החלטה בתיק בע"מ 1066/11

           לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בזק-רפפורט) ברמ"ש 23810-08-10 מיום 2.1.2011, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט ב'-צ' גרינברגר) בתמ"ש 1211/08 מיום 29.6.2010, במסגרתה אושרה זכייתה של המשיבה 3 בהתמחרות שהתקיימה אצל כונס הנכסים שמונה מטעם בית המשפט, המשיב 2 (להלן: כונס הנכסים), לשם מכירת דירת מגוריהם של המבקש והמשיבה 1 בעקבות גירושיהם. 

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.        כפי שעולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, המבקש והמשיבה 3 היו נשואים זה לזו. לבני הזוג ארבעה ילדים, שניים מהם קטינים. לבני הזוג בית מגורים (להלן: הנכס) אשר הזכויות בו שייכות לשניהם בחלקים שווים. לאחר פרידתם של המבקש והמשיבה 1, המבקש המשיך להתגורר בנכס יחד עם בת בגירה ובת קטינה. בעקבות הסכמת המבקש והמשיבה 1 לפירוק השיתוף בנכס, הורה בית המשפט לענייני משפחה ביום 28.6.2009 כי הנכס יימכר בשוק החופשי למרבה במחיר. לצורך מכירת הנכס מונה כונס הנכסים. ודוק, בטרם ימכר הנכס הורה בית המשפט לענייני משפחה על עריכת חוות דעת שמאית ביחס לשוויו של הנכס (להלן: חוות הדעת) וכן הורה, בהתאם להסכמת הצדדים, כי תינתן למבקש שהות של 15 ימים מיום הגשת חוות הדעת להודיע אם ברצונו לרכוש את חלקה של משיבה 1 בנכס טרם ימכר בשוק החופשי, בהתאם לשווי כפי שיוערך בחוות הדעת.

2.        חוות הדעת הוגשה ביום 28.7.2009. המבקש לא מסר הודעה כי ברצונו לרכוש את חלקה של המשיבה 1. משכך, ביום 13.9.2009 הורה בית המשפט לענייני משפחה על כניסתו לתוקף של מינוי כונס הנכסים לשם מכירת הנכס בשוק החופשי. עוד עולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי כי חודשיים לאחר מתן החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה, הודיע המבקש כי הוא מעוניין לרכוש את חלקה של המשיבה 1 בנכס. המשיבה 1 התנגדה לכך היות שסברה כי ניתן יהיה למכור את הנכס בשוק החופשי במחיר העולה על השווי הנקוב בחוות הדעת. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת המשיבה 1 תוך שציין כי המבקש החמיץ את המועד בו רשאי היה להודיע על רצונו לרכוש את חלקה של המשיבה 1 בנכס. בהתאם להחלטה זו בוצעה התמחרות במשרדו של כונס הנכסים. יצויין כי לפני עריכת ההתמחרות המבקש ביקש מכונס הנכסים שלא לפנותו מהנכס עד להשלמת הליכי ההתמחרות, שכן יתכן כי יבקש לרכוש את הנכס במסגרת ההתמחרות. כונס הנכסים הסכים לבקשה אך התנה את עיכוב פינויו של המבקש מהנכס בחתימתו על כתב התחייבות בלתי חוזרת לפיו יפנה את הנכס אם לא יזכה בהתמחרות. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש קיבל הודעה מוקדמת אודות המועד לקיומה של ההתמחרות במשרדי הכונס אך הוא לא הגיע אליה ולא נטל בה חלק. במהלך ההתמחרות הגישה המשיבה 3 (להלן: הרוכשת) את ההצעה הגבוהה ביותר ואף הפקידה עירבון כספי בסך 10% מהצעתה אשר נבחרה כהצעה הזוכה. ברם, לאחר שתם ונשלם הליך ההתמחרות ביקש המבקש לרכוש את חלקה של המשיבה 1 בנכס בסכום השווה לזה שננקב בהצעתה של הרוכשת.

3.        הכונס ולאחר מכן בית המשפט לענייני משפחה דחו את בקשתו של המבקש. בית המשפט לענייני משפחה הצביע על ההתחייבות הבלתי חוזרת עליה חתם המבקש בפני כונס הנכסים ובמסגרתה התחייב כי אם הוא יהיה מעוניין ברכישת חלקה של המשיבה 1 בנכס הוא יהיה רשאי להשתתף בהתמחרות שתתבצע במשרדו של כונס הנכסים וכי אם לא יזכה בהתמחרות יפנה את הנכס. המבקש הצהיר במסגרת התחייבות זו כי הסכמתו לפינוי הנכס היא בלתי חוזרת. בית המשפט לענייני משפחה הדגיש כי בנסיבות אלה היה על המבקש להשתתף בהליך ההתמחרות ומשלא השתתף בו חרף האמור בכתב ההתחייבות הבלתי חוזרת עליו חתם, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי כאשר בן הזוג אינו נוטל חלק בהתמחרות שנבחרה לדרך המימוש של זכות הקדימה שלו בעת פירוק שיתוף בנכס, העומדת לו מכוח סעיף 101 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), הוא אינו רשאי "לנטרל" את תוצאות ההתמחרות בשם זכות הקדימה. משכך, אישר בית המשפט לענייני משפחה את זכייתה של הרוכשת בהתמחרות. על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

