פסק - דין חלקי
(בשאלת החבות)
תחרות עסקית הוגנת או גזילת לקוחות - מה ההבחנה ביניהן וכיצד יש לנהוג כלפי מנכ"ל, שפרש מעבודתו והקים חברה מתחרה? זו השאלה העומדת בבסיס התביעה.
בהתאם להחלטה שניתנה בתיק על ידי מותב אחר בקדם המשפט, פסק הדין יתייחס בשלב זה לשאלת החבות בלבד ולא לשאלת הפיצוי הכספי.
עיקרי העובדות
התובעת - פרומדיקו בע"מ (להלן: "פרומדיקו" או "התובעת") פועלת למעלה מ- 40 שנים בתחום היבוא, שיווק והפצה של מוצרים רפואיים, תרופות ותחליף חלב לתינוקות (סימילאק). חלק נכבד מפעילותה התמקד בשיווק חיסונים נגד שפעת, מתוצרתה של חברת התרופות הבינלאומית Sanofi Pasetur, עמה היו לה קשרי מסחר במשך שנים רבות (להלן: "סנופי").
הנתבע 1, מר שרגא ברוורמן (להלן: "ברוורמן"), שימש ב כדירקטור ומנכ"ל "כל יכול" במשך למעלה מ-12 שנים בפרומדיקו. החברה שגשגה תחת שרביטו ומחזורה הכספי גדל מ-40 מיליון ₪ לשנה ל- 600 מיליון ₪ בשנה (סעיף 2.2 לתצהיר ברוורמן). ברוורמן הוא זה שניווט את עסקיה של פרומדיקו ועמד בקשר ישיר עם הספקים, עד להתפטרותו בשנת 2005. בהיותו בעל ניסיון וידע בתחומי הניהול והשיווק של מוצרים רפואיים, שאותם רכש במהלך עבודתו כמנכ"ל בחברת Baxter, טרם מינויו למנכ"ל פרומדיקו, בעלי החברה נתנו בו אמון מלא ואפשרו לו לנהל את החברה כראות עיניו.
נתבעת 2 (להלן: "פיוט") היא חברת ניהול והשקעות, שהוקמה על ידי מר ברוורמן בחודש אוגוסט 2003, לצורך תשלום שכר עבודתו כקבלן עצמאי.
נתבעת 3 (להלן: "מדיצ'י") הוקמה בחודש יוני 2005 על ידי מר ברוורמן ועל ידי גב' יהודית ליבל, ששימשה במשך 9 שנים כסמנכ"ל שיווק בפרומדיקו, ותחומי עיסוקה דומים לאלה של פרומדיקו.
החל משנת 1993 ועד 2003 עבד מר ברוורמן כשכיר בפרומדיקו. תנאי העסקתו כשכיר עוגנו בהסכם העסקה, שנחתם בין הצדדים ביום 21.9.95 (נספח 2 לסיכומי התובעת, להלן: "הסכם העסקה").
בשנת 2003 הוסכם בין הצדדים, כי ברוורמן יעניק שירותי ניהול לחברה כקבלן עצמאי, כנגד חשבונית מס כדין. הדבר נעשה על פי בקשתו המפורשת של ברוורמן, מטעמי מס. בין הצדדים הוחלפו טיוטות של הסכם קבלנות, שלא נחתמו (להלן: "הסכם הקבלנות"). מר ברוורמן המשיך לעבוד בחברה כבעבר, תמורת תשלום חודשי בסך של כ-100,000 ₪, כנגד חשבונית מס.
במהלך שנת 2004 ביקשו בעלי פרומדיקו למכור או למזג את פעילותה עם חברה אחרת, והחלו לנהל מו"מ עם ניאופרם בע"מ, באמצעות מנהלה מר דוד פורר (להלן: "פורר").
בחודש מרץ 2005 הודיע ברוורמן על פרישתו מפרומדיקו, יחד עם סמנכ"ל החברה, גב' יהודית ליבל. סמוך לאחר מכן נודע לפרומדיקו, כי ברוורמן וליבל הקימו את מדיצ'י והחלו לעסוק בתחומי עיסוקה של התובעת, באמצעות ספקים שעמם היתה פרומדיקו קשורה בהסכמי אספקה שנים רבות.
טענות הצדדים
פרומדיקו טוענת, כי הנתבעים, באמצעות ברוורמן, קיבלו נציגויות של חמישה ספקים, שפרומדיקו שימשה כנציגתם בתקופה שברוורמן הועסק כמנכ"ל החברה. בעשותו כן, הפר ברוורמן את התחיבותו המפורשת בהסכם ההעסקה ובהסכם הקבלנות, שלא לגזול לקוחות וספקים של פרומדיקו במשך תקופה של ארבע שנים ממועד הפסקת יחסי העבודה עמה.
הנתבעים טוענים, כי חברת מדיצ'י עסקה במשך שנה בתחום שונה לחלוטין של אבקות חלב, ורק שנה לאחר הקמתה פנו אליה מספר ספקים, שהיו קשורים בקשרי מסחר עם התובעת, עקב אכזבתם מהתנהגותה העסקית הקלוקלת של התובעת, תחת ניהולו של המנהל ובעל השליטה החדש, מר פורר. לדבריהם, פרומדיקו לאחר המיזוג ולאחר ניתוק הקשר עם ברוורמן לא שגשגה כפי שקיוו בעליה החדשים, והספקים החלו מנתקים יחסיהם עמה "משל היו עכברים הבורחים מספינה טובעת. חלקם פנו למדיצ'י... וחלקם פנו לחברות אחרות..." (סעיף 2.7 לסיכומי הנתבעים).
עוד טוענים הנתבעים, כי במשך למעלה משנה לאחר עזיבתו של ברוורמן את פרומדיקו, לא העלתה פרומדיקו כל טענה כנגדו, אלא לאחר המעבר לראשונה למדיצי של סנופי - מעבר אשר כל כולו נעוץ בתאוות בצע של מר פורר ושל פרומדיקו, אשר באה לידי ביטוי במעילה באמונה של סנופי, על ידי נסיון להפיץ במקביל את חיסוניה וחיסונים של חברה מתחרה בשם Chiron (להלן: "כירון").
הנתבעים סבורים, כי תביעה זו באה לעולם בשל גאוותו וזעמו של מר פורר, אשר נתפס בקלקלתו יחד עם פרומדיקו וגמר אומר לבוא חשבון עמם, באמצעות תביעה מופרכת ונטולת יסוד, למרות שלא נפל כל פגם בהתנהגותם.
גדר המחלוקת
מערכת יצרים סוערת וקשה נפרשה במהלך שמיעת העדויות, הכוללת הטחת האשמות אישיות, בדבר מעילה באמון וקשירת קשר לגזול את לקוחותיה של התובעת, מחד גיסא, וניסיון לחסום את הנתבעים מפני תחרות הוגנת בשוק והתחשבנות עם ספקים שביקשו לעבוד עמם, מאידך גיסא.