1. בפנינו בקשה לסעדים זמניים במסגרת סכסוך קיבוצי, שעניינה חסימת שער המתחם בו פועלות המבקשות. בתמצית, המבקשות עותרות לצווים שיורו למשיבה ולעובדי המבקשת מס' 1 המיוצגים על ידי המשיבה, לפעול לפתיחת השער למתחם, כך שיתאפשר מעבר עובדים, כלי רכב וציוד בשערי המתחם.
2.
הצדדים לבקשה והרקע העובדתי בתמצית
א. המבקשת מס' 1 (להלן - המבקשת) היא חברה פרטית בבעלות המבקשת מס' 3.
ב. המבקשת מס' 2 אף היא חברה פרטית בבעלות המבקשת מס' 3.
ג. המשיבה היא הארגון היציג של עובדי המבקשת.
ד. מפעלה של המבקשת ממוקם בעיר חולון, במתחם המשמש את שלוש המבקשות. למתחם שער כניסה אחד המשמש את באי כלל החברות הממוקמות במתחם (בדיון הוזכר שמה של חברה נוספת, שאינה צד להליך - בגירה).
ה. מהעדויות ששמענו, בכניסה למתחם ישנו כביש דו מסלולי וכן מעבר להולכי רגל שבו עמדת שומר ו"רולר" למעבר הולכי הרגל.
ו. בין המבקשת והמשיבה מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים. תקופת תוקפו של ההסכם הקיבוצי האחרון ביניהם, הסתיימה בסוף שנת 2010. הצדדים מנהלים ביניהם מו"מ קיבוצי לקראת חתימת הסכם קיבוצי חדש.
ז. ביום 2.10.11 התקבלה אצל המבקשת הודעה על שביתה, בה נטען כי השביתה ננקטת בשל "מבוי סתום במו"מ לחתימת הסכם קיבוצי חדש". הצדדים המשיכו לנהל מו"מ אשר ידע עליות ומורדות. במהלך המו"מ, העובדים נקטו מספר פעמים בצעדים ארגוניים. למרות התקדמות במו"מ המתנהל חודשים ארוכים, הצדדים לא השכילו להגיע לנוסח מוסכם המקובל על שניהם והסכם קיבוצי לא נחתם עד היום.
ח. מיום 18.4.12 בבוקר, מתקיימת שביתה מלאה אצל המבקשת.
ט. ביום 18.4.12 הוגשה בפנינו הבקשה לראשונה, אך יום למחרת המבקשת הודיעה שהמו"מ התחדש והצדדים ממשיכים לנהלו באופן אינטנסיבי. לפיכך התבקשה דחיית הדיון.
י. המבקשות חידשו את בקשתן ביום 30.4.12 ודיון בבקשה נקבע ליום 1.5.12.
3. לטענת המבקשות, העובדים חוסמים את שער המתחם ואינם מאפשרים כניסתם של עובדי המבקשת, לרבות אלה המועסקים בחוזים אישיים ואשר אינם נוטלים חלק בשביתה וכן חוסמים את כניסתם של קבלנים ועובדי קבלן הנותנים שירותים למבקשות מימים ימימה. עוד נטען, כי כניסתם של גורמים אלה, המגיעים לשערי המתחם, נמנעה מהם באופן פיזי על ידי קבוצת עובדים שהשתלטה על שערי המתחם ועושה בהם כבשלה.
בתשובה לטענות אלה, המשיבה טענה שהמבקשת מתנהלת בחוסר תום לב קיצוני וחמור, כאשר לאחר שתנאי ההסכם הקיבוצי סוכמו וכאשר הצדדים גיבשו טיוטה אחרונה, החליט מנכ"ל המבקשת לסגת מההסכמות. על רקע זה, נטען שהבקשה אינה משקפת את המציאות, העובדים אינם מונעים כניסה או הוצאה של ציוד ואינם מונעים כניסת עובדים בהסכמים קיבוציים או אישיים של חברות אחרות. נטען שכל פעולות העובדים מסתכמות בשביתה, היינו באי ביצוע עבודה ובהפגנה מחוץ למבנה, אך השער לא נסגר.
4. ההסתדרות הצהירה בסיכומיה שלא תמנע הוצאת ציוד (עמוד 33 שורות 10-11). מסיבה זו אין מניעה שיינתן צו כמבוקש בנושא זה, גם ללא הכרעה ספציפית ביחס לציוד.
5. בנוסף לעדי הצדדים, שתצהיריהם תמכו בכתבי הטענות (מר גולדשטיין, סמנכ"ל משאבי אנוש וארגון במבקשות, מר אסרף, יו"ר הסתדרות עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה ומר סטריאן, יו"ר ועד העובדים במבקשת), שמענו אף עדותם של שלושה עובדים שהעידו על המתרחש במתחם ביומיים האחרונים (מר שמואל דוידי, מר שלמה יריב ומר רמי גולדרייך).
6. שתי שאלות עובדתיות מרכזיות עומדות להכרעה בשלב זה. נזכיר כי מאחר שמדובר בהליך זמני, הכרעותינו בשתי השאלות יהיו על יסוד ראיות לכאורה. השאלה הראשונה - האם ניתנה הוראה למנוע כניסת עובדים, עובדי קבלן או כלי רכב למתחם. השאלה השניה - האם אי החתימה על הסכם קיבוצי נובעת מהתנהלות שלא בתום לב של המבקשת, ואם כן - מה נפקות קביעה זו ביחס לבקשה בנוגע לכניסה למתחם.
המצב בשער הכניסה למתחם וההוראות שניתנו על ידי המשיבה בנושא
7. על פי העדויות ששמענו, בבוקר יום 30.4.12, היתה התקהלות עובדים בכניסה למתחם ובעמדת השומר במקום. נאמר לעובדים המועסקים בחוזים אישיים שלא ניתן לעבור בפתח. עובד שהסביר שיש לו בעיה אישית שמחייבת אותו להכנס, לא הותר להכנס למתחם (עדות מר דוידי שמואל, עמוד 2 ואילך). אף כלי רכב לא הורשו להכנס למתחם (עדות מר רמי גולדרייך, עמוד 16 לפרוטוקול, שורה 24 ואילך). ההנחייה שניתנה לעובדים המועסקים בחוזים אישיים היתה שלא להגיע למצב של עימות פיזי. בשלב מאוחר יותר ניתנה הוראה לעובדים לעבור לעבוד במתחם אחר של המבקשות - בבני ברק (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 12-16; 25-28). עוד שמענו שאתמול בבוקר (1.5.12) עמד בשער המתחם חבר ועד העובדים. כאשר זה נשאל אם ניתן להכנס למתחם, השיב בשלילה. הכניסה למתחם נמנעה, הן ברגל והן ברכב (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 11-12).