הצדדים נשאו זל"ז כדמו"י בשנת 05, ומנישואיהם אלה נולדו להם 2 בנות תאומות, ילידות 05, כיום בנות ארבע שנים לערך.
2. לאישה בן נוסף ממערכת יחסים קודמת, יליד 03.
3. ב-26/12/07 הגישה ה אישה תביעה למזונות ומדור הקטינות. ביום 2/3/08 פ ס ק בית המשפט מזונות זמניים לשתי הקטינות בסך 2,200 ש"ח. בהמשך הוגדל החיוב לסך כולל של 2,650 ש"ח.
4. מנגד הגיש הבעל תביעה למשמורת בלעדית על הקטינות. לחלופין עותר הוא למשמורת משותפת יחד עם האישה. עד כה, שמשה האם כמשמורנית זמנית על פי החלטתי מיום 1/4/08, אולם בהמלצת פקידת הסעד נקבעו לאב הסדרי ביקור רחבים מאוד, באופן שהבנות שוהות בחזקת אביהן לערך מחצית מן הזמן.
5. ניסיונות להביא את הצדדים אלי פשרה כשלו. תסקירים ותצהירים הוגשו, דיון הוכחות התקיים, והמחלוקות - בנושא המזונות והמשמורת - נדרשות ל הכרעה שיפוטית. ואולם, הצדדים נ י אותו ל וותר על הגשת סיכומים בתיק, ולאפשר מתן הכרעה שלא על דרך הפשרה, על יסוד החומר הקיים, ותגובה קצרה שתוגש, לאחר קבלת התסקיר האחרון.
מזונות:
6. כאמור, המזונות הזמניים בתיק עומדים נכון להיום על סך 2,650 ש"ח עבור שתי הקטינות. מתלושי שכר שצורפו לתצהי ר האם עולה כי זו משתכרת סך חודשי ממוצע של 650 ש"ח נטו, בעוד שהאב השתכר נכון למועד כתיבת תצהירו שכר חודשי של כ-4,000 ש"ח נטו. במהלך חקירתו ב בית המשפט ציין כי כעת אינו עובד אלא לומד ו"חותם אבטלה". בתצהירו טען כי בהתאם להכנסות הצדדים וצורכיהן האמיתיים של הקטינות, יש לחייבו בתשלום מזונות בסך של כ-1,400 ש"ח עבור 2 הקטינות.
7. האם מתגוררת בדירה שכורה שעלותה 1700 ש"ח לחודש, כאשר היא זוכה לסיוע משרד הרווחה בשכר דירה בסך 600 ש"ח לחודש. האב מתגורר בבית הוריו.
8. לטענת האב, שכרה הנמוך של האם נובע משעות העבודה המעטות שהיא מבצעת, אולם כושר השתכרותה גבוה בהרבה, לראיה מפנה הוא אל תלושי שכר בחודשים שונים בהם השתכרה מעל ל-1,000 ש"ח בחודש (האם הודתה בחקירתה כי שכרה יעלה ל-1,000 עד 1,500 ש"ח אם תעבוד יותר) , ולתקופה בה עבדה כקופאית בסופר -מרקט והשתכרה לטענתו שכר חודשי של כ-3,000 ש"ח לחודש.
9. עוד טוען האב כי סך הכנסתה של האישה ממזונות הקטינות, מזונות בנה הנוסף, קצבת ילדים, הסיוע בשכר דירה ומשכורתה עומדת על סך של כ-6,000 ש"ח, בעוד הקטינות שוהות במחיצתה רק מחצית מהזמן. עם זאת, הציע האב בתצהירו לשאת במזונות בסך כולל של 2,000 ש"ח עבור 2 הקטינות, גם אם תוכרז המשמורת כמשותפת.
10. אין צורך להכביר מילים כי על הצדדים חל הדין האישי היהודי.
11. הלכות הדין האישי בנוגע למזונות פורטו בהרחבה בע"מ (י-ם) 1102/06 (כב' השופט דרורי).
12. אשר לנושא השפעת המשמורת המשותפת על גובה המזונות אפנה הצדדים לפסק דינה המקיף של כב' השופטת וילנר בע"מ (חי') 336/05. סבורני כי הסכום שנפסק מהלך ההליך, על נימוקיו, משקף איזון בין הוראות הדין ובין חלוקת נטל הטיפול, בין צורכי הקטינות ובין יכולות הצדדים.
משמורת:
13. עמודים ארוכים וצפופים הוקדשו בתצהיר האב ל נושא משמורת הקטינות. בעמודים אלה גולל האב בפרוטרוט את מסכת מעורבותו בטיפול בקטינות, עוד במהלך חייו המשותפים עם האם. אליבא דאב, היווה הוא הדמות הדומיננטית בטיפול בקטינות, כשסדר יומו נע סביב הבאתן לגן, איסופן ממנו בשעת הצהריים, האכלתן, וכיוצא באלה, כאשר האם לעומתו היוותה דמות משנית בלבד ותרמה מעט מאוד במלאכת גידולן של הקטינות.
14. מתסקירי פקידת הסעד שהוגשו עולה תמונה מאוזנת יותר. אלה אמנם נכתבו לאחר הפירוד בין בני הזוג,
אולם עולה מהם בבירור כי לשני ההורים גם יחד מסוגלות הורית גבוהה וכי אין כל דופי בתפקודם כהורים, בכל הנוגע ל
יחסים ולביצוע המטלות הנדרשות בין הורים לילדים . עם זאת צוינו בתסקירים חוסר בגרותם של ההורים וחוסר יכולתם להתעלות מעל לסכסוך ביניהם לטובת הקטינות. כך בתסקיר מיום 5/3/09 המהווה סיכום של המלצות הוועדה לתכנון ולטיפול שדנה בעניין הקטינות, נאמר כי:
"לכאורה 2 ההורים נראים בעלי יכולת ומסוגלות לגדל את הבנות ולדאוג לצרכיהן. אולם הם שקועים בסכסוך ועסוקים עדיין במאבק ובזוגיות שלהם ומתקשים לראות באופן נפרד את צרכי הבנות. כמו כן, אין אצלם נפרדות ממשפחות המוצא. לכן, לא ניתן להעריך מי מהם יכול
להיות הורה משמורן בלעדי. גם לגבי משמורת משותפת נדרשת בגרות ואחריות שבמצב הנוכחי לא באה לידי ביטוי בהתנהלותם".