החלטת בית המשפט המחוזי

4.        בית המשפט המחוזי ציין כי אמנם המנגנון עליו הסכימו הצדדים לפירוק שיתוף ביניהם ולמימוש זכות הקדימה בנכס אינו תואם במדויק את הפרוצדורה המותווית בסעיף 102 לחוק המקרקעין, אולם סעיף 102 הנ"ל הינו בעל אופי דיספוזיטיבי ואינו מונע מבני זוג להסכים על מנגנון חלופי. בית המשפט המחוזי הצביע על כך שהמבקש איחר את המועד שנקבע בהסכמת הצדדים למסירת הודעתו בדבר רצונו לרכוש את חלקה של המשיבה 1 ובשל כך ובהתאם להסכמת הצדדים הועבר הנכס למכירה על ידי כונס נכסים. המבקש התחייב בפני כונס הנכסים כי יפנה את הנכס אם לא יזכה בהליך ההתמחרות שיתקיים במשרדו של הכונס. משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי היות שהמבקש לא נטל חלק בהתמחרות בה זכה צד ג', לא ניתן "לפתוח" בדיעבד את תוצאות ההתמחרות בשם זכות הקדימה שמוענקת לבן זוג בפירוק שיתוף מכוח סעיף 101 לחוק המקרקעין. בית המשפט המחוזי אימץ את ההנמקה שפורטה בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, שעניינה שיקולי מדיניות שיפוטית, תוך שהדגיש שאם תתקבל טענת המבקש  לפיה לבן הזוג עומדת זכות הקדימה אף לאחר זכייתו של צד ג' בהליכי התמחרות כי אז:

"ייפגע הליך ההתמחרות בתנאי שוק חופשי ביחס לנכסים השייכים לבני זוג, מכיוון שצדדים שלישיים ירתעו מלהשתתף בהליכים שחסר בהם מימד מינימלי של וודאות. תוצאה צפויה של חוסר וודאות זה תהיה פגיעה באפשרות למכור נכסים של בני זוג במחירי שוק, ומכירתם במחירים מופחתים המגלמים את הסיכון שבעסקה מעין זו".

           כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

5.        המבקש טוען כי סעיפים 102-101 לחוק המקרקעין מקנים לו אפשרות להשוות את הצעתו להצעה הזוכה בהתמחרות גם אם לא השתתף בהתמחרות עצמה. המבקש תומך עמדתו זו במספר החלטות של הערכאות הדיוניות לפיהן אין פסול בישיבת בן הזוג "על הגדר" בזמן ההתמחרות והשוואת הצעתו לשווי ההצעה הזוכה בהתמחרות. עוד טוען המבקש כי לא ידע על קיומה של ההתמחרות ואם היה יודע על מועד עריכתה היה משתתף בה.

תמצית תשובות כונס הנכסים והרוכשת

6.        ביום 14.3.2011 הוריתי למשיבים להגיש תשובתם לבקשה. תשובות הוגשו מטעם כונס הנכסים ומטעם הרוכשת. בתשובתו של כונס הנכסים נטען כי יש לדחות את הבקשה. לטענת כונס הנכסים, טענתו של המבקש כי לא נמסרה לו הודעה בדבר מועד עריכת ההתמחרות משוללת כל יסוד שכן הודעה כאמור נמסרה לבא כוחו וממילא מדובר על טענה עובדתית חדשה שלא נטענה לפני הערכאות הקודמות. עוד נטען, כי המבקש היה מודע היטב לחובתו להשתתף בהתמחרות כפי שעולה מנוסח כתב ההתחייבות הבלתי חוזרת, במסגרתו התחייב המבקש לפנות את הנכס אם לא יזכה בהליך ההתמחרות שיערך במשרדו של הכונס.

7.        בהמשך להחלטתי מיום 11.4.2011, המציא כונס הנכסים עותק מהתחייבותו הבלתי חוזרת של המבקש. בסעיף 2 לכתב ההתחייבות הבלי חוזרת צויין כי:

"הנני מתחייב כי במידה ולא אזכה בהתמחרות לרכישת הנכס, אשר תתקיים במשרדו של עוה"ד דני שלום, אפנה את הנכס מכל אדם וחפץ בתוך 60 יום מיום מועד ההתמחרות" (ההדגשה אינה במקור - י.ד.).

           כן נימק כונס הנכסים את טענתו לפיה הודיע לבא כוחו של המבקש על מועד עריכת ההתמחרות וצירף אסמכתאות לתמיכה בטענתו זו.

8.        עוד יצויין כי בתשובתה של הרוכשת, מתוארת הטרחה הרבה שנגרמה לה עקב ההליכים שנקט המבקש. הרוכשת מדגישה את הסבל וההוצאות שנגרמו לה שכן חרף העובדה כי זכתה כדין בהליכי ההתמחרות והפקידה סכום כסף נכבד היא אינה יכולה מזה תקופה ארוכה לממש זכותה כדין להשלמת רכישת הנכס כאשר היא נגררת להליכים משפטיים תוך בזבוז משאביה.

דיון והכרעה

9.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה על נספחיהן כמו גם בהודעתו המשלימה של הכונס מיום 14.4.2011 על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.