פסק-דין בתיק ת"צ 11284-11-09

1.     המבקש 4 הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה 4 (להלן: "בקשת האישור").

2.     לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות"), לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן: " הסדר הפשרה").

3.     תמצית בקשת האישור

      המשיבה 4 (להלן: " מירס") היא בעלת רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד.

      המבקש 4 (להלן: "המבקש") מנוי על שירותי מירס.

      על מירס מוטלת חובה חוקית בהתאם לסעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (להלן: " חוק הגנת הצרכן") ופרט 2 בתוספת לחוק, לספק ללקוחותיה שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה לפניות בענייני ליקויים, פגמים בטובין או פגמים בשירותים הניתנים על ידה לציבור לקוחותיה. מירס מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן בכך שהיא גובה תשלום בעד ההתקשרות למוקד השירות.     

      תמצית טענות המבקש

      מירס מחויבת לאפשר ללקוחותיה להתקשר בחינם למוקד השירות והתקלות, לנוכח היותה כלולה בפרט 2 בתוספת השניה בחוק הגנת הצרכן; ההתקשרות למוקד השירות והתקלות של מירס מתבצעת באמצעות חיוג למספר 057* מטלפון נייד של מירס ואז השיחה אינה כרוכה בתשלום או באמצעות חיוג למספר 057-7575757 מכל טלפון שאז השיחה כרוכה בתשלום. מירס גם התקינה קו 1-800 הכרוך בתשלום מופחת של 22 אג'  לדקה מטלפון נייד וללא תשלום מטלפון נייח ואולם התקשרות זו מובילה למוקד המכירות של מירס בלבד. מירס הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן בכך שהיא גובה תשלום בעד התקשרות למוקד השירות והתקלות.

      התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית

      הקבוצה היא "ציבור הלקוחות והצרכנים של מירס, אשר התקשרו למוקד השירות והתקלות של מירס למספר 057-7575757 או למספר 057-9031740....ואשר חוייבו בתשלום בניגוד לדין, החל מיום 1.3.2006 ועד למועד בו תפעל מירס בהתאם לדין ותעניק לציבור לקוחותיה את האפשרות להתקשר בחינם למוקד השירות והתקלות".           
התובענה מעוררת שאלות מהותיות של משפט או עובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה; סביר להניח שהשאלות שבמחלוקת תוכרענה לטובת חברי הקבוצה שייצוגן מבוקש; הגשת תובענה ייצוגית עדיפה על הגשת תביעות אישיות, מוצדקת והוגנת להכרעה במחלוקת; קיים יסוד סביר להניח כי המבקש מייצג בדרך הולמת את עניינם של חברי הקבוצה; התובענה הוגשה בתום לב; גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת תובענה ייצוגית.

4.     תמצית התגובה

יש לדחות את בקשת האישור והתובענה; מנויי מירס נהנו במועדים הרלבנטיים לתובענה משירות טלפוני חינם לשירות הלקוחות; מירס סיפקה ללקוחותיה קו חינם אל מוקד התקלות, בנושא "ליקויים ופגמים" כנדרש בחוק, ומעבר לנדרש העמידה שירות טלפוני חינם בכל סוג פנייה שהוא; שירות טלפוני חינם ניתן הן למתקשרים ממכשיר המירס שברשותם (באמצעות חיוג מקוצר 166*) והן למתקשרים מכל רשת תקשורת נייחת בישראל (באמצעות חיוג למספר 1-800-057-200 ובאמצעות מוקד המכירות במספר 1-800-057-057); מירס פרסמה כנדרש את מספר החינם ללקוחותיה; פרשנות המבקש כי מירס נדרשת לספק שירות טלפוני חינם אל מוקד התקלות מכל רשת תקשורת, לרבות רשת תקשורת ניידת, הינה שגויה ובבחינת גזירה שלא ניתן לעמוד בה; חובת מירס לפי סעיף 18ב בחוק הגנת הצרכן היא לספק ללקוחותיה אפשרות גישת חינם למוקד התקלות; נכון להיום קו 1-800 מאפשר לבעל עסק להציע ללקוחותיו קו חינם רק מכל רשת תקשורת נייחת וחיוג מוזל מכל רשת ניידת; לא נתקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית; למבקש לא עומדת עילת תביעה אישית - המבקש אינו לקוח של מירס ואין יריבות ביניהם, המבקש אינו צרכן פרטי של מירס, לא מתקיים קשר סיבתי בין המעשה המעוול המיוחס למירס ובין הנזק הנטען; התביעה אינה ראויה להידון כתביעה ייצוגית; המבקש אינו מייצג הולם של הקבוצה - המבקש הסתיר מבית המשפט את העובדה שהוא אינו לקוח של מירס.

5.     ביום 16.12.10 הוגשה הבקשה שלפניי לאישור הסדר פשרה (להלן: " הסדר הפשרה").

6.     להסדר הפשרה צורף כנספח ב' נוסח ההודעה שתפורסם בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: " ההודעה הראשונה").

7.     בהחלטה מיום 29.12.10 הוריתי כי ההודעה תתוקן וכי            בכפוף לתיקונים האמורים תפורסם ההודעה הראשונה בשני עיתונים יומיים. כן הוריתי על משלוח העתק ההודעה, בצירוף העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה, העתק מהסדר הפשרה והעתק מהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת הצרכן.

8.     ביום 7.4.11 הודיעו ב"כ הצדדים כי ההודעה הראשונה פורסמה בעיתונות בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק התובענות הייצוגיות וכי לא היו התנגדויות להסדר הפשרה.

9.     ביום 25.5.11 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי "ב"כ היועץ אינו מבקש להביע התנגדות לאישור הסדר הפשרה בין המבקש 4 למשיבה 4 בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006, והוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד".

10.  עיקרי הסדר הפשרה