תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
|
25202-09-10
20/03/2011
|
בפני השופט:
הסגנית נשיאה נילי מימון
|
- נגד - |
התובע:
פלונית
|
הנתבע:
פלוני (אסיר)
|
פסק-דין |
התביעה שבפני הינה תביעה ליתן "צו חוסם" לפיו ימנע מהנתבע לפתוח בהליכים משפטיים הנוגעים למאסרו בגין עבירות מין חמורות שביצע בבתו התובעת, אלא ברשות בית המשפט.
בראשית הדברים יצויין כי הליך זה נשלח אל הנתבע שהינו אסיר בבית כלא.
הנתבע קיבל את כתב התביעה בחר שלא להגיש כתב הגנה כי אם הודעה כללית בעניינים דיוניים.
הרקע לתביעה
הנתבע הורשע בביצוע עשרות רבות של מעשים מגונים ומעשי סדום בבתו הבכורה ילידת ..., במשך תקופה של כחצי שנה שאז נלכד ע"י שוטרים באקראי עת ביצע מעשיו בקטינה, שעה שהיו ברכב של הנתבע.
הנתבע נדון לחמש עשרה שנות מאסר.
הנתבע נמצא ע"י ועדת גילוי עריות, בה שותפים משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לבטחון פנים ושירות בתי הסוהר, כאדם בעל סיכון גבוה כלפי משפחתו וגרושתו, והמליצה שלא לאפשר לנתבע חופשות מהכלא.
בדו"ח הועדה נכתב כי הנתבע פוגע לרעה במשפחתו ע"י פרסום כתב האישום בבית הספר בו לומדת בתו - הקורבן למעשיו, ומטריד ומאיים על בני משפחתו בטלפון, רודף אותם ע"י תביעות בבתי משפט, דיווח על בנייה לא חוקית, פניות למוסד לביטוח לאומי, ניתוק מים וגז.
עפ"י הדו"ח הנתבע לוקה בהפרעת אישיות קשה, מודה במעשיו אך חסר אמפטיה לחלוטין לבתו הקורבן או לבני משפחתו.
הנתבע הועבר לאגף שמור בכלא במגמה לצמצם את התקשורת בינו לבין משפחתו ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בהם.
מבית הכלא מגיש הנתבע פעם אחר פעם כנגד אנשים שונים תביעות, מצרף את פסק הדין הפלילי בו הורשע, את ההליכים פותח כנגד כל מי שסובב את בתו - התובעת - קורבן מעשיו הנפשעים, הנתבעים המפורטים הם שכנים בכל שכונה בה מתגוררת התובעת, כאשר גם כשעוברת לשכונה אחרת על מנת להימלט ממעשיו מוצא אותה התובע ומגיש תביעותיו כנגד השכנים החדשים, הנתבעים הם גם חברותיה של התובעת במוסד החינוך בו לומדת, חברותיה של אחותה הקטינה בסמינר בו לומדת, וכן מורות, מנהל, ואף אותה אחות קטינה, ביתו הנוספת של הנתבע, וכן גרושתו - אם התובעת, בעלה הנוכחי, הוריה, אחיה של גרושתו, עובדי ציבור המעורבים בעניינה של התובעת, כמו פקידת סעד, עובדים במקום עבודה של בעלה הנוכחי של גרושתו של הנתבע ועוד.
חלקם הגדול של הנתבעים בתביעותיו, נחשפים לראשונה למעשים הפליליים שביצע הנתבע בתובעת, חברותיה וצוות המורות שלא ידע כלל על מעשים אלה שנעשו בתובעת, שכנים שלא היו מודעים לכך ועוד.
התביעות הינן תביעות לפיצוי בגין הוצאת דיבה אשר הנתבע טוען שנגרמו לו ע"י הנתבעים בתביעותיו.
בתביעות מפיץ הנתבע את פסק הדין הפלילי בו מפורטים מעשי הזוועה שביצע בבתו הקטינה אז.
התביעות מנוסחות באופן מעורפל כוללני רובן נעדרות עילה.
התובעת, בני משפחתה והנתבע הם ממגזר חרדי בו הפצת המעשים המיניים בתובעת פוגעת בה מאוד וביתר שאת בהיותה בת חברה זו ופוגעות באפשרויות שידוכה לנישואין כמו גם ביתר בנות המשפחה.
יצויין שלנתבע ולגרושתו ... ילדים, התובעת הינה הבכורה.
יודגש, כי בין הנתבעים בתביעותיו הרבות מצויה גם בת נוספת של הנתבע שהינה קטינה.
נסיבות הענין מובילות למסקנה ברורה ומפורשת כי כל ההליכים בהגשת התביעות הננקטים ע"י הנתבע מטרתם לפגוע פגיעה נוספת וקשה בתובעת ובבני המשפחה.