הנידון שלפנינו עוסק בתביעת מזונות אשה שהגישה התובעת הגב' פלונית.
בדיון שנערך לפני בדן יחיד, בהסכמת הצדדים, שטחו הצדדים ובאי כוחם את טיעוניהם באורך. בנוסף, הומצאו לפני כתבי טענות מפורטים המלווים באסמכתאות על ידי באי כוחם המלומדים של הצדדים.
את התובעת מיצג עורך הדין שי גולדנברג, ואת הנתבע מייצגת עורכת הדין רות דיין-וולפנר.
תקציר העובדות והטענות
הצדדים גרים תחת קורת גג אחת, אך בפועל הם פרודים. כל אחד חי לו את חייו בחדר נפרד. גם חשבון הבנק המשותף הופרד לפני כשנה וחצי וכל אחד מהצדדים מנהל את עניניו בחשבון שפתח לעצמו.
על הבית המשותף - ששוויו לפי דברי הבעל כמילון ושמונה מאות אלף ש"ח רובץ חוב משכנתא בסך של כמאתיים אלף ש"ח, התשלום החדשי עומד על כ-3,500 ש"ח.
חוב המשכנתא שולם מהחשבון המשותף של בני הזוג, עד לפני כשנה וחצי - מועד בו הופרדו החשבונות, ומאז ועד לפני כארבעה חדשים נשא בו הנתבע לבדו והוא שולם מחשבונו הפרטי. לפני כארבעה חדשים הפסיק הבעל מלשלם בתואנה כי גם על התובעת, לשאת עימו במשותף בנטל המשכנתא: "שווה בשווה - חצי בחצי".
בגין אי תשלום המשכנתא נשלחה לצדדים אזהרה מאת הבנק הנושה. לדברי הנתבע, אין חשש מפינוי קרוב מהבית מאחר ומדובר בדירת יוקרה ושיעור חוב המשכנתא הוא מזערי ביחס לשווי הדירה, ובכלל, לדבריו, ההתמודדות הזו כנגד הבנק הנושה מוטלת גם על כתפי האשה ויש לחייבה להשתתף בתשלומי המשכנתא.
התובעת דורשת שהבעל ימשיך לשלם את המשכנתא כפי שעשה עד כה מאחר והוא מחויב במדור אשתו.
עוד דורשת התובעת את השתתפותו של הנתבע במחצית מדמי אחזקת הבית הכוללים תשלומי ארנונה, מים ועוד. את דמי מזונותיה היא איננה תובעת מאחר והיא משתכרת מעבודתה. כאן מציין בא כוחה כי האשה מעיקר הדין איננה חייבת לצאת ולפרנס את עצמה, קל וחומר לא התובעת שלפנינו. התובעת עברה טיפולים רפואיים קשים של הסרת גידולים טרום ממאירים וממאירים, ובמצבה הנוכחי הצורך שלה לצאת ולעבוד הוא כורח מציאות החיים הקשה שלה שהביאה לכך. התובעת עובדת כמזכירה רפואית בבית החולים "איכילוב", ומעיון בתשלומי המשכורות האחרונות שהוצגו לפנינו עולה שממוצע ההכנסה שלה עומד בגובה של כ-7,000 ש"ח. (03/09- 7,095 ש"ח, 04/09 - 6,751 ש"ח, 05/09 - 7,078 ש"ח).
לפיכך מאחר והיא ניזונית ממעשה ידיה שהם תחת מזונותיה, תובעת האשה סכום של 2,200 עבור אחזקת הבית. באם נוסיף לכך את תביעת תשלום המשכנתא - בסך 3,500, תעמוד תביעתה הכוללת על סך של 5,700 ש"ח.
מנגד, גם הנתבע, שטח בדיון שלפנינו את מר גורלו הכלכלי. הוא פוטר מעבודתו הקודמת והבכירה בשל חשד לכאורי להונאת הבנק בו הוא עבד ועימו הוא מתמודד היום בתביעות משפטיות הדדיות. בכדי לכלכל את עצמו הוא נאלץ כיום לעבוד בשלוש עבודות שונות ובשלוש משמרות (!). כלומר, הוא עובד 'מסביב לשעון', כפשוטו. יום עבודתו מתחיל, לדבריו, בשעה 02:30 לפנות בוקר ומסתיים בשעות הערב, ובסך הכללי הוא משתכר כ-11,200 ש"ח.
גם הבעל, כמו האשה, גולל בפנינו אודות מציאות החיים הקשה אליה הוא נקלע. לדבריו גם יש להתחשב במצבו הבריאותי שבגינו אוסר עליו רופאו האישי מלעבוד כ"כ קשה ודורש ממנו לשחרר קצת את לחץ החיים התובעני בו הוא מצוי. בשל כך הוא איננו יודע עד מתי הוא יהיה מסוגל עוד להמשיך ולעבוד כך - כה קשה, וכה הרבה, ויש לקחת עובדה זו בחשבון גם כעת בחישוב דמי המזונות. ובאשר למשכנתא, כאמור, דורש הבעל את השתתפותה של התובעת במחציתה, שווה בשווה.
דיון והכרעה
א. תביעת תשלום המשכנתא:
השאלה המרכזית אשר עומדת כאן לדיון היא מעמדו של חוב המשכנתא. האם חוב זה הוא בכלל חיובי הבעל לאשתו - מדין מדור או שמא זהו חוב ממוני שאיננו בכלל חיובי האישות ("תנאי כתובה" בלשון המשנה) שבהם מחויב הבעל. זוהי שאלה מורכבת ויש בה מספר היבטים וצדדים שיש לדון בהם.
הלכה היא שבעל שאינו נותן מדור (דיור) לאשתו יוציא ויתן כתובה, והטעם הוא כפי שהגדיר הר"י מיגש בתשובתו שיש לו דין מורד על אשתו, והוא הנקרא בפי הפוסקים מורד ממזונות (תשובה זו הובאה ברבינו ירוחם נתיב כ"ג חלק ה' והביאה בספר "עזר משפט" להגר"א גולדשמידט סימן ד'). טעם הדבר הוא מפני שחיוב המדור הוא בכלל חיוב המזונות כמבואר בש"ע (אבה"ע סימן ע"ג סעיף ז') - "וכל מי שיש לו עליו מזונות ... יש לו כסות וכלי בית ומדור". ואם אינו נותן לאשתו את המדור המתאים לה הרי זה כמי שאינו זנה. ונחלקו הפוסקים במי שאינו זן את אשתו כאשר אין לו אפשרות להשתכר האם כופין אותו לגרש את אשתו או לא - ש"ע שם סימן ע' סעיף ג'.
ואם הבעל אינו זן ומפרנס את אשתו מפני שאינו רוצה להשתכר ולזון הוא הנקרא "מורד ממזונות", ונפסק להלכה בש"ע סימן קנ"ד סעיף ג' - "האומר איני זן ומפרנס ... ואיני רוצה להשתכר להרויח ולזון, אם תרצה היא כופין אותו להוציא מיד וליתן כתובה".