ס"ע
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
|
1319-07
30/11/2010
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
- נגד - |
התובע:
אלמונית עו"ד לימור עמית-פנקר עו"ד אושרת שפונט
|
הנתבע:
פלוני עו"ד רון סולקין
|
פסק-דין |
פסק דין זה הוא נוסח ערוך של פסק דין שניתן ביום 7.4.2010 בעניינה של אלמונית נגד פלוני. בפסק הדין הערוך הושמטו פרטים מגוף פסק הדין ומתוך הציטוטים מהפרוטוקול שיש בהם כדי לפגוע בצדדים ובצדדים שלישיים אשר מוזכרים בפסק הדין שניתן ביום 7.4.2010.
מבוא:
עניינו של פסק דין זה הוא תביעה שהגישה אלמונית (להלן: "
התובעת") נגד פלוני (להלן: "
הנתבע") לפיצויים במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: "
החוק") .
כתב התביעה מייחס לנתבע סדרה של מעשי התעללות מינית קשה, הטרדה מינית, תקיפה והתנכלות במסגרת העבודה שנמשכה משנת 2001 עד לשנת 2005. על הפגיעה שנגרמה לה, לטענתה, כתוצאה מהעוולות המיוחסות לנתבע, מבקשת התובעת פיצויים בשיעור של 400,000 ש"ח.
את פסק הדין נפתח בהבאת העובדות המהוות מסגרת לדיון בטענות הצדדים. משם נפנה להצגת טענות הצדדים, ובסיומו של שלב זה נידרש ליסודות עוולת ההטרדה המינית מכוח החוק. לאחר מכן נגיע לעיקר; והוא - בחינת טענות הצדדים בהתחשב ביסודות העוולה ולאור הממצאים העולים מהראיות שהובאו בפנינו. בשלב זה נתעכב על סוגיית ניצול לרעה של המרות ולבסוף נתייחס לטענת ההתנכלות.
הרקע העובדתי:
1. התובעת, ילידת שנת 1963, נשואה ואם, מנהלת חשבונות בהכשרתה.
2. בחודש נובמבר 2000 התקבלה התובעת לעבודה במפעל (להלן - "
המפעל" ) במטה המפעל ב... באגף החשבונאות כ"עובדת קבלן". לאחר כשנה במקום העבודה נקלטה התובעת כעובדת המפעל במעמד זמני כ"עובדת דור ב'".
3. הנתבע, יליד שנת 1951, נשוי ואב, שימש בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה זו בתפקיד מנהל אגף חשבונאות במפעל ומתוקף תפקידו זה היה הממונה העקיף על התובעת.
4. בסוף חודש מאי 2006 הגישה התובעת במקום העבודה תלונה נגד הנתבע, שבה היא מייחסת לו מעשים של התנכלות, הטרדה מינית וניצול יחסי מרות.
5. התלונה הועברה לטיפולה של עו"ד אורה לוין-סלע, שנתבקשה על ידי המפעל לבררה.
6. בסמוך לאחר העברת התלונה לבירור, התקבלה החלטתה של עו"ד לוין-סלע הקובעת כי התובעת אכן הוטרדה מינית על ידי הנתבע, תוך שימוש לרעה בסמכותו. בהתחשב בשנות עבודתו הרבות במפעל לא המליצה עו"ד לוין-סלע על פיטוריו של הנתבע אך המליצה על העברתו לתפקיד אחר.
7. בחודש יולי 2006 הגישה התובעת תלונה למשטרת ישראל כנגד הנתבע, שעניינה טענותיה נשוא תביעה זו. התלונה נסגרה על ידי פרקליטות המחוז, וערר שהגישה התובעת על החלטה זו לפרקליטות המדינה בגין הפסקת ההליך הפלילי - נדחה.
8. בחודש פברואר 2007 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה.
טענות הצדדים:
9. כמצוין לעיל מייחסת התובעת בתביעתה לנתבע מסכת של מעשי הטרדה מינית, התעללות מינית קשה והתנכלות, שנמשכה והתפתחה בשלבים בין השנים 2001 ו-2005. לטענת התובעת, ראשיתה של מסכת המעשים בשיחת טלפון שיזם הנתבע עם התובעת. שיחת הטלפון האמורה התקיימה מספר חודשים לאחר תחילת עבודתה של התובעת בחברה, על רקע מסיבה שהתקיימה במקום העבודה שבה נכחו התובעת והנתבע. על פי כתב התביעה, בשיחה הטלפון שאל הנתבע את התובעת "
האם גם את חשבת עלי בשבת? ".
10. כמפורט בכתב התביעה, בעקבות אותה שיחה טלפונית, החל הנתבע ליצור קשר טלפוני עם התובעת בתדירות גבוהה, מבלי שהייתה לכך הצדקה מבחינה מקצועית. לדברי התובעת, השיחות התמקדו בחייה הפרטיים. במקביל החל הנתבע לדרוש מהתובעת לעבוד שעות נוספות מרובות ובשעות מאוחרות, באמרו כי הדבר הכרחי לקידומה ולהשתלבותה של התובעת במפעל.
11. שלב זה נמשך מספר חודשים והוא התפתח משיחות טלפון אישיות למגע פיזי בין הצדדים - נשיקה, טפיחה וכיוצ"ב - וזאת תוך ניצול הקרבה הפיזית הכרוכה בעבודתם המשותפת בכלל, ובשעות נוספות ובשעות מאוחרות בפרט.
12. כאמור בכתב התביעה, מעשי ההטרדה המינית המיוחסים לנתבע עלו מדרגה אחרי שבחלוף מספר חודשים יזם הנתבע קשר מיני עם התובעת. לדברי התובעת, קשר זה החל בהטעייתה, שעה שהנתבע הזמין אותה ל"
כוס קפה על מנת שנכיר יותר טוב", ובפועל מצאה התובעת את עצמה בסיטואציה שבה נדרשה לקיים מגע מיני עם הנתבע.