החלטת בית-המשפט המחוזי
4. בית המשפט המחוזי, לאחר שדן בבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית ובחן את התקיימותם של כל התנאים הקבועים בסעיפים 54א ו54-ב לחוק, ראה לאשר את הגשת התובענה הייצוגית בעילות שעניינן פרטים מטעים באשר לאופן הצגת מצבן העסקי של חברות הבנות במועד פרסום התשקיף ובאשר לשווי המניה ביום האקס, לאחר ההתאמה למרכיב ההטבה (פרטים א' ו-ג' לעיל). בכל הקשור לעילת התביעה שעניינה מתן מידע שגוי ומוטעה ביחס לצבר ההזמנות של החברה (פרט ב') קבע בית המשפט, כי התובעים לא הרימו את הנטל "בדבר סיכויי הצלחה סבירים של התובענה" ולפיכך דחה את הבקשה לאשר את התביעה כייצוגית, ככל שמדובר בעילה זו. בית המשפט הגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה ככוללת את רוכשי ניירות הערך של החברה לאחר פרסום התשקיף וכן את מחזיקי ניירות הערך של החברה מיום פרסום התשקיף ואילך. כן תחם בית המשפט את עילות התביעה וקבע כי אלו כוללות: הפרת התחייבויות תשקיפיות; הפרת חובות מכוח החוק והתקנות שהותקנו על פיו; הפרת הנחיות הבורסה ותקנונה; הפרת חובות אמון וזהירות.
על החלטה זו הוגשו בקשות רשות הערעור שלפנינו. התובעים מבקשים לערער על דחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ככל שזו נוגעת להצגת צבר ההזמנות בתשקיף (רע"א 4474/97) ואילו הדירקטורים וחברת החתמות מבקשים לערער על אישורה של התובענה הייצוגית ביחס לשתי העילות האחרות (רע"א 4923/97 ורע"א 5450/97).
תמצית טענות הצדדים
רע"א 4923/97 ורע"א 5450/97
5. טענות הנתבעים בקליפת האגוז הן, כי התובעים לא עמדו בנטל להראות כי התקיימו התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית. באשר לפרט שעניינו מצבן של חברות הבנות בעת פרסום התשקיף, טוענים הנתבעים כי התובעים לא הציגו תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס את הטענה בדבר חדלות הפירעון של חברות הבנות כבר במועד פרסום התשקיף, בעוד שהנתבעים הציגו הסבר להתמוטטות החברה וחברות הבנות אשר נתמך בחומר הראיות. באשר לעילת התביעה שעניינה תיאור מרכיב ההטבה וחישוב שווי המניות ביום האקס, טוענים הנתבעים, כי מרכיב ההטבה תואר בתשקיף כנדרש וכי החישוב נעשה על פי הנחיות הבורסה כפי שהיו בתוקף במועד ההנפקה ובתיאום עם הגורמים המוסמכים בבורסה. בנוסף לכך טוענים הנתבעים, כי אין בתיאור מרכיב ההטבה בתשקיף משום הבטחה בדבר השער בו תיסחרנה המניות ביום האקס, והוא מהווה לכל היותר אינדיקציה בדבר שער הבסיס בתחילת יום המסחר ולפיכך אין מדובר בפרט מהותי שעשוי להשפיע על קבלת ההחלטות על ידי המשקיע הסביר ואין לראות בו פרט מטעה. זאת ועוד, לטענת הנתבעים, היות והתובעים רכשו את כל ניירות הערך של החברה, אשר הקנו להם זכויות בהנפקה, לפני פרסום התשקיף, אין הם נמנים על מעגל הזכאים לתבוע בגין פרט מטעה בתשקיף ולפיכך לא קמה להם עילת תביעה אישית. טענה נוספת בפי הנתבעים עניינה סוגיית הנזק ולפיה, גם אם נפלה טעות בתיאור מרכיב ההטבה בתשקיף, הרי שלא נגרם, ולא יכול היה להיגרם לתובעים או למאן דהוא, כל נזק בשל תיאור זה, שכן שיעורו של מרכיב ההטבה משפיע על שווי המניה ביום האקס. כלומר, ככל שמרכיב ההטבה גדול יותר קטן שווי המניה ולהיפך, אולם שווים הכולל של ניירות הערך שמוחזק על ידי בעל המניות לא משתנה.
6. מנגד, טוענים התובעים, כי עמדו בנטל הראייתי הנדרש בשלב זה להראות התקיימותם של התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית. התובעים מדגישים את הקושי לבסס את טענת הפרט המטעה בתשקיף באמצעות נתונים חיצוניים המצויים בשלב זה של הדיון בידיעה בלעדית של הנתבעים. כמו כן, מבקשים הם לייחס משקל לכך שהנתבעים לא הצביעו על התרחשותו של אירוע דרמטי כלשהו במהלך החודשים שלאחר פרסום התשקיף שיכול היה להסביר את כניסתן של החברות למצב של חדלות פירעון. בכלל טענותיהם מבקשים התובעים לאמץ את קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי בכל הקשור לשתי עילות אלה.
רע"א 4474/97