כללי
1. סיפור פנטסטי התברר בפניי, סיפורו של שרלטן, שלא לומר מעבר לכך, שבאמתלא של יעוץ כלכלי שהתיימר לתת לנתבעים עץ להם כיצד להימלט מנושיהם, לא בהצלחה מרובה עליי לומר, וכשמונה שנים אחר שפסק כל קשר ביניהם הגיש נגדם תביעה בסך 2.6 מיליוני ש"ח, אף שאת חובם כלפיו הוא אמד בכ-6.5 מיליוני ש"ח.
2. סיפור המעשה מתחיל בשנת 1998. אותה עת ניהלו בני משפחת חמאיסי (משפחת הנתבעים, והריהם אחים כולם) סופרמרקט ובית קליה (גם מאפיה היתה להם, אלא שזו אינה נוגעת לענייננו). אותה עת נקלעו עסקיהם לקשיים כלכליים. פלוני קישר בינם לבין סלמאן גאנם, בעליה של התובעת, והרוח החיה מאחוריה (להלן -
גאנם). גאנם זה החליט, לאחר שפרש מעבודתו בבנק הפועלים, לעסוק במתן ייעוץ כלכלי. ומהו אותו יעוץ שבו ביקש גאנם לעסוק לעת פרישתו? ובכן כפי שבא הדבר לידי ביטוי מפיו, הוא ביקש לשווק עצמו כמי שיש בידו לסייע למי שנתבעו על ידי בנקים בחישובי ריבית, על מנת לחלצם מתביעת הבנק, וכיוצא בזה "סיוע" מפני נושים. אלא שלפי שהתברר במשפט, לא ניסיון היה לו ולא כישורים. לא שירותי יעוץ כלכלי הוא נתן להם, כי אם שירותי הימלטות מנושים. הוא עצמו היה מסובך בחובות בסכומי עתק, שהגיעו לידי ביצוע בלשכות הוצאה לפועל, עוד בטרם פגשו בו חמאיסי.
3. במאמר מוסגר אציין, כי התייחסתי למעלה לתביעה כתביעתו של גאנם, אף שבעת הזו אין הוא התובע, כי אם החברה שבבעלותו/ניהולו. עת הוגשה התביעה צוינו בה גאנם והחברה כתובעים יחדיו. בשלב כלשהו נתקבלה בקשת הנתבעים, ובית המשפט (כב' השופט ה' ח'טיב, שטיפל בשעתו בתובענה) ציווה על כל אחד מן התובעים להפקיד סכום כסף להבטחת הוצאות הנתבעים אם תיכשל התביעה; פועל יוצא מכך בחר גאנם להימחק מן התביעה, על מנת להפחית מסכום ההפקדה. את התביעה אכנה, על כן, כתביעתו של גאנם, אף שפורמאלית אין הוא התובע. הוא היה, כאמור, הרוח החיה מאחורי החברה, ולמעשה את כל מעשיו הוא עשה כשהחברה משמשת לו כסות.
ועוד באותו הקשר: לנתבעים אתייחס בהמשך כאל משפחת חמאיסי או האחים חמאיסי, משמע מקשה אחת, מטעמי נוחות ופשטות, אף שלא כל האחים נתבעו, ולא כולם חתומים על כלל המסמכים שעליהם סומך גאנם את תביעתו.
4. חמאיסי פנו, אפוא, לגאנם, בכדי שיסייע בידיהם להתמודד עם חובותיהם, אף שעד אז יכלו להם, אם כי לא בלי קושי. אלא שהסיוע היחיד שנתן גאנם לנתבעים היה במתן עצה כיצד להימלט מנושים, ולא כיצד להביא את עסקי המשפחה לידי שגשוג. בתוך כך הוא עץ להם לפנות לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים ביחס לחברה שבאמצעותה פעלו עד אז, ומשנכשל בניסיונו להגיע להסדר נושים עץ להם לזנוח את החברה ולהקים חברה אחרת, ומשגם דרך זו לא צלחה - עץ להם להקים חברה נוספת.
5. לכל אורך התקופה בת שלוש השנים (ואולי פחות מכך) הוציא גאנם מן הנתבעים למעלה ממיליון ש"ח, כשהוא מחתים אותם על הסכמים דרקוניים, בלא שהם מבינים כלל את משמעותם, והכל על מנת להבטיח את שכרו כביכול, שכר שאיננו מתיישב עם כל אמת מידה, אפילו היה השכר משתלם עבור שירותים ראויים, שירותים שכאמור לא ניתנו לנתבעים. ליטרת בשר זו, שכאמור עברה את גבול המיליון, כאשר עסקיהם של הנתבעים הולכים מדחי אל דחי בהנחייתו, לא סיפקה את גאנם, ובחלוף למעלה משבע שנים מאז נותקו היחסים ביניהם הגיש נגדם תביעה, כשהוא נסמך על ההסכמים עליהם החתימם (ובנוסף הסכם אחד שעליו לא חתמו), וביקש לחייבם בסכום של 2.6 מיליוני ש"ח.
6. הנתבעים התגוננו מפני התביעה, תחילה בטענה להתיישנות, ואחר כך לגופה של תביעה, כשהם טוענים כי הולכו שולל מן היום הראשון להתקשרות עם גאנם, שאף שהציג עצמו כמומחה לדבר, נתגלה כמי שאין לו כל ניסיון בתחום, ומכל מקום - השירותים שהתיימר להעניק - לא באמת ניתנו. במקום לשגשג הגיעו העסקים, כמו גם שלושה מבני המשפחה, כדי פשיטת רגל, לאחר ששילמו לגאנם מאות אלפי ש"ח. הם מבקשים לראות בהסכמים כבטלים, או לכל הפחות לבטלם משום נפסדותם, כשהם מונים בכתב הגנתם את כל העילות שבדיני החוזים (טעות, הטעיה, עושק, אי-חוקיות ועוד) ובדיני הנזיקין (מצג שווא רשלני ביחס למומחיותו של גאנם, רשלנות מקצועית בטיפול בעניינם ועוד). הם טוענים עוד, משמע לחילופין, כי ההסכמים בוטלו משום הפרתם בידי גאנם, וגם משום כך אין לתביעתו בסיס.
