השופט א' רובינשטיין:
א. ערעורים, וכן ערעור שכנגד, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגנית הנשיא ד"ר ד' פלפל) מיום 17.8.06 בתיק א' 1663/99. עסקינן בתביעת נזיקין ובמחלוקת על האחריות לנזק שנגרם למנוע במפעלה של המערערת בע"א 9423/06 (להלן נורדן).
רקע
ב. נורדן מפעילה תחנת כוח לייצור חשמל. ביום 25.1.98 התפוצץ מסנן שמן שהיה מותקן באחד משני הגנרטורים שבמפעל, וכתוצאה מכך נגרמו לנורדן נזקים ישירים ועקיפים. נורדן היתה מבוטחת אצל המערערת בע"א 9422/06 (להלן הראל וביחד המערערות), וזו שיפתה אותה בגין נזקיה. ביום 3.5.09 הגישו הראל (אז סהר חברה לביטוח) ונורדן יחדיו תביעה נגד המשיבה בשני הערעורים (להלן המשיבה), בה נטען כי "הגורם לנזק ולהשבתת המנוע היה התבקעות מסנן שיוצר וסופק על ידי" המשיבה. ביום 17.8.06 דחה בית המשפט את התביעה.
ג. נקבע, כי הראל היתה חייבת לשפות את נורדן, ונדחתה טענת המשיבה כאילו נעשה הדבר בהתנדבות. עוד נקבע, כי המסנן יוצר על ידי חברת VOKES וכי המשיבה היא שסיפקה את המסנן לנורדן. נקבע, כי בנסיבות חל חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), תש"ס - 1999 והוטעם כי חוק זה:
"דן בחיובי מוכר וקונה, ולא בחיובי קונה וספק. על אחת כמה וכמה, שהמדובר בפגם בייצור שמיוחס למוכר. אשר על כן, על פניו, לא ניתן לתבוע את הספק כלומר את הנתבעת בגין פגם ביצור" (עמ' 4).
על יסוד דברים קצרים אלה נדחתה התביעה, והראל חויבה בהוצאות המשיבה בסך 40,000 ש"ח.
ד. נאמר כבר כאן, כי חוששנו שאין די בהנמקה זו כדי לדחות את התביעה. כפי שיפורט להלן, החוק הרלבנטי לענייננו הוא חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), תשל"א - 1971 (להלן חוק מכר בינלאומי). אך חוק זה חל
"על חוזים למכר טובין שהתקשרו בהם צדדים שמקומות עסקיהם נמצאים בשטחיהן של מדינות שונות" (סעיף 1 לתוספת; להלן התוספת).
ואינו מבחין בין מוכר שהוא יצרן למוכר שהוא ספק (ראו להלן). ועוד, כפי שיפורט, אף אם צדק בית המשפט בקבעו, כי החוק אינו חל כ"שהמדובר בפגם בייצור" - יש לכאורה להחיל את דיני הנזיקין הרגילים, והתוצאה אינה דוקא דחיית התביעה (ראו ע"א 7833/06 Pamesa Ceramica נ' ישראל מנדלסון הספקה טכנית הנדסית בע"מ (טרם פורסם) פסקאות נ-ס"ט). למעשה, אף המשיבה אינה סבורה שדי היה בהנמקה זו כדי לדחות את התביעה:
"יודגש, כי קביעת בית המשפט הנכבד המתייחסת להוראות חוק המכר הבינלאומי, חסרת כל נפקות למסקנה ולתוצאת פסק הדין, הנסמכת כל כולה על הקביעה ש-BTR איננה יצרנית המסנן, ומשנתבעה על ידי המערערות כיצרנית בלבד - דין התביעה להידחות" (סעיף 110 לסיכומים מיום 5.5.08).
המערערות לא תחמו את תביעתן לתביעה לפי חוק מכר בינלאומי דוקא, ודומה כי לא היה מקום לדחותה בקביעה שחוק זה אינו חל בנסיבות. דומה איפוא, כי על מנת להכריע בערעורים שלפנינו, יהא עלינו לרדת לעיצומה של התביעה. נפנה איפוא ונסקור בקצרה את החלקים הרלבנטיים בטענות הצדדים.
