פסק
דין
1.התובעת, חברת "
עטר
סחר
סיטונאות
בע
"מ", הינה חברה פרטית, אשר עוסקת בשיווק ובמכירה של תוצרת חקלאית. הנתבע עבד בחברה כמנהל משמרת וכמנהל מחסן ליקוט, מיום 12/6/06 ועד ליום 11/2/10, שבו פוטר.
בתביעתה לפנינו, מבקשת התובעת (להלן: "
המעסיקה") להצהיר כי נסיבות פיטוריו של הנתבע (להלן:"(
העובד
") מצדיקות שלילה של פיצויי הפיטורים ושל חלף ההודעה המוקדמת. בתביעה שכנגד, אשר הוגשה מטעם העובד מבקש האחרון לחייב את המעסיקה לשלם לו את הסכומים להם הוא זכאי בגין שני הרכיבים הללו.
2.ביום 4/7/11 התקיימה ישיבת הוכחות לפנינו, במהלכה שמענו את עדותו של מר נחום עטר, נשיא המעסיקה (להלן: "
מר
נחום"), את עדותו של מר עופר עטר, מנכ"ל המעסיקה (להלן: "
מר
עופר"), ואת עדותו של העובד.
סיכומי המעסיקה הוגשו ביום 21/8/11, וסיכומי העובד הוגשו ביום 23/10/11.
3.להלן
העובדות
הרלוונטיות
כפי
שעלו
מחומר
הראיות
ומהעדויות
:
א
.העובד עבד אצל המעסיקה כמנהל משמרת וכמנהל מחסן ליקוט, מיום 12/6/06.
ב
.בעקבות כמה טענות שעלו כנגד העובד, מצד כמה גורמים במעסיקה, בעניין מעשים ומחדלים שיוחסו לו - התבקש העובד, על ידי מר עופר, לשהות בחופשה בתשלום, מיום 26/1/10.
ג
.ביום 28/1/10 הועבר לעובד מכתב מטעם המעסיקה, אשר כותרתו: "
זימון
לשימוע". במכתב זה הודיע מר עופר לעובד כי ישנה כוונה לסיים את עבודתו, תוך שהוא מפרט את הסיבות להתגבשותה של כוונה זו. במסגרת המכתב, זומן העובד לשימוע ביום 1/2/10.
ד
.לאחר השימוע, המשיך העובד לשהות בחופשה בתשלום.
ה
.ביום 11/2/10 הועבר לעובד מכתב פיטורים מטעם המעסיקה. למכתב צורפו פרוטוקול השימוע, תיעוד ההחלטה שהתקבלה בעקבותיו, ואישור על תקופת העסקה. בהתאם לכך, פוטר העובד ביום 11/2/10.
ו
.פיטוריו של העובד נכנסו לתוקף ביום 11/2/10, ומבלי לשלם לו חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. במכתב הפיטורים נרשם כי: "
בימים
הקרובים
מתכוונת
החברה
לפנות
בתביעה
...למתן
פסק
דין
הצהרתי
שיקבע
כי
נסיבות
פיטוריך
(כמפורט
בהחלטה
המצ
"ב
) מצדיקות
את
שלילת
פיצויי
הפיטורים
ודמי
הודעה
מוקדמת".
ז
.התובענה האמורה הוגשה לבית דין זה ביום 2/3/10.
4. טענות
המעסיקה
א
.פיטוריו של העובד נעשו מחוסר ברירה, ובנסיבות המצדיקות שלילה של פיצויי פיטורים ושל חלף הודעה מוקדמת.
ב
.עובר לפיטורי העובד, התאפיינה התנהגותו, במעשים ובמחדלים העולים כדי הפרות משמעת, הסותרים את הסכם העבודה עימו, ואשר גרמו נזקים למעסיקה ועלו כדי פגיעה חמורה באמון בין הצדדים.
|