כתב האישום המתוקן, שבו הודו הנאשמים, מגולל אירוע אלים ביותר, שבגינו הורשעו הנאשמים בעבירה של אי מניעת פשע, ושבו הוכה המנוח, אריק קרפ ז"ל, למוות, כאשר בשלב מסויים של האירוע המחריד - התחום בשניות, בכל הנוגע לנאשמים, כפי שציין ב"כ המאשימה, התבוננו הנאשמים בנעשה, מבלי לעשות דבר, כאשר בכל אותה עת, המשיכו ולא חדלו המכים מאלימותם הקיצונית כלפי המנוח, ולא שעו לתחנוניו כי יחוסו על חייו.
בהחלטתי הקודמת, מתאריך 4.7.2011, הועלו היבטים שונים באשר למידת עונשם של הנאשמים.
כפי שנקבע בפסיקה, שהובא ממנה בהחלטה דלעיל, יש לבחון את העונש, הראוי לנאשמים, הן על פי חומרת הפשע, שלא נמנע, והן על פי האמצעים הסבירים שעמדו לרשותם של הנאשמים, למניעת הפשע. גם זיקתם של הנאשמים לאחרים, עליה עמדתי בהכרעת הדין, באה בגדר שיקולי הענישה.
לעניין זה אין לי אלא לחזור לאמור, הן בהכרעת הדין, והן בהחלטה הקודמת, באשר למרווח הזמן הצר, שעמד לרשותם של הנאשמים, בכל הנוגע למניעת הפשע, שהתרחש לנגד עיניהם.
עם זאת, אין לי אלא לחזור ולציין כי גם בטווח זמן קצר וצר זה, היה על הנאשמים לנקוט כל אמצעי סביר, כדי למנוע את המשך ההכאה הברוטאלית והקטלנית של המנוח, ובכך חדלו.
שיקול רלבנטי נוסף לעניין העונש, נוגע למצבם הכולל של הנאשמים, בעת אירוע הפשע, לאמור, היותם תחת השפעת משקאות חריפים. באשר לעניין זה, יש לחזור ולהפנות למצבו של נאשם 4, בעת קרות האירוע, הגם שיש לחזור ולהדגיש כי גם מצב דברים זה, הנוגע לכלל הנאשמים, לא היה בכך כדי לשלול מאחריותם, והנימוקים לכך פורטו בהכרעת הדין.
יש לחזור ולציין כי גם אם הנאשמים ידעו על ביצוע הפשע, תוך כדי ביצוע מעשה הפשע, עדיין היה באפשרותם לפעול למניעת האלימות הקשה והחמורה, כפי שהדברים התחוללו לנגד עיניהם, אך הם עמדו מנגד, באפס מעשה.
מרכיב נוסף בקביעת רמת הענישה, נוגע לגילם הצעיר של הנאשמים, בעת ביצוע העבירה, ולאמור בתסקירי שירות המבחן, שהוגשו לגבי כל אחד מהם, כאשר בתסקירים הועלו היבטים שונים הנוגעים לכל אחד מהנאשמים, והדברים פורטו בהרחבה בתסקירים, ביחס לכל נאשם ונאשם.
בהקשר זה יש לציין את המפורט בתסקיר לגבי נאשמת 3, בכל הנוגע לאבחונים פסיכולוגיים, שנעשו לדידה, לרבות התייחסות לרמתה הכוללת, כפי שהדברים משתקפים מתוך מקבץ של מסמכים נוספים שהוגשו באשר לנאשמת 3, ע"י הסנגור, ומדובר בממצאים שהם ברי משקל, לצד הקולא, לעניין עונשה.
הוראת החוק שבסעיף 262 לחוק העונשין, המטילה על האזרח את החובה, שלא לעמוד מנגד, שעה שמתרחש פשע לנגד עיניו, כשעליו לנקוט כל האמצעים הסבירים שיש בידו, כדי לנסות למנוע ביצועו או השלמתו של אותו פשע, צריכה לקבל ביטוי ממשי באמצעות הטלת ענישה הולמת, על פי כל מקרה ונסיבותיו, כפי שהדברים נקבעו בפסיקה (ראה בהקשר זה תפ"ח (ב"ש) 973/03
בעניין אבו-סמור, ע"י כב' השופט הנדל, כתוארו דאז).
במקרה שבפנינו, יש לזקוף לחובת כל הנאשמים, מימד נוסף של חומרה, הנובע מהזיקה ההדוקה שהייתה בינם ובין מבצעי הפשע, כפי שדברים פורטו בהכרעת הדין.
עמידתם מן הצד, בנסיבות הקשות הללו, מבלי לעשות דבר, כדי למנוע את ההתרחשות הנוראה, שהייתה לנגד עיניהם, ומבלי שהעלו על דעתם אף להזעיק עזרה, ולו לאחר מעשה, כאשר המשיכו בשגרת הבילוי עם האחרים, לאחר מכן, כאילו לא ארע דבר, הינה התנהגות מקוממת, שלא ניתן להסכין עימה.
כל אלו הינן בבחינת נסיבות המחייבות שיקול בכל הנוגע למידת העונש, הגם שכאמור לא ניתן, מנגד, להתעלם ממימד הזמן הצר שעמד לרשות הנאשמים, בכל האמור לקביעת מידת עונשם.
לאחר שנתתי דעתי למכלול ההיבטים, שהועלו לעיל - לרבות לפסיקה הרלוונטית לעניין העונש - ושקיבלו גם ביטוי, הן בהכרעת הדין, והן בהחלטתי דלעיל, ולאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת עמדת ב"כ המאשימה, לעניין העונש, החלטתי, בסיכומם של דברים, לגזור על הנאשמים עונש מאסר בפועל, שירוצה בעבודות שירות, וזאת על פי המלצת הממונה על עבודות השירות, שמצאם מתאימים לביצוע עבודות השירות, כאשר היקף עבודות השירות לגבי כל אחד מהנאשמים ייקבע נוכח אותם ממצאים והדגשים, שבאו לידי ביטוי הן בהכרעת הדין והן בהחלטתי הקודמת.
אשר על כן, אני גוזר על כל אחד הנאשמים כדלקמן:
א. על נאשמים 1 ו-2, פאדי ג'אבר ופואד מוסא, אני גוזר 15 חודשי מאסר, מתוכם ירצה כל אחד מהם 6 חודשים בפועל, שיבוצעו בדרך של עבודות שירות, שתבוצע במקום ובסוגי העבודות, כפי שנקבעו על ידי הממונה בחוות דעתו. נאשם 1 יחל בביצוע עבודות השירות בתאריך 18.8.2011, ואילו נאשם 2 יחל בעבודות השירות בתאריך 8.9.2011.
ב. על נאשמת 3, אור לוי, אני גוזר 10 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 3 חודשים, לריצוי בפועל, בדרך של עבודות שירות, שיבוצעו במקום ובסוגי העבודות, כפי שנקבע ע"י הממונה. נאשמת 3 תחל בביצוע עבודות השירות בתאריך 16.8.2011.
ג. על נאשם 4, מחמוד עדס, אני גוזר 12 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 4 חודשים לריצוי בפועל, בדרך של עבודות שירות, שיבוצעו במקום ובסוגי העבודות, כפי שנקבעו על ידי הממונה בחוות דעתו. נאשם 4 יחל בביצוע עבודות השירות בתאריך 8.9.2011.
יתרת העונש, לגבי כל אחד מהנאשמים, תהיה על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שאיש מהנאשמים לא יעבור עבירה על פי סעיף 262 לחוק העונשין, במשך תקופת התנאי.