הסטודנטית סולקה מהלימודים- ביהמ"ש הורה על החזרתה

רקע

1.         המבקשת החלה לימודי תואר ראשון במדעי המחשב אצל הנתבעת, בשנת 2010.

            בתום שנת הלימודים השנייה, בעקבות כישלונותיה בשני קורסי חובה, היא חויבה על ידי המשיבה ב"תכנית מבחן" במהלך השנה השלישית.

            כפי שנמסר לה, וכפי שקבוע ב"תקנון הלימודים לתואר בוגר" (להלן - התקנון), תנאי להמשך לימודיה היה, שהיא תעבור בהצלחה את הקורסים שחויבה בהם בתכנית המבחן.

            בתום השנה השלישית הודיעה המשיבה למבקשת כי היא לא עמדה בתכנית המבחן, ולכן לימודיה מופסקים.

            המבקשת טוענת שהיא עמדה בתכנית המבחן, כפי שזו הוצגה לה.

            בתביעה זו היא עותרת למתן צו הצהרתי, שיכריז על בטלות החלטת המשיבה אודות הפסקת לימודי המבקשת, וצו הצהרתי על זכותה של המבקשת להמשיך את לימודיה אצל המשיבה.

            המשיבה מתנגדת למתן הצווים המבוקשים.

המחלוקת העקרונית

2.         המחלוקת העקרונית בין הצדדים היא בדבר סמכותו של בית המשפט להתערב בהחלטת המשיבה.

            המשיבה טוענת שהחלטתה הינה בתחום שיקול דעתה האקדמי הבלעדי, שבית המשפט אינו מוסמך להתערב בו, והיא מפנה לסעיף 15 ל חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958:

            "מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו",

            וכן לסעיף 33 ל חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן - חוק החוזים), לפיו:

"חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית המשפט".

            המבקשת טוענת, כי ההכרעה הנדרשת בתביעה זו אינה נוגעת לשיקול הדעת האקדמי או המקצועי של המשיבה, וכי המחלוקת ביניהן מצויה בתחום החוזי, והיא מפנה לפסיקה שניתנה בעניין זה.

3.         הפסיקה כבר דנה רבות בשאלת סמכותו של בית המשפט להתערב בהחלטותיהם של מוסדות לימוד אקדמאיים ובמחלוקות שהתעוררו בינן ובין תלמידיהם.

            ראו למשל: ע"א 319/65 אלבלדה ועזריאלי נ' חברת האוניברסיטה העברית, פ"ד כ(1) 204;       ע"א 838/87 שני נ' אוניברסיטת תל-אביב, פ"ד מב(2) 380; ה"פ (מחוזי חי') 169/96 פלוני נ' אוניברסיטת חיפה, פ"מ תשנ"ו (2) 110; ה"פ (מחוזי חי') 567/92 מאירוביץ נ' בית הספר להנדסאים ולטכנאים מוסמכים מיסודו של בסמ"ת, פ"מ תשנ"ב (3) 255; ה"פ (מחוזי ת"א) 269/06 אוסדון נ' המכללה האקדמית (2006, פורסם בנבו); ת.א. (מחוזי ת"א) 57877-10-10 רויזמן נ' אוניברסיטת תל-אביב (2011, פורסם בנבו).

            ניתן לסכם את הפסיקה ולומר, כי סעיף 33 ל חוק החוזים אינו מהווה מחסום בפני בית המשפט מלדון במחלוקות שאינן בתחום שיקול הדעת האקדמי או המקצועי של המוסד.

כלשונו של כב' השופט ברק בעניין שני הנ"ל: