המבקשת היא אימו של המנוח קנדינו ארטיום ז"ל (להלן: המנוח). טרם פטירתו בוטח המנוח בביטוח חיים על ידי המשיבה (להלן: חברת הביטוח). בין המבקשת לבין מעסיקתו של המנוח טרם פטירתו (להלן: המעסיקה) נתגלעה מחלוקת באשר לשאלה האם זכאית המבקשת למלוא דמי הביטוח, או שמא זכאים להם במשותף המבקשת והמעסיקה בחלקים שווים.
המבקשת, בסברה כי היא הנהנית הבלעדית, הגישה כנגד חברת הביטוח תביעה בבית-המשפט המחוזי, ובה דרשה כי תשלם לה את מלוא דמי הביטוח. חברת הביטוח, שאיננה חולקת על עצם חבותה, הגישה בקשה לטען-ביניים.
או אז, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בקשה למחיקת הבקשה למתן הודעת טען-ביניים. טענתה הייתה כי אין לזכות את חברת הביטוח בסעד זה, משום שהיא מצויה ב"קנוניה" עם המעסיקה, כמשמעה בתקנה 226 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-. לטענת המבקשת, הערימה בפניה חברת הביטוח קשיים רבים כאשר ביקשה לברר את פרטי פוליסת הביטוח, ומאוחר יותר אף הביעה הזדהות מפורשת עם עמדת המעסיקה, בכך שהצהירה כי לדעתה צודקת המעסיקה בתביעתה למחצית מדמי הביטוח.
מנגד, חברת הביטוח טענה כי הגם שלדעתה הצדק עם המעסיקה, עדיין אין בכך כדי לגבש קנוניה כמובנה בתקנה הנ"ל.
בית-המשפט המחוזי (השופטת עפרה צ'רניאק) דחה את בקשת המבקשת. מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי.
דין הבקשה להידחות.
השאלה שבפניי היא כיצד יש לפרש את התיבה "קנוניה" בתקנה 226 האמורה, שבה נקבע כי המבקש להודיע על טען-ביניים מחוייב, בין היתר, להצהיר על כך שהוא איננו מצוי בקנוניה עם אחד הטוענים. על פירוש המונח "קנוניה" עמד ממלא מקום הנשיא יואל זוסמן:
"קנוניה, שפירושה במקורה היווני "שותפות", באה בתקנה הנ"ל במקום המילה האנגלית collusion... אך אין הכוונה כאן להסכם חשאי שנעשה כדי להערים על מישהו, כהגדרת המילון, אלא לפירושה המילולי של המילה collusion, במקורה הרומי, דהיינו, לשחק יחדיו או לשחק אותו משחק...
המבקש סעד בדרך של טען-ביניים, זוכה לכך מן הטעם שניהול המשפט הוא בשבילו בבחינת הטרדה, הואיל ואין לו כל עניין בנושא המשפט. אך כאשר חפץ המבקש, גלל כן, להיפטר מעולו של משפט, דורשים ממנו שיוכיח את חוסר העניין שלו גם במעשיו ובהתנהגותו, היינו, עליו לגלות לאורך כל החזית יחס של נויטרליות כלפי שני הטוענים, "שלא איכפת לו" מי יזכה...
קנוניה או collusion לעניין טען-ביניים, אין פירושו מעשה ערמה הראוי לגנאי, אלא כל גילוי של הפליה כלפי אחד הטוענים, או העדפת אחד על פני האחר, דייו כדי להפקיע זכותו של אדם לצאת ממערכת המשפט. לפיכך לא יינתן סעד של טען-ביניים למי שלא הראה יחס של שוויון, או נויטרליות מוחלטת לשני הטוענים כאחד. גילוי של הזדהות עם טוען אחד, או כוונה להיטיב עמו, פוסלים זכות סעד".
(ע"א 372/72 דוד טפרסון חברה לבניה בע"מ נ' בן-חורין פ"ד כז(1) 461).
מטרתו של הליך זה לפטור את המבקש מנטל ניהולו של ההליך המשפטי, כאשר הוא עצמו איננו צד מעוניין באותו הליך. תכליתו לסייע בידי מי שאינו בעל אינטרס עצמאי במחלוקת, ושאינו מכחיש את עצם חבותו, להתמודד עם תביעותיהם המתחרות של הצדדים היריבים (לעניין זה ראה גם יואל זוסמן,
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995)). כל עניינו העצמאי של טוען-הביניים הוא כי המחלוקת תיושב באופן סופי, וכי יוענק לו צו גודר אשר יקנה לו חסינות מפני תביעות עתידיות באותה פרשה עצמה. ההכרעה במחלוקת לגופו של עניין אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתו של טוען-הביניים באופן אישי או מוסדי.
השאלה שיש לבחון בכל מקרה קונקרטי היא, אפוא, האם האינטרס של מבקש טען-הביניים בהליך מוגבל לרצונו לסיים את הפרשה ולזכות בצו-גודר, או שמא הוא מעוניין גם בתוצאה מסוימת לגופו של עניין, כלומר בזכייתו של אחד מבעלי המחלוקת בסיומו של ההליך המשפטי.
בענייננו, נטען על ידי המבקשת כי חברת הביטוח הסתירה ממנה את עצם קיומה של הפוליסה, וכן שהביעה את דעתה לפיה המעסיקה צודקת בתביעתה למחצית מדמי הביטוח. אפילו אם נכונות טענותיה של המבקשת, הרי שבכך בלבד אין כדי להעיד על אינטרס עצמאי של חברת הביטוח בזכייתה של המעסיקה, ועל-כן אין די בכך כדי לעורר טענה בדבר קנוניה.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד באדר תשס"א (26.3.01)
ש ו פ ט ת