התנאים לגיבושה של משמורת משותפת

א.        פתח דבר:

1.         בעלי הדין הינם יהודים, אזרחי מדינת ישראל אשר נישאו זו לזה כדמו"י ביום 2/8/2002 וכתוצאה מנישואין אלו נולדו להם 2 ילדים קטינים:

            ג. יליד 23/6/03 (תלמיד כיתה ב' בבית הספר האזורי ביישוב פלוני)

            ר. ילידת 26/3/07 (מתחנכת בפעוטון ביישוב אלמוני)

להלן יכונו : " הקטינים" ו/או " הילדים").

            בעלי הדין התגוררו עם הקטינים באזור השרון. האם עובדת, (במשמרות), בלוד כ-18 שנים ואילו האב עובד בחיפה במפעל מזה מספר שנים. בשלב מסוים מחליטים הצדדים לעבור להתגורר באזור הצפון ולבנות בית קרקע ביישוב קהילתי ב.ל. בסמוך לבית הורי האב. אלא, שתוך זמן לא רב, וככל הנראה לאחר אירוע בו היו מעורבים משפחות המוצא משני הצדדים, נקלעים יחסי הצדדים לשרטון והם מחליטים להיפרד ואף להתגרש .

2.         הצדדים מפרידים המגורים והאם מגישה תביעה למשמורתם הבלעדית של הקטינים תוך שמבקשת היא, כי יותר לה לעבור להתגורר עמם באזור השרון, בסמוך לבית הוריה וקרוב יותר למקום עבודתה. האב מתנגד לתביעה, מבקש לשמר משמורתו המשותפת עם האם ביחס לילדיהם הקטינים ובעיקר עומד על כך שהילדים לא יועברו מאזור מגוריהם הנוכחי.

3.         התביעה הוגשה בחודש אפריל 2010 ובמהלך פגרת הקיץ של אותה שנה נדונה בפני מותב אחר בקשתה הדחופה של האם למשמורת זמנית, בגדרה ביקשה להתיר לה המעבר עם הקטינים לאזור השרון לקראת שנת הלימודים תשע"א. הבקשה נדחתה על ידי כב' השופט סוהיל ששימש כשופט תורן ולאחר מכן הועבר התיק לפתחי.

4.         בשל החשיבות שראיתי באיסוף נתונים, קבלת חוות דעת מקצועית ושיקוף כל אלה בפני הצדדים למען ישכילו להגיע להבנות או הסכמות, ונוכח הכוונה לאפשר לצדדים להיערך להשיג על כל תוצאה שתתקבל בהליך זה עוד בטרם פגרת הקיץ הקרבה, ראיתי לנכון לנהל ההתדיינות בתיק זה כדלהלן:

א.         הסמכתי את העו"ס לסדרי דין להסדיר את חלוקת הזמן ההורי בין הצדדים ;

ב.         ביקשתי מהעו"ס לסדרי דין להכין מספר תסקירים ובהם המלצות לעניין המשמורת והמעבר לשרון;

ג.          העו"ס הוזמנה לבית המשפט 3 פעמים במהלך ההתדיינות בתיק זה ;

ד.         הצדדים הופנו ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה לשם בחינת אפשרות גישור ו/או גיבוש הסכמות בסיועה ובאמצעותה של מרכזת היחידה;

ה.         מונה מומחה בתחום הפסיכולוגיה שיאבחן הצדדים והקטינים, ינסה אף הוא לבחון דרכים להביא הצדדים להסכמות ובהיעדרן ייתן המלצה מתאימה בעניין המשמורת והמעבר לשרון;

ו.          קבעתי מראש, כי פסק הדין בתביעה זו יינתן עד לתחילת חודש מאי 2011, כך שכל צד יוכל לערער על פסק הדין בטרם פגרת הקיץ ולפני שנת הלימודים הבאה ולשם כך שוריינו מראש מועדים לדיונים (לרבות שמיעת ראיות) בתיק;

ז.          במהלך הדיונים הפנה בית המשפט ביוזמתו שאלות רבות למומחה ולעו"ס לסדרי דין ואף לצדדים עצמם ואף פנה במישרין לבעלי הדין במטרה לבחון אפשרות של גיבוש הסכמה, אך הדבר לא צלח.

5.         סיכומי הצדדים הוגשו בסמוך ובמהלך פגרת הפסח וכעת הגיעה שעת ההכרעה וזו אינה קלה עמי כלל וכלל. ברוח הימים בהם שקלתי ושקדתי בחומר שבפניי, לא תהא זו קלישאה לומר, כי קשה הייתה ההכרעה 'כקריעת ים סוף'. ברם, עלי לנהוג על פי דברי כב' השופט חשין (כפי שהובאו בהכרעה בעניין זהה על ידי כב' השופט נ. סילמן בתמ"ש (קריות) 4212-12-09), ". ..שומה עליו על השופט להחליט, בין אם ירצה ובין אם ימאן, ותשובת איני יודע לא תתקבל ".