פסק-דין בתיק תמ"ש 29024-06

התובענה:

1.   בנדון ההכרעה לקביעת המשמורת הקבועה ביחס לשני קטינים: פלוני יליד 2003 ואלמוני יליד 2006 (להלן: "הקטינים או הילדים").

הרקע:

2.   הקטינים הועברו על פי החלטתו של בימ"ש זה מיום 15/08/10 ממשמורת אמם, הנתבעת למשמורתו הזמנית של התובע, אביהם (להלן: "האב או התובע").

3.   על ההחלטה להעברת המשמורת הזמנית הגישה הנתבעת (להלן: גם "האם") בר"ע לבית המשפט המחוזי. הבר"ע נדחתה. אף עתירתה לביהמ"ש העליון, בנדון, נדחתה.

4.   הילדים הועברו על ידי האב ממוסדות חינוך בחולון למוסדות חינוך בתל אביב, סמוך למקום מגוריו.

5.   מאז מתן ההחלטה, חלפה למעלה משנה במהלכה התרחשו אירועים נוספים, שאף להם משקל בהכרעה, ניתנו מספר החלטות נוספות, הוגשו תסקירים נוספים, התנהל הליך ראיות בו נחקרו המומחית, פקידת הסעד והמטפלת ההורית של הנתבעת, הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

6.   כפי שפורט בהחלטה מפורטת מיום 21/07/11 בימ"ש עשה מאמצים, אף בהתאם להוראת בית המשפט העליון, לקדם ולקצר את ההליך ולהביא להכרעה סופית. למרות העומס ביומן בימ"ש נקבעו ישיבות בטווחי זמן קצרים. אלא שבשל התנהלות הנתבעת, הכול כפי שפורט באותה החלטה, התמשכו ההליכים על פני חודשים ארוכים. הליך הראיות החל רק כשנה לאחר שניתנה ההחלטה להעברת הקטינים לאב.

גם סיכומי הנתבעת הוגשו באיחור לאחר שתי בקשות דחייה, מטעמה.

7.   השאלה העומדת להכרעה היא האם יש מקום לעשות שינוי באותה ההחלטה זמנית כפי שעותרת האם ולהשיב מיידית הילדים אליה, לחולון שם היא מתגוררת או להותיר ההחלטה על כנה כפי שעותר האב, או שמא יש לקבוע משמורת משותפת כפי ההמלצה האחרונה של פקה"ס, מבלי לעשות שינוי ממשי בחיי הקטינים, או למצוא מוצא אחר כפי שיפורט להלן.

דיון והכרעה:

8.   בימ"ש זה מלווה את הצדדים בצורה אינטנסיבית החל משנת 2006 עוד טרם לידתו של הבן אלמוני. במהלך התקופה נחשף בית המשפט להתנהלויות הצדדים השונות ביניהם וביחס לקטינים. במהלך התקופה ניתנו מאות החלטות בעניינם של הקטינים, הוגשו מספר רב של תסקירים, מונו מומחים לבדיקת מסוגלותם ההורית של הצדדים. במהלך התקופה החליפה הנתבעת 9 פרקליטים.

9.   שני מומחים מינה בית המשפט ואת שניהם ביקשה הנתבעת לפסול.

10.  הנתבעת לא קיבלה גם את חווות הדעת של פקידי הסעד לסדרי דין אשר טיפלו במשפחה והגישו המלצות.

11.  כאמור, ביום 15/08/10 הועברו הקטינים למשמורת האב בהחלטה ארוכה מפורטת ואין מקום לשוב במסגרת פסק הדין על כל הנאמר שם. יש לקרוא לתוך פסק הדין זה אף את הנאמר באותה החלטה לגבי הסיבות שהביאו להכרעה להעברת המשמורת הזמנית מהאם לאב.

להלן מובאת הסיפא להחלטה:

בית המשפט סבר, לאורך תקופה, ואולי בדיעבד לאורך תקופה ארוכה מדי כי למרות התנהגותה הנפסדת והנמשכת של האם, התנהגות שכל כולה שלילת האב, תשכיל האם לתפוס את קצה החבל שבית המשפט הושיט לה שוב ושוב במהלך התמשכות ההליכים לשנות את התנהלותה כלפי האב ולהפנים כי היא מחבלת בטובת ילדיה. גם המומחית פעלה באותה דרך ויצרה לאם בהמלצותיה, אפשרות ממשית להתנהל באופן ראוי כלפי הקטינים והאב על מנת להביא לשינוי ההמלצות. אולם למרבית האכזבה התוצאה הייתה, כבעבר, סיכול ההמלצות בצורה מניפולטיבית.

      ביהמ"ש מצא לנכון להאריך בתיאור העובדתי על מנת להראות כי באופן שיטתי, במהלך של כ-4 שנים, עולה כי האם אינה מצליחה לעשות הפרדה בין הסכסוך שלה עם האב, בין צרכיה היא, לבין צרכי הילדים וההורות המשותפת. האם מחבלת בקשר של האב עם ילדיו, ואינה מודעת לכך, כי בדרך זו מחבלת בנפשם ורווחתם של הקטינים ומביאה אותם לעברי פי פחת כפי שתואר מצבם בדו"ח המומחית.

אין ספק כי האם אינה רואה באב אפוטרופוס טבעי יחד עימה בגידול הקטינים כפי שנקבע כאמור בחוק ובהחלטות בית משפט זה. האם אינה רואה באב גורם שיש ליתן לו דיווח, להיוועץ עימו או לקבל עימו החלטות במשותף. התנהגותה אף מעידה על כך, כי לאב אין מקום מבחינתה בחיי הקטינים, והיא מוכנה לכל פעולה לרבות נקיטה בשקרים ובמעשים פליליים כדי לסלקו מחיי הקטינים.