דחיית תביעת עובדת בשגרירות ארה"ב לפיצויי פיטורין

1.        האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מהנתבעת, או שמא היתה מוצדקת החלטת הנתבעת לפטרה מעבודתה תוך שלילת מלוא פיצויי הפיטורים?

           זו השאלה המרכזית בה נדרשנו להכריע במסגרת התובענה שהגישה התובעת, לצד תביעות כספיות נוספות שהגישה.

הרקע העובדתי

2.        התובעת, תושבת ואזרחית ישראל, הועסקה ע"י מחלקת המדינה של ארצות הברית (להלן: הנתבעת), בקונסוליה הכללית של ארצות הברית בתל-אביב (להלן: השגרירות).

התובעת עבדה עבור הנתבעת החל מיום 18.9.85 ועד יום 10.6.04, אז פוטרה מעבודתה לאלתר.

3.         בתפקידה האחרון, הועסקה התובעת במחלקת אזרחי ארה"ב בשגרירות

(American Citizens Services), המטפלת בהוצאת דרכונים ובביצוע רישומים שונים עבור אזרחי ארצות הברית.

מחלקה זו הינה מחלקה נפרדת ממחלקת הוויזות בשגרירות, בה מטופלים מבקשי ויזות לארצות הברית, שאינם אזרחי ארצות הברית.

4.         ביום 10.6.04 נקראה התובעת לפגישה אצל קצין הבטחון האיזורי של הנתבעת, קווין ויטסון, על רקע חשדות שעלו בנוגע למעורבותה של התובעת בהעברת מידע פנימי וחסוי מהשגרירות לעורך דין עימו היתה מיודדת.

במהלך הפגישה הודתה התובעת בכך שהעבירה מידע באשר למבקשי ויזות ישראליים שבקשתם לוויזה לארצות הברית סורבה, וכי את המידע הזה העבירה לעורך הדין מרדכי ציבין - אם כי הצדדים חלוקים ביניהם באשר לדברים בהם הודתה התובעת בפגישה, ובאשר להיקף המעשים אותם ביצעה בפועל.

בסיומה של הפגישה עם קצין הבטחון, הובלה התובעת אל מחוץ לשגרירות תוך שניטל ממנה אישור הכניסה שלה לשגרירות (גם לעניין הנסיבות המדויקות של עזיבתה של התובעת באותו יום חלוקים הצדדים, והדברים יפורטו בהמשך).

ביום 16.6.04 קיבלה התובעת מכתב בו הודיעה לה הנתבעת כי היא מפוטרת מעבודתה לאלתר, ועל כן אין חולק כי התובעת פוטרה מעבודתה, ולא עזבה את העבודה מרצונה.

5.         התובעת לא קיבלה פיצויי פיטורים עובר לפיטוריה, וגם לא ניתנה לה הודעה מוקדמת טרם הפיטורים או חלף הודעה מוקדמת לאחריהם.

תמצית טענות התובעת

6.         התובעת טענה כי לא עשתה כל מעשה המצדיק את פיטוריה, וכי גם אין כל עילה המצדיקה שלילת זכותה לפיצויי פיטורים או לדמי הודעה מוקדמת.

7.         לטענת התובעת, לאורך כל תקופת עבודתה היתה עובדת מסורה ומוערכת, וכל פשעה, בתקופה שעובר לפיטוריה, היה שבטוב ליבה מסרה לעו"ד ציבין, המטפל באזרחי ישראל שבקשתם לקבלת ויזה לארה"ב נדחתה - את סיבת הסירוב למתן הוויזה.

לטענת התובעת, היא העבירה מידע זה לעו"ד ציבין בהזדמנויות בודדות בלבד, וממילא מסרה לו מידע שאינו פנימי או חסוי, אלא רק מידע שקשה היה לגורמים חיצוניים לשגרירות להשיג לבדם.

8.         התובעת טענה שבהתאם לכללי המשמעת החלים על עובדי השגרירות, מותר לנתבעת לפטר עובד ללא הודעה מוקדמת רק מסיבות בטחוניות, גניבה, הונאה וקבלת שוחד, כאשר השימוש בסנקציה זו ייעשה רק במקרה של "הפרות חמורות" או רק כמוצא אחרון ולאחר שמוצו כבר סנקציות אחרות.

לטענת התובעת, המקרה שלה אינו המקרה בו בוצעו עבירות חמורות כלשהן, כך שאין כל פרופורציה בין המעשה שעשתה ובין הצעדים בהם נקטה הנתבעת נגדה.

9.         התובעת הוסיפה כי ביום 10.6.04 היא זומנה ל"חקירה" אצל קצין הבטחון, מר ויטסון, ובמעמד זה הועלו בפניה החשדות נגדה בפעם הראשונה. לטענת התובעת, לאחר סיום החקירה היא סולקה מהשגרירות באופן משפיל, מבזה ואגרסיבי, תוך שאנשי בטחון מלווים אותה החוצה.

התובעת טענה עוד כי מעמד החקירה ע"י מר ויטסון לא היווה שימוע כדין, וכי למעשה, הנתבעת פיטרה אותה מעבודתה ללא שימוע כלל.