טענות הראל
ה. אלה בתמצית טענות הראל: נטען, כי גם אם צדק בית המשפט קמא בקבעו שהמשיבה סיפקה את המסנן אך לא ייצרה אותו, מוטלת עליה אחריות לפי חוק מכר בינלאומי - וכי אחריות הספק אינה שונה מאחריות היצרן. עוד נטען, כי חובתו של ספק מוגברת כאשר קיימים, כבענייננו, יחסי קרבה בינו לבין היצרן. הוזכר, כי המצהיר מטעם המשיבה (מר Towler) העיד, שהוא עצמו עיצב את המסנן בעבור חברת VOKE, וכי בהמשך בהיותו עובד המשיבה, ערך בדיקות איכות לשינוי שהוכנס במסנן.
ו. לשיטת הראל, הוכח שהמשיבה היא זו שייצרה את המסנן. כך, גם כיון שבאותה עת היו המשיבה וחברת VOKES למעשה גוף אחד - בין היתר כעולה ממסמכי המשיבה בהם מופיעה VOKES כחברת בת, ומהזהות בחשבון הבנק ובמספרי הלקוח וההזמנה; וגם כיון שהובאו ראיות טובות לכך, שהמשיבה היא שייצרה את המסנן - ובראשן, הודאת המצהיר מטעמה. נאמר, כי לטענות המפורטות בדבר הזהות בין החברות לא נתנה הראל משקל רב בערכאה הראשונה, ורק בעקבות פסק הדין השגוי, לטעמה, התעורר הצורך להבהיר נקודה זו.
ז. עוד נטען, כי למעשה המשיבה היא שנטלה אחריות על הנזק - ונאמר, כי אילו היתה המשיבה מוסרת שהכתובת המתאימה לבוא חשבון היא חברת VOKES, היתה נורדן מתנהלת מולה, ובמידת הצורך תובעת אותה. הוזכר, כי מכתבים ששלחה נורדן לחברת VOKES נענו על ידי המשיבה בזמן אמת, כי בתשובות שנשלחו לא טענה המשיבה כי אינה אלא ספק, וכי משתמעת מהן זהות בין הגופים. עוד נטען, כי לאחר שאירע הכשל במסנן הקפיאה נורדן את התשלום בעבור המשלוח, והמשיבה היא שדרשה את התשלום, ואף זאת אך בעבור 63 מתוך 64 המסננים שהוזמנו (כלומר, פרט למסנן שכשל).
ח. הוזכר, כי נורדן שלחה למשיבה מכתב התראה לפני תביעה בו נדרשה לפגמים הספציפיים במסנן, וכי המשיבה היא שהגיבה למכתב, ואף ציינה: "if this problem is down to us then we will obviously take a serious view". נטען, כי הפעם הראשונה בה התכחשה המשיבה להיותה יצרנית המסנן היתה בכתב ההגנה. ולבסוף נטען, כי קביעת בית המשפט, לפיה לא שילמה הראל את תשלומי הביטוח "בהתנדבות" מעידה, כי קיים קשר סיבתי בין המסנן הפגום לנזקיה של נורדן. בכל הנוגע לטענות המשיבה בערעור שכנגד - ובפרט כלפי הקביעה, כי היא לא סיפקה את המסנן הפגום - נטען, כי ערעור (שכנגד) ניתן להגיש אך כלפי תוצאת פסק הדין. בכל מקרה, כך נטען, העובדה שהמשיבה דרשה תשלום רק בעבור 63 מסננים מתוך 64 שהוזמנו, מעידה כי היא מודה בכך שסיפקה את המסנן שכשל.
טענות נורדן
ט. במהות, חוזרות טענות נורדן על האמור בערעורה של הראל, ולמעשה הסעד לו היא עותרת הוא פיצויה בגין תשלום ההשתתפות העצמית ששילמה (בסך 416,427 ש"ח). כך נטען, בין היתר, כי חוק מכר בינלאומי חל גם על מערכת היחסים שבין ספק ולקוח, וכי גם על ספקים מוטלת אחריות לטיב מוצריהם. עוד נטען, כי שגה בית המשפט בקבעו שהמשיבה לא ייצרה את המסנן - בניגוד לעדות המצהיר מטעם המשיבה ולחומר הראיות. נטען, כי נורדן הוכיחה, שהכשל במסנן הוא שגרם לכל נזקיה, כי הוצגה חוות דעת מומחה מתאימה, וכי לא היתה מחלוקת שכשל בריתוך הוא שגרם לכשל במסנן.