א.
השאלה שעל הפרק:
האם יש להורות על החזרת קטין בגיל הרך לאזור מגוריו בצפון הארץ, שעה שבעת בירור תביעות הוריו למשמורתו, העתיקה האם (יחד עם הקטין) את מקום מגוריה למרכז הארץ?
ב.
הרקע העובדתי והדיוני הרלבנטי:
1. לבני הזוג שבכותרת ילד משותף אחד, בשם נ.ש. והוא יליד 2009 (להלן : "
הקטין").
2. דרכם המשותפת של בני הזוג הסתיימה ולאחר פרידתם הוגשו תביעות הדדיות בעניין משמורת בנם המשותף וכל זאת אך מעט לאחר שמלאו לו 6 חודשים בלבד. כל צד ביקש לאחוז בקטין ולקבל משמורת זמנית, משל היה זה "משפט שלמה". בסמוך לאחר הפרידה והגשת התובענות, התגוררו הצדדים בעיר נצרת עלית (בדירות נפרדות).
3. במסגרת תובענות אלו, שהוגשו לפני כשנה ומחצה, הופנו הצדדים למבדקי מסוגלות הורית ועניינם אף טופל בידי העו"ס לסדרי דין ויחידת הסיוע שליד בית המשפט. מעורבות עניפה זו של גורמי המקצוע נועדה ליתן לבית המשפט ולצדדים תמונת מצב אובייקטיבית אודות הסדר המשמורת וחלוקת הזמן ההורי המיטבית שיהא בהם כדי להבטיח את טובת הקטין. כל זאת מתוך תקווה, כי הדבר יסייע לצדדים לגבש הסדר מוסכם, ובהיעדר הסכמה הרי שיהא בכך כדי להוות תשתית ראייתית ומקצועית מספקת לשם מתן הכרעה שיפוטית.
4. ביום 17/1/2010 הגישה העו"ס לסדרי דין תסקיר ובו המלצה ליתן המשמורת הזמנית ביחס לקטין לאם לתקופה זמנית של שנה תוך קביעת הסדרי ביקורים נרחבים ביותר בין האב לבין הקטין, על בסיס יומיומי.
5. על יסוד המלצת התסקיר והסכמות הצדדים, נקבעה ביום 7/3/10 משמורתו הזמנית של הקטין בידי המשיבה (להלן : "
האם") ונקבעה חלוקת זמן הורית, במסגרתה נקבע כי הקטין ישהה עם המבקש (להלן : "
האב") מדי יום, בין השעות 14:00 - 20:00 ובכל סוף שבוע שני, החל מיום ו' ועד ליום א' (כולל לינה) ובשבוע שבסופו שוהה הקטין עם האם, הוא ילון אצל אביו ביום ה'. הסדר זה הוארך במסגרת דיון שנערך בין הצדדים ביום 24/6/10, לאחר שהוגש תסקיר נוסף ממנו עלה, כי הסדרי חלוקת הזמן ההורי מתקיימים כסדרם ללא בעיות מיוחדות וכי הוא משקף גם את הסכמות הצדדים.
6. הצדדים הופנו למבדקי מסוגלות הורית בתחנת חוף הגליל אשר המליצו ביום 5/10/2010 על כינון הסדר של "משמורת משותפת" ביחס לקטין ונימוקי ההמלצה יובאו בהמשך החלטתי זו.
7. ביום 17/4/2010 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים, בגדרו ביקש בית המשפט לשוב ולברר עם הצדדים את עמדתם נוכח המלצת הגורמים המקצועיים כי הקטין יהיה במשמורת משותפת של שניהם. בדיון זה הודיע ב"כ האב, כי בעבר "היו דיבורים על מעבר למרכז הארץ", אך הדבר אינו אקטואלי עוד הואיל והצדדים לא דיברו על כך בחודשים האחרונים והואיל והאב התנגד לכך בעבר. הדברים אושרו בדברי ב"כ האם באותו דיון (ראו: עמ' 7 שורה 13 והשוו לעמ' 8 שורות 27-28 לפרוטוקול). ב"כ האם הוסיף מצדו, כי מרשתו לא העמידה עובדה מבחינת המעבר למרכז הארץ וטובת הילד חשובה מהבחינה הזו שיהא לקטין גם אב (ראו: עמ' 9 שורות 10-12). לבסוף הודיע ב"כ האם, כי הוא מעוניין באימוץ המלצות דו"ח מבדקי המסוגלות ההורית. כך היו דבריו:
"
האם מודעת לקשר של הילד עם האב, ומטעם זה גם הסכימה לזכויות ביקור מאוד נרחבות ורואים בדיוק שהאב מקבל את הילד כל יום" (עמ' 8 שורות 19-20 לפרוטוקול).
8. האם עצמה הודיעה במהלך אותו דיון, כי היא שוקלת לרשום הקטין למעון בקיץ וכי אינה חושבת שזה יהיה בנצרת עלית. כן הודיעה, כי היא עדיין שוקלת את המעבר למרכז הארץ (עמ' 9 שורות 5-6 לפרוטוקול). יחד עם זאת, יש להדגיש, כי האם לא הודיעה שבכוונתה לעשות מעשה ולעבור להתגורר במרכז תוך שבועות ספורים לאחר הדיון, כפי שהתברר שנהגה הלכה למעשה.