הראיות
7. להוכחת תביעתו העיד גאנם לבדו (מטעם התביעה העיד גם בנו ריאן, כמו גם גב' נטי זינטי, אלא שעדותם זו ניתנה בעניין שולי לחלוטין. מסתבר, כי ריאן זה ניסה לדובב את מועין חמאיסי בשיחת טלפון שהוקלטה, על מנת שיאשר את דבר החוב לאביו, אלא שהדבר לא עלה יפה, וכל שניתן לראות מתמליל השיחה, כי נעשו נסיונות להביא לידי סיום הפרשה מחוץ לכתלי בית המשפט, כשכל שחמאיסי מוכנים לו, כי כל אחד ילך לדרכו, שכן בפיהם היו טענות כלפי גאנם. הגב' זנטי זומנה לעדות כעדה טכנית, ככל הנוגע לתמלול ההקלטה).
8. עדותו של גאנם היא, אפוא, בבחינת עדות יחידה של בעל דין, וככזו אין אני נכון להישען עליה על מנת לקבוע את העובדות. יתר על כן, עדותו לא נאמנה בעיניי. היא היתה חמחמקה ומתחכמת. לעיתים קרובות התפתל גאנם מעל הדוכן, והשיב תשובות מתחכמות, לעיתים מיתממות, כשהוא מסתתר מאחורי חברה כזו או אחרת מן הרבות שהקים. מכל מקום, בעדותו לא נתתי אמון, ואין אני נכון לקבוע על פיה ולו עובדה אחת, אלא אם באה לה תמיכה ממקור אחר.
9. לבד מעדותו נסמך גאנם על ההסכמים שנכרתו עם החברות של חמאיסי, כתבי ערבות ושאר מסמכים שהוא החתים את האחים חמאיסי. נוסף על כך הציג גאנם מסמכים, המעידים על חובותיהם כביכול של חמאיסי כלפיו.
10. העד המרכזי מטעם ההגנה היה מועין חמאיסי, שמתוך האחים חמאיסי היה בקשר ההדוק ביותר עם גאנם, ומכאן ידיעותיו. בכללו של דבר אוכל לומר, כי עדותו מקובלת עליי, אם כי גם הוא היטה קמעא את העובדות לטובת גירסתו, אם כי במידה שלא יכולה היתה להביאני לידי חוסר אמון בעדותו. עדותו נאמנה עליי, אפוא.
11. נוסף על כך העיד מטעם ההגנה רואה החשבון זוהיר וספיה, שבעת ההיא נתן שירותי ראיית חשבון לחברות של חמאיסי. עד אובייקטיבי זה, שאין לו כל עניין במשפט, העיד את אשר ידע, ככל שידע, ובמקומות אחדים תשמש לי עדותו לתמיכה בהוכחת סיפור המעשה, באשר היא נאמנה עליי.
לבד מכך הובאו לעדות מטעם ההגנה עדים אחדים, שלא ראיתי בעדותם תמיכה בעלת משמעות בהוכחת סיפור המעשה (לבד מעדותה של גרפולוגית פנינה אריאלי, שהעידה על כך שגאנם חתם על חוזה בשם שני הצדדים לחוזה, כפי שאבהיר בהמשך).
12. בטרם אפנה לפרישת העובדות אציין עוד, כי את תביעתו הגיש גאנם שנים רבות לאחר שפסק הקשר עם חמאיסי. בעת שפעל גאנם עם חמאיסי - כל ניירת הנהלת החשבונות היתה ברשותו, וברשותו בלבד. בידי חמאיסי לא נותר כמעט דבר, העשוי לשמשם על מנת להתגונן מפניו. נוסף על כך, משך כל אותן שנים שבטרם הגשת תביעתו לא פנה גאנם לחמאיסי במכתב התראה כלשהו (לבד מן התקופה הסמוכה מאוד לניתוק הקשר). הגשת התביעה בשיהוי עצום (שעולה כדי התיישנות, ולכך אדרש בהמשך) גרמה בבירור נזק ראייתי לחמאיסי, מה גם שמלתכחילה היה מצבם הראייתי קלוקל, משום שמרבית המסמכים שעשויים היו לשמשם נמצאו אצל גאנם ולא ברשותם. על רקע הדברים הללו יש לראות את סיפור המעשה והוכחתו.
העובדות
13. זהו סיפור המעשה, כפי שהוכח בפניי:
14. עד לשנת 1998 ניהלו בני משפחת חמאיסי את בתי העסק שלהם (סופרמרקט ובית קליה), תחילה באמצעות חברה בשם מוניר בע"מ, ומשנת 1997 באמצעות חברת חמאיסי (1997) בע"מ (נתבעת 5). העסקים לא ידעו קשיים כלכליים של ממש, אם כי לא שגשגו. כך ארע, שאף שהם חבו כספים לספקים באורח שוטף, לא נפתחו נגדם תיקי הוצאה לפועל, למעט אחד (ובו הם הגישו התנגדות, שלא נתחוור לי מה עלה בגורלה). את החובות השוטפים לספקים למיניהם עלה, מכל מקום, בידי חמאיסי לכסות, מתוך הכנסותיהם השוטפות. אלא שהחובות הלכו וטפחו, ומשפחת חמאיסי חשו "לחוצים", כלשונו של מועין חמאיסי בעדותו לפניי.