ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
4388-09-10
31/05/2011
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן סגנית נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
גלעד כהן
עו"ד בן שחר
|
הנתבע:
פאר לי שווק פירות וירקות בע"מ
עו"ד גב' בראון
|
| פסק-דין |
כללי
לפני בקשה לסעד הצהרתי.
במקורה הוגשה הבקשה כנגד עשרה משיבים, אשר פתחו תיקי הוצל"פ כנגד המבקש.
תשעה מהם לא התנגדו לבקשה ולפיכך, ניתנו צווים כמבוקש להורות כי תיקי ההוצל"פ שפתחו אותם תשעה משיבים כלפי המבקש גלעד כהן נושא ת"ז ... יסגרו, וכל ההליכים שננקטו במסגרתם יבוטלו בזה. כל אותם משיבים קיבלו את עמדת המבקש כי לא הוא זה שפתח את חשבון הבנק ומסר את ההמחאות נשוא תיקי ההוצל"פ שניהלו נגדו, אלא אדם אחר שהתחזה בשמו.
המשיבה 4 (להלן
"המשיבה") חברה שעיסוקה שיווק פירות וירקות, לא קיבלה את עמדת המבקש. מכאן התפתח ההליך שלפני.
טענות המבקש
המבקש טען, בבקשה ובתצהיר התומך בה כי הינו אזרח שנפל קורבן למעשה מרמה והונאה לאחר שת"ז שברשותו נגנבה וזוייפה על ידי אחר. לטענתו, אדם אחר פתח חשבון בנק בשם גלעד כהן ותחת אותו מספר ת"ז. הרמאי האלמוני מסר המחאות מאותו חשבון ונטל סחורה מגופים שונים, בהם גם המשיבה. כפי שתיאר בתצהירו,
סעיפים 5 ו-6, הולכים ונערמים נגדו תיקי הוצל"פ ברחבי הארץ וההתחייבויות צוברות ריבית, הכל על לא עוול בכפו.
בכל תיק, מופעלים הליכי גבייה הגורמים לו הגבלת חירות אישית והופכים את חייו לבלתי נסבלים.
המבקש מציין כי משטרת ישראל חקרה אותו בעבירות מרמה על רקע פעילותו של אותו אלמוני בשמו.
לדבריו, המשטרה סגרה את התיק וניקתה אותו מכל אשם, וכך נפתחה דרכו להגשת הבקשה הנוכחית לבית המשפט (ראו סעיף 11 לתצהיר).
המבקש טוען כי בהיותו בחור צעיר, הוא נסע הרבה לעבוד ולחיות בחו"ל וחלק גדול מן המקרים המיוחסים לו אירעו בתקופה בה כלל לא היה בארץ.
המבקש צירף לתצהירו מסמכי הוצל"פ בדבר תיקים שנפתחו נגדו, וכן אישור הגשת תלונה למשטרה על ידו נספח ב', אישור משטרתי נספח ג' לפיו הסתיימה החקירה בעניינו וכי לא נמצאה אשמה פלילית במעשיו. תצהיר מר בני רחימי, מנהל המשיבה, שהוגש להוצל"פ נספח ד', הסכם בין המשיבה 4 לבין "כהן גלעד" נושא ת"ז ..., שלטענת המבקש נעשה בשמו, אך לא הוא החתום עליו נספח ד/1, צילום ת"ז נספח ה', תעודת נוסע רשמית ובה פרטי כניסתו ויציאתו מן הארץ, כנספח ו' ממנה עולה לטענתו כי לא שהה בארץ במועדם רלוונטיים וכו'.
המבקש עותר אפוא לקבוע כי לא הוא זה שהתקשר עם המשיבה 4, לא הוא זה שמשך את השיק נשוא תיק ההוצל"פ ועל כן, לא הוא זה שייחוב בגינו. זוהי הבקשה לסעד הצהרתי הנידונה עד כאן.
עמדת המשיבה
המשיבה התנגדה לסעד ההצהרתי המבוקש.
לגופם של דברים, טענה המשיבה כי בחודש פברואר 2008, היא סיפקה סחורה למשיב או למי מטעמו בשווי כספי של 45,000 ש"ח. תעודת המשלוח שמוענה לעסק בשם "גלעד שיווק ע"מ 031839806" צורפה כנספח א' לתגובתה. בגין האספקה למבקש, קיבלה שטר חוב חתום על ידי כהן גלעד נושא ת"ז ... (צורף כנספח ב' לתגובה).
לטענת המשיבה בטרם ההתקשרות היא ביצעה בדיקת נאותות למבקש אצל חב' BDI ונמצא כי הוא מנהל עסק לשיווק פירות וירקות נכון ליום 14.2.08. כאשר החוב לא סולק, הבינה המשיבה לטענתה כי נפלה קורבן לתרמית, ההמחאות שניתנו חוללו, הטל' במקום נותקו והתברר שהמחסן אליו סופקה הסחורה נסגר. לטענת המשיבה, היא הבינה כי בוצע נגדה כלשונה "תרגיל עוקץ" על ידי אותו גלעד כהן. כתוצאה מכך, פתחה את תיק ההוצל"פ ונקטה בהליכים. עובד לשעבר מטעמה שהיה ממונה על העסקה עם גלעד כהן דנן ושמו חנן ורקר, הגיש תלונה למשטרת ישראל אודות מקרה זה (צורף כנספח ד' לתגובה).
המשיבה סבורה כי המבקש הוא אותו גלעד כהן עמו התקשרה והוא זה שמשך את ההמחאות נשוא תיק ההוצל"פ.
עובדתית, טוענת המשיבה כי המבקש קיבל ייעוץ משפטי ממשרד עורכי דין, תחילה עו"ד מילס ואחר כך עו"ד בן שחר המייצג בהליך הנוכחי. המבקש הגיע למשרדיה וחתם על הסכם לתשלום על חשבון חובות, כאשר ההסכם מורכב מסכום הפיגורים בתיק ההוצל"פ בסך 1,000 ש"ח לחודש כפול 15 חודשי פיגור בעת שהומצאה האזהרה. בכפוף לתשלומים האמורים, הסכימה הזוכה ליציאת המבקש לחו"ל (צורף כנספח ז' לתגובה).