9. האב הודיע מצדו, כי המעבר למרכז אינו בא בחשבון מבחינתו וכי לכל היותר היה מוכן לעבור עד לאזור אחר (עמ' 9 שורה 22).
10. לאור דברים אלה, ביקש בית המשפט המלצות משלימות מהעו"ס לסדרי דין ו"מתחנת חוף הגליל" (שחיוותה דעתה בשאלת המסוגלות ההורית), לרבות לעניין שינוי מקום המגורים של מי מההורים ולרבות לעניין הכנסת הקטין למסגרת חינוכית בתקופת הקיץ. עוד הפנה בית המשפט את הצדדים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט על מנת לבחון אפשרות להביא הצדדים להסכמות בעניין המעבר למרכז הארץ.
11. ביום 6/6/11 הגיש האב בקשה דחופה למתן צווי עשה ומניעה, הואיל ולתדהמתו הודיעה לו האם ביום שבת 4/6/11, כי עברה להתגורר באזור המרכז, המרוחקת כ-115 ק"מ ממקום המגורים הקודם בצפון וכי רשמה הקטין לפעוטון דובר שפה זרה שם החל הקטין לבקר. בבקשה זו עתר האב להורות על החזרת הקטין לאלתר לאזור מגוריו הקודם בצפון וכן ליתן צו מניעה שיאסור על המשך הגעתו של הקטין לפעוטון במרכז.
12. ביקשתי בדחיפות את תגובת האם וזו השיבה, כי האב ידע על המעבר זה למעלה משנה קודם לכן וכי חודש לפני המעבר נודע לאב במסגרת יחידת הסיוע על כך שהאם מתכוונת לרשום הקטין לפעוטון בבת ים. האם טענה, כי לקטין אין כל משפחה בנצרת עלית וכי דודו, סבו וסבתו מצד האם מתגוררים בבת ים וכי האב יכול לעבור להתגורר בהרצליה היכן שמתגוררות בנותיו התאומות ובכך להתקרב לבנו (סעיף 24 לתגובה). האם הוסיפה כי עיקרון ההמשכיות, מצדיק הותרת הקטין עמה, שעה שניתנה לה המשמורת הזמנית וביקשה לשכנע את בית המשפט כי טובת הקטין הינה להישאר במשמורתה בעיר בת-ים.
13. ביום 15/6/11 קיימתי דיון במעמד הצדדים ובמסגרתו העידו האם והעו"ס לסדרי דין. זו האחרונה העידה, כי סברה שיחידת הסיוע אמורה הייתה לבדוק סוגיית המעבר למרכז הארץ
ומפאת קוצר הזמן לא יכלה לבדוק זאת לעומק (עמ' 13-14 לפרוטוקול). יחד עם זאת, העו"ס סברה, כי אין במעבר המגורים כל בעיה מיוחדת ולשיטתה, יש להכשיר המעבר ולהותיר הקטין עם אמו (עמ' 14 שורות 1-4, עמ' 15 שורות 9-13). ומנגד, העידה העו"ס כי מדובר "
בעובדה מוגמרת שהאם גרה בבת ים
" "
והדבר כבר נעשה
" וניכר מהתייחסותה למצב הדברים "כמעשה עשוי" שלא ניתן לשנותו ועל כן לא ראתה לנכון להמליץ אחרת אלא להותיר הקטין בידי אמו בבת-ים (עמ' 18 שורה 6 ועמ' 19 שורות 1-3).
14. הואיל והאם נתלית בעמדתה של העו"ס לסדרי דין, אציין כבר כעת, כי בנסיבותיו של מקרה זה, נמצא כי
שיקולי העו"ס לסדרי דין שונים מאלה של בית המשפט ומכל מקום, העו"ס התייחסה למעבר כמצב נתון שלא ניתן לשינוי, התקשתה לבחון זאת בזיקה לטובת הקטין ולמעשה לא היה בידה די זמן לערוך בדיקה מעמיקה כדי ליתן המלצה מושכלת, כך שכל תסקירה המשלים ועדותה התבססו על תסקיר קודם, ממצאי חוו"ד למסוגלות הורית ועל
גישתה הבסיסית, לפיה על הקטין להיות עם אמו (בהקשר זה אני מקבל טענות ב"כ האב בסעיפים 1-6 לסיכומיו).
15. האם העידה מספר פעמים, כי רשמה את הקטין לפעוטון כבר ביום 2/5/11 וכי המידע נמסר ליח"ס, לעו"ס לסדרי דין ולאב מיד בסמוך לאחר הרישום (עמ' 26 שורות 1-16). יחד עם זאת, האם העידה כי ביצעה המהלך ללא התייעצות עם בא כוחה ולכן לא הגישה בקשה מתאימה לבית המשפט לשם אישור המעבר חרף התנגדות האב (שם, שורות 17-19, 23). הדחיפות במעבר, נבעה לשיטתה של האם מהרצון שהקטין יוכל להכיר את המסגרת ואת חבריו לגן הילדים עוד לפני עונת הסתיו, שמא אז יידבק במחלות, יפספס ימי שהייה בגן וייקשה עליו להסתגל מבחינה חברתית (ראה שם).