הצדדים הגיעו לידי הסכמה ששני הצדדים ייבדקו על-ידי מומחה לפוליגרף, ותוצאת התביעה תהיה בהתאם לתוצאות הבדיקה.
לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקת הפוליגרף, שהצביעו על כך שהתובע אינו דובר אמת ואילו הנתבע דובר אמת, ביקשו הצדדים לסכם את טענותיהם בשאלת חיוב התובע בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דינו.
עיקרי העובדות הרלוונטיות
2. בכתב התביעה שהגיש התובע ביום 21.11.2010 בסדר דין מהיר, תבע הוא מהנתבע פיצוי בסך של 40,000 ש"ח. לטענתו, בחודש דצמבר 2009 הוא רכש ג'קוזי בשווי של 45,000 ש"ח ושכר את שירותי הנתבע כדי שיוביל את הג'קוזי לדירתו. סמוך לדירת התובע הונף הג'קוזי ברשלנות, נפל לארץ נגרם לו נזק כבד. הפיצוי הנתבע הוא בשל הנזק הכבד שנגרם והעלויות שהיו כרוכות בתיקון הג'קוזי (בסך של 30,000 ש"ח) וכן בשל הוצאות נלוות שעניינן בזבוז זמן, הוצאות נסיעה, עוגמת נפש וכיוצא באלו.
3. בכתב ההגנה שהגיש הנתבע ביום 1.12.2011 טען שלא היו דברים מעולם. הנתבע מעולם לא פגש את התובע, מעולם לא ביצע עבור התובע עבודה כלשהי ומעולם לא גרם לו נזק כלשהו. מטעם זה עתר הנתבע לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, אך מאחר שבקשה זו נכללה בכתב ההגנה ולא הוגשה בבקשה נפרדת, היא לא הועברה אל שופט למתן החלטה.
4. בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 23.5.2011 טען התובע שזיהה את הנתבע עם כניסתו לאולם, ואילו הנתבע עמד על שלו, כי לא היו דברים מעולם. בהמשך ובמענה לשאלות שנשאל, הוסיף התובע שקנה את הג'קוזי ב"מציאה" תמורת 1,000 ש"ח ושילם 1,500 ש"ח עבור ההובלה.
5. בא-כוח הנתבע חזר והעלה בבית המשפט הצעה שהציע עוד קודם לכן לבא-כוחו של התובע, שלפיה התובע והנתבע ייבדקו באמצעות פוליגרף ופסק הדין יינתן בהתאם לממצאי הבדיקה. בא-כוחו של הנתבע אף הודיע שהנתבע מסכים לשאת בכל הוצאות הבדיקה, בכפוף לכך שהתובע יפקיד את עלות הוצאות הבדיקה בקופת בית המשפט.
לאחר שהתובע הסכים להצעה האמורה ואף הסכים לשאת במחצית מעלות הבדיקה, ניתנה בהסכמת הצדדים כאמור, החלטה שלפיה מונה מכון הפוליגרף גוזלן - שירותי פוליגרף בע"מ לערוך את הבדיקה, ונקבע שכל צד יישא במחצית מעלות הבדיקה.
6. שתי חוות הדעת של מומחה הפוליגרף, מר מנחם גוזלן, מיום 12.6.2011 התקבלו בבית המשפט ביום 23.6.2011, ולפיהן נקבע כלהלן:
ביחס ל
תובע נקבע בחלק הממצאים, כי "
אובחנו בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות תגובות פיסיולוגיות המצביעות על אמירת שקר", ובחוות הדעת נקבע לגביו כי "גרסתו כפי שבאה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות בבדיקה -
אינה נכונה".
ביחס ל
נתבע נקבע בחלק הממצאים, כי "
לא אובחנו בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות תגובות פיסיולוגיות המצביעות על אמירת שקר", ובחוות הדעת נקבע לגביו כי "גרסתו כפי שבאה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלוונטיות בבדיקה -
הינה נכונה".
במילים אחרות, נמצא שטענות הנתבע בכתב ההגנה, כי לא היו דברים מעולם, הן נכונות, מה שאין כן ביחס לתובע, שטענותיו נמצאו לא נכונות.
7. ביום 16.6.2011 לאחר שתוצאות הבדיקה הגיעו לידי באי-כוחם של הצדדים (ובטרם התקבלו בבית המשפט), ביקש בא-כוחו של התובע שבית המשפט יאפשר לצדדים לסכם את טענותיהם בשאלת החיוב בהוצאות. החלטה שבה נקבעו מועדי הגשת טענות הצדדים, ניתנה ביום 23.6.2011 ולפיה, בא-כוח התובע הגיש את טענותיו בכתב ביום 14.7.2011, ואילו בא-כוחו של הנתבע הגיש את טענותיו ביום 28.7.2011.
טענות התובע
8. בא-כוחו של התובע פתח בכך שהתובע הביע תדהמה מתוצאות בדיקת הפוליגרף. לטענתו, אין מדובר בבדיקה אמינה, וכי מטעם זה אינה מהווה ראייה במשפט פלילי. עוד הזכיר השערות שהעלה התובע, באשר לסיבות שהביאו לתוצאת הבדיקה.
בא-כוחו של התובע טען, שהתובע ששכר את שירותיו של עורך-דין, שילם אגרה לבית המשפט והגיש את התביעה מתוך אמונה בנכונות תביעתו. עוד טען, שהתביעה הוגשה נגד הנתבע, לאחר שהתובע פנה אליו באמצעות מספר הטלפון הנייד שלו. כך שיש להניח שאם הנתבע אינו מי שגרם את הנזק, אזי מדובר בקרוב שלו, בחבר לעבודה או אדם אחר המחזיק בטלפון.
9. בנסיבות אלו טען בא-כוחו של התובע, שאין למצות עם התובע את הדין בכל הנוגע להוצאות המשפט שנגרמו לנתבע. כך גם יש לזקוף לזכות התובע את העובדה שהמשפט הסתיים במהירות וביעילות לאור הסכמתו להיבדק באמצעות פוליגרף ולשאת בהוצאות הבדיקה. לפיכך ביקש, שלא לחייב את התובע לשאת בהוצאות מעבר לאלו שכבר הוציא, ולחלופין, לחייבו בסכום נמוך ככל הניתן.
טענות הנתבע
10. בא-כוחו של הנתבע טען, כי מאחר שבהתאם לתוצאות הבדיקה דינה של התביעה להידחות, אזי בהתאם לכלל שלפיו בעל-דין שזכה בדינו לא ייצא בחסרון כיס, יש לחייב את התובע בהוצאות ריאליות. כך בייחוד לאור תכליתו של הכלל, למנוע מהגשת תביעות סרק, ומנגד, למנוע מנתבעים להתגונן בהגנת סרק.