פסק-דין בתיק א 9109/02

לפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לבית מגוריהם של התובעים ואחריותו הנטענת של הקונסטרוקטור, הנתבע, בכל הנוגע לנזקים אלו.

רקע כללי ועובדות שאינן שנויות במחלוקת -

1. התובעים, ה"ה אורה וישראל ירמיהו (להלן: "ירמיהו"), הינם הבעלים הרשומים של בית מגורים ברח' אחד העם 5/2 בקרית שמונה (להלן: " הבית").
2. בשנת 1995 החלו ירמיהו לשפץ את ביתם, כאשר השיפוץ כלל, בין היתר, בניית תוספת למבנה הקיים, אשר כרוכה בניסור הריצפה הקיימת, שבירת הקיר הרלבנטי, הוספת שטח באזור הסלון, המטבח ועוד (להלן: "עבודות השיפוץ").
3. לצורך ביצוע עבודות השיפוץ התקשרו ירמיהו עם הנתבע, מר שרגא אלרום, מהנדס קונסטרוקציה (להלן: "אלרום"), לצורך הכנת תכניות הקונסטרוקציה, לצורך הגשת הבקשה לקבלת היתר בניה לגבי עבודות השיפוץ ולצורך הפיקוח על העבודות. יש לציין כבר בשלב זה כי לא הוצג לעיוני הסכם בכתב בין הצדדים.
4. העבודות בוצעו במהלך השנים 1995-1996.
5. במהלך השנים 1998-1999, החלו מופיעים סדקים רבים בבית ואין חולק כי הסדקים גרמו לנזקים רבים למבנה וכי תיקונם כרוך גם בביצוע תיקונים בעבודות הטיח, הצביעה, הריצוף, החיפוי, האלומיניום ועוד.
6. עובדה נוספת מוסכמת היא שאת עבודות השיפוץ ביצע קבלן אשר נשכר על ידי ירמיהו.
7. מטעם ביהמ"ש מונה מומחה מוסכם, בכל הנוגע לליקויים ולעלות תיקונם, המהנדס רונן שטרנברג (להלן: "מומחה ביהמ"ש"). מומחה ביהמ"ש קבע מהן הסיבות לסדקים ומהי העלות המשוערת של תיקון הנזקים.

טענות הצדדים -

8. 8.       ירמיהו טוענים כי הסדקים והנזקים שנלווים לסדקים נגרמו עקב כשל תכנוני, אשר הינו באחריותו של אלרום.
9. לטענתם, החישובים שהוא ביצע, בכל הנוגע לביסוס הקרקע במקום אשר נבנתה תוספת הבניה, היו שגויים, לרבות בשל שהוא לא לקח בחשבון את קיומם של מי תהום בשכבת הקרקע שמתחת לאזור הרלבנטי. ירמיהו טוענים כי האחריות לגבי התופעות והנזקים רובצת על שכמו של אלרום, אשר תכנן את תוספת הבניה והיה אמור לפקח על ביצועה. באשר לגובה הנזק - עותרים התובעים לפיצוי בראשי הנזק הבאים:

(א)      (א)      פיצוי בגין עלות תיקון הנזקים, בהתאם לחוות דעת מומחה ביהמ"ש - 192,000 ש"ח.

(ב)       (ב)       פיצוי בגין ירידת ערך הדירה - 95,000 ש"ח.

(ג)        (ג)        דיור חליפי במהלך ביצוע התיקונים - 10,000 ש"ח.

(ד)       (ד)       עוגמת נפש - 30,000 ש"ח.

10. הנתבע, מנגד, טוען כי אין הוא אחראי לסדקים שנוצרו, כיוון שהם תולדה של העובדה שירמיהו ביצעו בניה בניגוד לתכניות שהוא הגיש ובניגוד להיתר הבניה שהתקבל. לטענתו, הם ביקשו להרחיב עוד יותר את הבניה, מעבר להרחבה שהותרה בהיתר הבניה ומעבר להרחבה אותה הוא התבקש לתכנן - ולכן, ההרחבה הנוספת התבצעה בפועל ללא תכניות קונסטרוקטיביות מתאימות וזו הסיבה לסדקים שנוצרו.
11. הנתבע טוען כי יש לראות בתובעים עצמם אחראים לביצוע עבודות הבניה, הן בשל היותם "הקבלן הראשי" בפרוייקט, הן בשל היותם "מבצעי הבניה" והן מחמת עילות נזיקיות. בנוסף, טוען אלרום כי חלק מהנזקים שאליהם התייחס מומחה ביהמ"ש אינם תולדה של כשלים קונסטרוקטיביים וכי אין קשר סיבתי בין חלקם לבין הכשל הנטען בתכנון (אף אם היה כשל שכזה).
12. בכל הנוגע לראשי הנזק הנתבעים באשר לירידת ערך, דיור חלופי ועוגמת נפש - מכחיש הנתבע את זכאותם של ירמיהו לפיצוי בגינם, כמו גם את שיעורם.