תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ת"א
|
39553-09-10
14/11/2010
|
בפני השופט:
שפרה גליק
|
- נגד - |
התובע:
1. ט.ל. 2. ת.ג.ס. (קטין)
|
הנתבע:
ע.ה.ס.
|
החלטה |
פתח דבר
1. בפני בקשה שהוגדרה בכותרתה "
בקשה בהולה של קטין למתן צו לעריכת ברית מילה".
2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה למשמורת קטין.
3. הבקשה הוגשה ע"י אימו של הקטין כנגד המשיב בבקשה הוא אביו של הקטין.
הרקע ותמצית טענות הצדדים
4. המבקש והמשיבה היו בני זוג, שאינם נשואים, יהודים, תושבי ישראל ואזרחיה, הם ניהלו משק בית משותף החל מיוני 2007 וביום 10.8.2010 נולד בנם ת.ג.ס.
5 המבקשת טוענת בבקשה כי מזה תקופה ארוכה חל קרע עמוק ובלתי הפיך בחייהם של בני הזוג ו
"עקב יחסו הבלתי אנושי של המשיב כלפי המבקשת, שבה נהג באלימות מילולית כלפיה, במיוחד בתקופת ההריון", לטענתה מאז לידתו של הקטין
"לא ניתן היה להביאו לברית בתום 8 ימים".
6. לטענתה של המשיבה ד"ר ניר ייטיב מטעמה של המבקשת קבע כי ניתן כבר לעשות טקס ברית מילה
"ומוטב לעשות זאת בהקדם לטובת הילד".
7. המבקשת טענה בבקשת הכי
"המשיב בשיתוף אשה נוספת העבירו מסרים מאיימים בשיחה טלפנית וגם בכתב באמצעות פקס למרפאתו של ד"ר ש.ג. , אשר במרפאתו היתה אמורה להיערך הברית". בעקבות זאת, אנשי המרפאה הודיעו על ביטול הברית בשלב זה.
8. לפיכך פנתה המבקשת לבית המשפט, וטענה כי
"סירובו של המשיב לבצע ברית מילה לבנו, הינה התנהגת חסרת תום - לב ואין בסירובו כל ממש". המבקשת הוסיפה וטענה כי המשיב אינו רואה נגד עיניו את טובת הקטין וכי מילת ילד זכר הינה מצווה דתית אף בעיני מי שאינם מקפידים במצוות דתיות והוא מנהג מסורתי אתני. היא מוסיפה ומציינת שגם המשיב וכל בני משפחתו הינם נימולים.
9. בתגובתו הכחיש המשיב את טענות המבקשת ולטענתו הוא הבהיר דעתו באופן נחרץ טרם לידת הקטין כי אין הוא מסכים ל
"עריכת ברית מילה, והבהיר כי הוא מתנגד לעריכת הברית מסיבות מצפוניות ומסיבות של דאגה לשלומו של הקטין ובריאותו". לטענתו
"על הקטין להחליט בעצמו כאשר יבגר בדבר רצונו לבצע בגופו ברית מילה. מבחינה מצפונית ומכל בחינה אחרת, יש להשאיר את שיקול הדעת הזה לקטין עצמו שאיש לא שאלו לרצונו". המשיב אף מוסיף בתגובתו
"אם חלילה כתוצאה מטקס ברית המילה יארע נזק לקטין, האם מי מההורים יוכל לקחת אחריות על כך מבלי ששאלו לרצון של הקטין".
10. עוד מוסיף המשיב בתגובתו כי
"דחיית טקס ברית המילה ליום בו הקטין יוכל להחליט בעצמו לא תפגע בשום אינטרס, ותשאיר את כל הקלפים פתוחים, ותביא לאיזון מלא בין רצונו של הקטין, דאגה לשלומו ורצון הוריו".
11. המשיב הוסיף בתגובתו כי במהלך אשפוזו של הקטין בבית חולים.. עקב התייבשותו, שהתה בצידו השני של החדר תינוקת החולה במחלת השעלת, ועם השחרור מבית החולים קיבלו הצדדים המלצה לטיפול אנטיביוטי עקב כך, התנגדותו לטיפול זה אינה עקרונית אלא עקב הסיכוי הנמוך שהקטין נדבק במחלה.
12. המשיב הכחיש כי איים על המבקשת.
13. המשיב הוסיף כי תפיסת עולמו גורסת שאין לערוך ברית מילה, שכן הוא חילוני ואינו מקבל את הטיעון הדתי, הוא אף "
איני רואה הצדקה בעשיית ניתוח לא -רק על מנת להשקיט פחדים בלתי מוגרים מפני ההשלכות שעלולות להיות לאי - עשיית ברית". לטענתו של המשיב
"הברית הינה מעשה בלתי הפיך, ואם הקטין לכשיגדל, ירצה לעשות ברית מילה, הוא יוכל לעשות זאת עפ"י רצונו החופשי".
14. המשיב הוסיף וטען כי הוא מתנגד לברית גם מסיבות בריאותיות. ברית המילה הוא הליך שעלול לגרום נזק לתינוק בשל תאונה או רשלנות וקיימת סכנה בהליך רפואי הכולל ניתוח עם חיתוך, והמשיב מתוך דאגה כנה ואמיתית לבנו, מבקש לוותר על סיכונים אלו ועל הסבל והכאב המיותרים, מבלי שניתן לקבל בימים אלה את דעתו של הקטין, ואין לקחת את חופש הבחירה של קטין חסר ישע, וטובתו של הקטין מחייבת שדעתו תישמע.
15. המשיב אף "קרא לעזרתו", את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 8 כי אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ומאחר וטקס ברית המילה
אינו מעוגן בשום חוק המסדיר אותו, לא ניתן לפגוע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובהעדר הסכמה של שני ההורים לא ניתן לבצע את ברית המילה.
מבוא דיוני
16. בדיון הראשון לא ניתנה תגובת ב"כ היועמ"ש, משדרשתי את התייצבותו הופיע בא כוחו לדיונים הנוספים. מכל מקום בהעדר תגובת ב"כ היועמ"ש, מיניתי לקטין אפוטרופה לדין
עו"ד אהובה יששכר, שנאותה לקבל על עצמה תפקיד זה.