רע"א
בית המשפט העליון
|
9200-06
03/12/2006
|
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה
|
| - נגד - |
התובע:
אליהו רזין
עו"ד ח' זליכוב
עו"ד צ' זליכוב
|
הנתבע:
1. Bea Hotels N.V
2. Bea Hotels Eastern Europe BV
|
| החלטה |
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא דרורה פלפל), לדחות את בקשתו השנייה של המערער לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
2. בחודש יולי 2002 הגישו המשיבות תובענה כנגד המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בחודש אוקטובר 2002, הגיש המבקש את בקשתו הראשונה לעיכוב הליכים בתובענה, לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. בחודש דצמבר 2002, נדחתה הבקשה על-ידי כב' השופט מגן אלטוביה. על החלטה זו, לא הגיש המבקש בקשת רשות ערעור.
3. בחלוף כארבע שנים, בחודש אוגוסט השנה, הגיש המבקש בקשה נוספת לעיכוב הליכים באותו הליך. הבקשה נסמכה על החלטה אחרת בהליך אחר שניתנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר לטעמו של המבקש, הרציונל שלה מצדיק עיכוב הליכים בהליך זה. דא עקא, שבבקשתו לא הוזכר דבר קיומה של הבקשה הקודמת לעיכוב הליכים ודחייתה. כן לא צוין כי במסגרת תובענה אחרת שהגיש המבקש כנגד המשיבות בסוגיה קרובה, הוא ביקש איחוד אותה תובענה עם הליך זה.
4. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב הליכים, תוך שהוא מציין, כי המבקש העלים מבית המשפט את השתלשלות העניינים, לרבות הגשת בקשת עיכוב הליכים קודמת בעבר, ודחייתה. במסגרת בקשת רשות ערעור זו, המבקש אינו מכחיש כי במודע לא הביא את דבר בקשתו הראשונה לעיכוב הליכים ודחייתה לידיעת בית המשפט; אלא טוען הוא, כי אותה בקשה אינה רלוונטית, מאחר שהיא נדונה בהתאם לדין הקודם, טרם החלטתו החדשה של בית המשפט המחוזי, שעליה נסמכה הבקשה החדשה. הוא מציין גם, כי דבר בקשת איחוד התיקים הובא לידיעת בית המשפט במסגרת קדם המשפט.
5. דין הבקשה להידחות בלא צורך בקבלת תשובה. כפי שציינתי בבש"א 2236/06 חממי נ' אוחיון, תק-על 2005(2) 4580, בפסקה 10:
"תורת תום הלב קנתה לה שביתה בכל ענפי המשפט האזרחי. היא היכתה שורשים במשפט המהותי. היא מתפרשת כיום גם על פעולות משפטיות בעלות אופי דיוני: עיקרון תום הלב חל בסדרי הדין. חובתו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב. עליו לפעול כאדם סביר והוגן בנסיבות המיוחדות של המקרה (בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, בעמ' 462-461; ע"א 207/83 ועד הנאמנים לנכסי ההקדש המוסלמי בתל-אביב-יפו נ' יוסי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב(2) 369, בעמ' 376-375; ע"א 5052/92 שיק נ' מטלון, תק-על 94(3) 2119; על"ע 2531/01 חרמון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד נח(4) 55, בעמ' 74; רע"א 11183/02 כלפה נ' זהבי, פ"ד נח(3) 49, בעמ' 52; ע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח בע"מ (בניהול מורשה) נ' נחום, תק-על 2005(1) 5078, פסקה 8; ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית(תשנ"ט), בעמ' 47).
חובת תום הלב הדיוני נגזרת מאופיו של ההליך הנוגע בדבר, ומטיב הנושא הנדון בו".
כלל בסיסי הוא במסגרת פנייה לבית המשפט, כי על בעל דין לפרט בפנייתו את כלל הנתונים הרלוונטיים לצורך ההחלטה השיפוטית, בין אם הם מיטיבים עמו, ובין אם הם מרעים עמו. על אחת כמה וכמה כך הדבר, כאשר הוגשה בעבר בקשה בנושא זהה, והיא נדחתה על-ידי בית המשפט בהרכב אחר. אי אזכורו של הליך קודם כזה גובלת בחוסר תום לב דיוני ניכר, משהיא מצביעה על ניסיון להסיח את דעת בית המשפט מעובדה חשובה העשויה להשפיע באופן מכריע על שיקול דעתו השיפוטי.
6. משהמבקש במקרה זה נקט בדרך דיונית שהיה בה דופי, די בכך כדי להצדיק דחיית בקשתו. לפיכך הבקשה נדחית. המבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 8,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.
ניתנה היום, י"ב בכסלו התשס"ז (3.12.2006).
ש ו פ ט ת